בונדסוור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בצבא גרמניה החל משנת 1955. לערך העוסק בצבא גרמניה בתקופות אחרות, ראו צבא גרמניה.
בונדסוור (Bundeswehr בגרמנית: הגנה פדרלית) הוא שמו הרשמי של הצבא של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הכוח כולל צבא יבשה ("היר"), צי ("דויטשה מרינה") חיל אוויר ("לופטוואפה"), חיל רפואה ("צנטרלר זניטטסדינסט") ומפקדת קישור בין־שירותית ("שטרייטסקרפטבאזיס"). כ-250,000 בני אדם משרתים בצבא זה, כ-20% מהם גברים בני 18-30 המבצעים שירות לאומי בן תשעה חודשים. בזמני שלום, מפקד הצבא הוא שר ההגנה הגרמני (כיום פרנץ יוזף יונג). בעתות חירום, הקאנצלר מקבל לידיו את הפיקוד על הבונדסוור.
Bundeswehr | |
---|---|
כוח אדם | |
גיל השירות | 18 שנים |
כוח אדם זמין | גברים בגילאי 15-49: 20,863,020 (2000, אומדן) |
כשירים לשירות | גברים בגילאי 15-49: 17,800,862 (2000, אומדן) |
מספר המגיעים לגיל שירות מדי שנה | גברים: 485,422 (2000, אומדן) |
הוצאות צבאיות | |
שיעור דולרי | $30.08 מיליארד(FY04) (אירו 24.06 מיליארד) |
אחוז מהתמ"ג | 1.5% (FY98) |
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הבונדסוור נוסד בשנת 1955 בתום מסכת דיונים בדבר חימושה מחדש של מערב גרמניה (ה-"וידרביוואפנונג") לאחר מלחמת העולם השנייה, על ידי תיקון שהוכנס בחוקה הגרמנית. באותה שנה נעשתה מערב גרמניה חברה בברית נאט"ו; הקמת הצבא הייתה ביטוי להכרה המערבית בחיוניתה של מערב גרמניה עבור מערך ההגנה שהוקם באירופה על מנת להגן עליה מפני ברית המועצות. יציבותה הפוליטית ופריחתה הכלכלית של מערב גרמניה אף הם תרמו להחלטה זו.
ב-1956 הוכרז על שירות צבאי חובה, המחייב את כל הגברים המערב־גרמניים בני 18 עד 45 לשרת במשך תשעה חודשים , או לבחור בחלופה אזרחית של שירות לאומי האורך זמן רב יותר.
במהלך המלחמה הקרה היה הבונדסוור מעמודי התווך של מערך ההגנה הקונבנציונלי של נאט"ו במרכז אירופה. הוא כלל אז 495,000 חיילים ומפקדים בנוסף לכ-170,000 עובדי צוות אזרחיים. הצבא מנה בתקופה זו שלושה קורפוסים בני 12 דיוויזיות האחד, מגובים בפלוגות ים ונגמ"שים. האוויריה כללה מספר גדול של מטוסי קרב ומפציצים טקטיים, והייתה חלק ממערך ההגנה האווירית של נאט"ו (נאטינא"ד, NATINAD). הצי הגרמני נצטווה להגן על הים הבלטי ולהכיל את הצי הסובייטי ששט בו.
לאחר איחוד גרמניה ב-1990, התאחה הבונדסוור עם חלקים שונים של צבא מזרח גרמניה, אשר חדל להתקיים לאחר מכן.
מלחמת נאט"ו ביוגוסלביה (1999) הייתה העימות הבלתי־הגנתי הראשון שבו השתתף הבונדסוור באופן פעיל. למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1945 בו נטלו כוחות צבא גרמניים חלק בפעולה התקפית.
בשנת 2000, בעקבות פסיקת בית המשפט האירופי לצדק, נפתחו תפקידים רבים בבונדסוור גם לנשים, ששירתו עד אז רק בחילות הרפואה או המוזיקה.
[עריכה] מבנה
נכון להיום, הבונדסוור מונה כ-250,000 אנשי צבא ועוד כ-100,000 אזרחים. צבא היבשה מאורגן בחמש דיוויזיות קרביות, וכולל מנגנון פיקודי שהוא בחלקו רב־לאומי (ברמת הקורפוס). הלופטוופה מחולק לשלוש דיוויזיות, והצי – לשתיים. חיל הרפואה ומפקדת הקישור הבין שירותית מאורגנים בארבעה פיקודים אזוריים. לכל זרועות הצבא יש מטות נפרדים לאימונים, לוגיסטיקה, טכנולוגיה, כוח אדם, מבצעים ועוד.
[עריכה] ראשי המטה כללי
ראש המטה הכללי של הבונדסוור הוא גנרל המחזיק בדרגה הבכירה ביותר (Generalinspekteur der Bundeswehr) ומפקד על כלל הצבא.
רשימת ראשי המטה הכללי מאז 1957:
- אדולף הויזינגר - 1957-1961
- פרידריך פורטש - 1961-1963
- היינריך טרטנר - 1963-1966
- אולריך דה מיזרה - 1966-1972
- ארמין צימרמן - 1972-1976
- הראלד ווסט - 1972-1978
- יורגן ברנדט - 1978-1983
- וולפגנג אלטנברג - 1983-1986
- דיטר ולרשופ - 1986-1991
- קלאוס נוימן - 1991-1996
- הרטמונט בגר - 1996-1999
- הנס-פטר פון קירבאך 1999-2000
- הראלד קויט - 2000-2002
- וולפגנג שניידרהאן 2002-נוכחי
[עריכה] יעד
תפקידו של הבונדסוור, כפי שהוא מתואר בסעיף 87 א' לחוקה הגרמנית, הוא הגנתי לחלוטין. ואולם כיום, התפיסה היא כי הכוונה איננה רק להגנה על גבולות גרמניה, אלא גם לפתרון משברים ולמניעת סכסוכים באופן כללי יותר, או לשמור על הביטחון הגרמני במובנו הרחב. הדבר מאפשר לבונדסוור ליטול חלק במשימות מעבר לגבולות גרמניה, כחלק מכוחות נאט"ו או תחת מנדט האומות המאוחדות.
החל משנות התשעים, ובאופן הולך וגובר בשנים האחרונות, הבונדסוור משתתף במשימות בינלאומיות ביוגוסלביה לשעבר ובסביבותיה, אך גם באזורים מרוחקים יותר בעולם כמו קמבודיה או סומליה. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, 2001, הוצבו כוחות גרמנים בכל הזירות הקשורות מלבד עיראק. (עם זאת, כחלק משיקומה של עיראק, מקיימת נציגות הבונדסוור אימונים לכוחות הביטחון העיראקיים מחוץ לעיראק, כמו באיחוד האמירויות הערביות ובגרמניה. כיום, חיילי הבונדסוור מוצבים במקומות הבאים (במסגרות שונות):
- אפגניסטן
- 2,430 איש
- קוסובו
- 2,600 איש
- בוסניה
- 1,050 איש
- גאורגיה
- 12 איש
- קרן אפריקה\האוקיינוס ההודי
- 310 איש
- הים התיכון
- 190 איש
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בונדסוור - אתר האינטרנט הרשמי