תרגום הקוראן לעברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אסלאם

פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים באסלאם
כל ערכי האסלאם
אללה
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות) אלצלאה (התפילה) · אלזכאה (הצדקה) צום · אלחאג' (העלייה לרגל)
אישים מרכזיים
מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים נביאי האסלאם · אימאם שיעי מהדי · בני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות	חגים
מכה אל-מדינה ירושלים נג'ף · כרבלא כופה · כאט'מיה משהד · סאמרא	הג'רה לוח השנה המוסלמי עיד אל-פיטר עיד אל-אדחא עשוראא ארבעין
מבנים	תפקידים דתיים
מסגד · מינרט מחראב · כעבה אדריכלות איסלאמית	אייתולה · מרג'ע אימאם · מולה · קאדי מופתי · מואזין
טקסטים וחוקים
קוראן · חדית' · סונה פיקה · פתווה · שריעה
אסכולות השריעה	אסכולות הכלאם
חניפית · חנבלית ג'עפרית · מאליכית שפעית	אשעריה · ג'בריה מטורידי · מורג'יאה מועתזילה
פלגים שיעים	פלגי הח'וארג'
אתנ'א עשריה איסמאעיליה זיידים	צאפריים אזארקה אבאדיה
תנועות
סופיות · והאביה · סלפיה אסלאמיזם · אסלאם ליברלי
פלגים אחרים	אמונות קשורות
אומת האסלאם חמשת האחוזים המסורים אחמדים · זקרי דרוזים* · עלאווים*	באביזם בהאאים יזידים סיקיות
* = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

הקוראן הוא הספר המרכזי המקודש בדת האסלאם. אף על-פי שאין כמעט מוסלמים דוברי עברית (כשפת אם), תורגם הקוראן לעברית מספר פעמים, רובן במאה ה-20. כמעט כל התרגומים לעברית נעשו לצורך מחקר או השכלה כללית, ולא לצורך לימוד דתי. זאת, למעט קטעים מן הקוראן שתורגמו בידי אנשי העדה האחמדית בחיפה, במטרה להפיץ את אמונות האסלאם.

היהודים שחיו בימי הביניים באימפריה המוסלמית הכירו היטב את הקוראן בנוסחו המקורי, הערבי. ידוע כי היו ספרי קוראן שנכתבו באותיות עבריות בידי יהודים, באופן דומה לשיטת הכתיבה של השפה הערבית יהודית. ידיעת הקוראן באה לידי ביטוי ביצירה היהודית הדתית והפילוסופית של ימי הביניים.

במאות ה-17 וה-18 נכתבו באירופה הנוצרית תרגומים עבריים לקוראן בידי יהודים, אולם הם לא נעשו מהנוסח הערבי, אלא מתרגומים לאיטלקית ולהולנדית.

ב-1857 תרגם צבי חיים הרמן רקנדורף את הקוראן לעברית מהנוסח הערבי. הוא השתמש בשפה מקראית מליצית, כדי לעורר תחושה של קדושה בקורא העברי, אולם מסיבה זו זהו תרגום קשה מאוד לקריאה.

ב-1936 הושלם תרגום הקוראן לעברית מאת חוקר האסלאם יוסף יואל ריבלין. תרגום זה נחשב היום לנוסח עברי קלאסי של הקוראן, ורוב המצטטים מהקוראן בעברית בוחרים לצטט מהתרגום הזה. התרגום נעשה בשפה מקראית, עם גלישות ללשון חז"ל, תוך שמירה על מאפיינים תחביריים מסוימים של השפה הערבית הספרותית. במלאכת התרגום היה מעורב חיים נחמן ביאליק, שהיה עורך ההוצאה לאור דביר (אם כי הוא נפטר בטרם הושלם התרגום). יש דעות סותרות לגבי חלקו של ביאליק בתרגום ריבלין. נאסר באסל כותב: "ביאליק, שהרבה להתערב במלאכת התרגום של ריבלין כדי לעשותו מליצי יותר, ערם בכך קשיים גם לפני הקורא הנבון" ("ידיעות אחרונות", מוסף לספרות, 7.10.2005). ראובן ריבלין, לעומתו, מספר על אביו: "את ביאליק המשורר העריץ כנביא העברית המתחדשת וכגאון הרוח, אך את ביאליק העורך ב'דביר' דחה אבא בכל תוקף כששלח לו מכלול הערות על תרגומו לקוראן". התרגום של ריבלין נחשב פשוט וקריא יותר מזה של רקנדורף, אולם העברית שלו נחשבת כיום למיושנת.

ב-1971 תרגם אהרון בן שמש את הקוראן מהנוסח הערבי, באופן שונה. הוא כלל בתרגום פרשנות שנחשבת מרחיקת-לכת לביטויים ופסוקים. למשל, את הביטוי بسم الله الرحمن الرحيم ("בסם אללה אלרחמן אלרחים"), פסוק שפותח כמעט כל סורה בקוראן, תרגם בן שמש ל:"בשם אללה הרחמן והאהוב". התרגום המקובל לביטוי זה הוא: "בשם אללה הרחמן והרחום", אך כיוון שחוקרים רבים ראו בביטוי זה כפילות מיותרת וכיוון שהתואר "רחום" אינו מתאים לאל (הוא המרחם אך אין לרחם עליו), לכן העדיף בן-שמש את התרגום הארמי של המילה רחום=אהוב (השוו לביטוי "בדחילו ורחימו" = "בפחד ובאהבה"). ככלל, תרגומו של בן שמש נעשה תוך השוואות רבות לטקסטים יהודיים בעברית ובארמית, והוא כולל הערות שוליים רבות שמציגות פסוקים וביטויים דומים מן התנ"ך, המשנה, התלמוד ואגדות חז"ל. השפה שבה השתמש בן שמש היא עברית מודרנית שאינה שומרת על הסגנון והתחביר הערבי המקורי. מסיבה זו הוא נחשב קריא מאוד, בייחוד לדוברי עברית שאינם מכירים את הערבית הספרותית, ואינם מומחים באסלאם. עם זאת, חוקרי אסלאם רבים טוענים כי הפרשנות המשוקעת בתרגומו מטשטשת מחלוקות בנוגע לפירוש של פסוקים מסוימים, וכי התרגום אינו די מדויק.

התרגום האחרון עד כה הוא התרגום של חוקר האסלאם אורי רובין, שנעשה מהנוסח הערבי, ויצא לאור בשנת 2005. רובין הוא חוקר נודע של ההיסטוריה הטקסטואלית של הקוראן ושל המסורות על-אודות חייו של מוחמד. התרגום, זכה לשבחים של עמיתיו של רובין, יוסף סדן (חוקר הספרות הערבית הקדומה) וששון סומך (חוקר הספרות הערבית המודרנית). מטרת התרגום, על פי רובין, היא ליצור נוסח קריא, שאינו מחייב הכרות מוקדמת עם השפה הערבית הספרותית, ואינו כתוב בשפה מליצית מדי, אך עם זאת מעביר את הטקסט הערבי בצורה מדויקת ככל האפשר. רובין הוא מייצג בולט של הגישה הגורסת כי מן הקוראן והחדית' (המסורות המוסלמיות) אי אפשר כמעט ללמוד על ההיסטוריה של ראשית האסלאם, אלא רק על המגמות הדתיות והחברתיות שרווחו בעת שהועלו על הכתב, ופעמים רבות קשה להסיק דבר-מה מהכתוב אלא תוך בחינת הפרשנויות שמלמדות על האופן שבו המאמינים מבינים אותו. על תרגומו אמר רובין, בין היתר: "(...) תרגומי אינו שואף אפוא להיות 'אותנטי', כלומר למסור את משמעותו 'המקורית' של הקוראן. כל מטרתי היא למסור את תמונתו של הקוראן בעיני המאמינים (...)". לגישתו של רובין יש התנגדות עזה בקרב חוקרים אחרים של התרבות וההיסטוריה המוסלמית, הגורסים כי מתוך השוואת מסורות מוסלמיות ומחקר פילולוגי קפדני של הקוראן והמסורות, אפשר ללמוד על ההיסטוריה של ראשית האסלאם. הטקסט של תרגומו של רובין מלווה בהערות שוליים, שמציגות חלופות לתרגום, במקומות שבהם הפירוש אינו ודאי, והבהרות מן המסורת המוסלמית ומן המחקר המדעי.