אינגושטיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
||||
 |
||||
| שפה רשמית | אינגושית,רוסית | |||
| עיר הבירה | מגאס | |||
| העיר הגדולה ביותר | מגאס | |||
| שטח - סה"כ - % מים |
|
|||
| אוכלוסייה
- סה"כ (2002) - צפיפות |
467,294 116.8/ק"מ² |
|||
הרפובליקה האינגושטית (ברוסית:Республика Ингушетия; באינגושית:ГIалгIай Мохк) היא רפובליקה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית. הפירוש המילולי של שם הרפובליקה מרוסית הוא: "רפובליקה אינגושטיה".
[עריכה] גיאוגרפיה
אינגושטיה נמצאת בדרום רוסיה באזור הקווקז. רפובליקת אינגושטיה גובלת בתחום רוסיה ברפובליקת צפון אוסטיה — אלניה וברפובליקת צ'צ'ניה. וכן היא גובלת בגאורגיה. בשטח אינגושטיה ישנן נקודות רבות להפקת נפט וגז טבעי אשר אינגושטיה עשירה בהם.
[עריכה] דמוגרפיה
העם האינגושי הינו עם קרוב מאוד לעם הצ'צ'ני והם אף דוברים שפות דומות (אינגושית וצ'צ'נית) השייכות לאותה משפחת שפות. כ־77 אחוזים מאוכלוסיית אינגושטיה הם אינגושים, כ־20 אחוזים צ'צ'נים, כאחוז הם בני העם הרוסי, כחמישית אחוז טורקים וכן הלאה. סה"כ ישנן 78 קבוצות אתניות כיום באינגושטיה.
רוב תושבי רפובליקת אינגושטיה הם מוסלמים סונים.
[עריכה] היסטוריה
אינגושטיה הפכה לראשונה לחלק מרוסיה בשנת 1810. בין השנים 1921 ו־1924 היא הייתה חלק מהרפובליקה הסובייטית ההררית עם קברדינו-בלקריה, קאראצ'אי-צ'רקסיה, צ'צ'ניה וצפון אוסטיה — אלניה. בין השנים 1934 ל1992 היא הייתה חלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאלית האוטונומית צ'צ'נו-אינגוש למעט תקופת מלחמת העולם השנייה.
במהלך מלחמת העולם השנייה חשד סטלין בכך שתושבי אינגושטיה עוזרים לצבא הנאצי ולכן הגלה את כל האוכלוסייה למרכז אסיה. בשנות החמישים החלה חזרה של תושבי אינגושטיה המקוריים לארצם שכבר קלטה תושבים מצפון אוסטיה.
עם נפילת ברית המועצות הוכרז חבל זה כרפובליקה עצמאית שבירתו הייתה נזראן. בשנת 2002 הועברה הבירה מנזראן למגאס שהיא עיר הבירה הנוכחית.
| חלוקה אדמיניסטרטיבית של הפדרציה הרוסית |  |
||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סובייקטים פדרליים | |||||||||||||
|
|||||||||||||
| מחוזות פדרליים | |||||||||||||
| מרכזי | המזרח הרחוק | סיביר | הצפון-מערבי | דרומי | אורל | וולגה | |||||||||||||
