הים הבלטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הים הבלטי ממוקם בצפון מזרח אירופה, ונתחם על ידי חצי האי הסקנדינבי, חופיהן הצפוניים של מדינות מזרח ומרכז אירופה וכן על ידי האיים הדניים. הים הבלטי מתנקז לים הצפוני דרך מצר אורסונד (Öresund), החגורה הגדולה והחגורה הקטנה. הים הבלטי מקושר לים הלבן דרך תעלת בלומורקנאל, ולים הצפוני דרך תעלת קיל (Kiel).

תמונה:Baltic sea map.jpg
מפת הים הבלטי

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

אדם מברמן (Adam von Bremen) היה הראשון אשר נתן לים הבלטי את שמו, ככל הנראה על שם האי הצפוני "בלטיה" הנזכר אף בכתבי קסנופון. כמו כן ישנה אפשרות שמקור השם הוא מהמילה הגרמנית Belt, הכינוי שניתן בעבר למיצרים הדניים. יש הטוענים כי מקור השם הוא לטיני, Balteus ("חגורה"). שימוש זה העניק למדינות הבלטיות את שמן.

[עריכה] פרהיסטוריה

הים הבלטי הנו ים צעיר מאוד, ולידתו מתוארכת לעידן הקרח האחרון. משהתרוממה הקרקע, שקודם לכן נלחצה כלפי מטה על ידי שכבות הקרח, התחבר הים הבלטי בערוצים שונים לים הצפוני-האוקיינוס האטלנטי וכן לים הלבן-הים הארקטי. לים הבלטי שתי לשונות-ים: המפרץ הפיני והמפרץ הבוטני. תהליך התרוממות הקרקע באזור הים הבלטי עודו בעיצומו: במקומות אחדים, ובמיוחד באזור המפרץ הבוטני, עולים פני הקרקע בקצב של מטר אחד כל מאה שנה.

[עריכה] היסטוריה

בתקופת האימפריה הרומית נודע הים הבלטי בתור Mare Suebicom או Mare Sarmaticum, על שם השבטים השוואבים והסרמטים. ההיסטוריון הרומאי טקיטוס תיאר בחיבוריו Germania ו-Agricola משנת 98 לספירה את הים בחודשי האביב, עת נמסה שכבת הקרח וקרחונים צפו על פני המים.

החל מתקופת הויקינגים כינו הסקנדינבים את הים בתור "האגם המזרחי" (Austmarr) . שם קדום יותר, גרנדוויק (Grandvik), מלמד על כך שהוויקינגים העריכו בצדק כי הים הבלטי אינו אלא לשון ים גדולה של האוקיינוס האטלנטי.

לצד שפע דגים, בים הבלטי קיימים מצבורי ענבר, ובמיוחד בחופיו הדרומיים. המדינות שלחוף הים הבלטי היו עשירות בעץ, סיבי בד, פרוות, ברזל, כסף ומלח, ולכן הים היה אזור מסחר פורה החל מהתקופה הרומית.

בימי הביניים המוקדמים, לחמו הויקינגים הסקנדינבים בפומרנים הסלאבים על השליטה בים הבלטי. הוויקינגים השתמשו בנהרותיה של רוסיה כדי להתקדם עד לאזור הים השחור ודרום רוסיה.

פינלנד והמדינות הבלטיות היו האחרונות באירופה שקיבלו עליהן את הנצרות במסגרת מסעי הצלב הצפוניים: הראשון, שנערך על ידי השבדים במאה ה-12, והשני - שנערך על ידי הגרמנים במאה ה-13. האבירים הטבטונים הגרמנים לחמו בדנים ובשבדים ותפסו את השליטה במדינות הבלטיות, שעה שיסודותיה של רוסיה הונחו בנובגורוד.

לאורך המאה ה-16 ואף בראשית המאה ה-17 לחמו פולין, דנמרק ושבדיה אלו באלו במלחמות ה-Dominium Maris Baltici (שליטה בים הבלטי). בסופו של דבר, הוכרע המאבק לטובתה של האימפריה השבדית, שהצליחה לספח לתחומה את הים כולו.

במאה ה-18 רוסיה ופרוסיה היו למעצמות הימיות המרכזיות. הצאר הרוסי, פטר הגדול, הכיר בחשיבותו האסטרטגית של הים הבלטי והחליט להקים את בירתו החדשה, סנקט פטרבורג, על שפך נהר הנווה (Neva) שבקצהו המזרחי של המפרץ הפיני. המסחר באזור הבלטי הוסיף להיות פורה, ואף התרחב לאזור הים הצפוני: צייהן של אנגליה והולנד נזקקו למשאביהן של המדינות הבלטיות.

במהלך מלחמת קרים צי משותף של בריטניה וצרפת הפציץ מטרות רוסיות בים הבלטי, ביניהן סוויבורג (Sveaborg), קרונסטאד (Kronstadt) ובומרסונד (Bomarsund). לאחר איחוד גרמניה בשנת 1871, היה חופו הדרומי של הים הבלטי גרמני לחלוטין. הים הבלטי ידע פעילות צבאית גם במהלך מלחמת העולם הראשונה. עם שובה של פולין למערכת הבינלאומית בתום המלחמה, הפכו נמליה בגדנסק (Gdansk) ובגדיניה (Gdynia) לנמלים המובילים בים הבלטי.

במהלך מלחמת העולם השנייה כבשה גרמניה הנאצית את פולין ואת המדינות הבלטיות, וחידשה אגב כך את שליטתה בחופו הדרומי של הים הבלטי וכן בחלקים גדולים של חופו המזרחי. בשנת 1945 הפך הים הבלטי לאתר קבורה המוני לנוסעיהן של ספינות פליטים גרמניות שעה שנמלטו מפרוסיה המזרחית הנצורה בידי הצבא האדום, וטובעו על ידי צוללות סובייטיות. נכון ל-2004, הטבעתן של הספינות וילהלם גוסטלוף (Wilhelm Gustloff) (כ-9,000 בני אדם לערך טבעו למוות), גויה (Goya) (בין 6,000 ל-7,000 נספו) ושטויבן (Steuben) (כ-4,500) נותרה בבחינת האסון הימי הכבד ביותר בתולדות האנושות.

במאי 2004 עבר הים הבלטי לחסותו הכמעט מוחלטת של האיחוד האירופי, כאשר פולין והמדינות הבלטיות הצטרפו לארגון באופן רשמי. כך נותרו העיר סנקט פטרבורג והמובלעת הרוסית קלינינגרד האזורים הבודדים בסביבת הים הבלטי שאינם תחת חסות האיחוד האירופי.

[עריכה] תת-חלוקה גאוגרפית

חלקו הצפוני של הים הבלטי ידוע בתור המפרץ הבוטני. דרומית לו נמצא ים אולנד (Ålandsjön). המפרץ הפיני מקשר את הים הבלטי עם סנקט פטרבורג. צפון הים הבלטי משתרע בין אזור שטוקהולם, דרום-מערב פינלנד ואסטוניה. מפרץ ריגה ממוקם בין ריגה לבין האי סארמאה. מפרץ גדנסק ממוקם ממזרח לחצי האי הל (Hel) . וממערב לקלינינגרד. מפרץ פומרניה ממוקם מצפון לאיים אוסדום (Usedom) ווולין (Wolin), ממזרח לריגן (Rügen) . אגן בורנהולם (Bornholm) הוא האזור הנמצא ממזרח לבורנהולם, והנושק לאיים הדניים פלסטר (Falster) וזילנד (Zealand)). בין פלסטר והחוף הגרמני נמצאים מפרץ מקלנבורג (Mecklenburg) ומפרץ ליבק (Lübeck). הנקודה המערבית ביותר בים הבלטי הנה מפרץ קיל (Kiel), דרכו מתחבר הים הבלטי לים הצפוני.

[עריכה] ביולוגיה

הים הבלטי הנו רדוד מאוד, עומקו הממוצע הנו 57 מ', ועומקו המרבי עומד על 459 מ'. העובדה שמצרי דנמרק צרים למדי מונעת תחלופת מים סדירה עם מימיו הקרים של האוקיינוס האטלנטי. יחד עם זאת, קצב זרימת הנהרות השונים לים הבלטי הוא גבוה. כתוצאה מכך, רמת המליחות של הים הבלטי נעה בין מי ים לבין מים מתוקים. המליחות הנמוכה של הים הבלטי, כמו גם העובדה שלא מתרחשת בו גאות, הביאה להתפתחות אבולוציונית שונה במקצת של כמה מהמינים החיים בים, לעומת מקביליהם החיים באוקיינוס האטלנטי. כך, למשל, קיים שוני בין דג ההרינג החי בים הבלטי לבין ההרינג האטלנטי.

רוב המדינות המקיפות את הים הבלטי עוסקות בחקלאות, במה שמזרים לים כמות רבה של דשנים. כתוצאה מכך, בכל קיץ ישנו ריבוי המוני של אצות בסביבת הים הבלטי.

[עריכה] כלכלה

בניית גשר אורסונד אדיר הממדים מעל מצר אורסונד הגבילה את התנועה בים הבלטי לכלי שיט בינוניים בלבד. בינתיים, הים הבלטי מהווה ערוץ-הסחר המרכזי לייצוא נפט רוסי. מדינות רבות חוששות מכך, שכן בהיעדר תחלופת מים סדירה עלולה דליפת נפט להמיט אסון על הים ועל המינים המיוחדים החיים בו. הדבר מדאיג במיוחד את תעשיות התיירות באזור.

[עריכה] מדינות הגובלות בים הבלטי

[עריכה] איים וארכיפלגים בולטים

[עריכה] ערים

ערי החוף הגדולות ביותר:

  • סנקט פטרבורג (רוסיה) 4,700,000 תושבים
  • שטוקהולם רבתי - Stockholm (שבדיה) 1,823,210 תושבים
  • קופנהגן רבתי - Copenhagen (דנמרק) 1,211,500 תושבים
  • טרוימיאסטו - Trójmiasto (פולין) 1,035,000 תושבים
  • הלסינקי רבתי - Helsinki (פינלנד) 980,000 תושבים
  • ריגה - Riga - (לטביה) 760,000 תושבים
  • שצ'צ'ין - Szczecin (פולין) 413,600 תושבים
  • טאלין - Tallinn (אסטוניה) - 401,774 תושבים
  • קלינינגרד - Kaliningrad (רוסיה), 400,000 תושבים
  • מאלמו - Malmö (שבדיה), 259,579 תושבים
  • קיל - Kiel (גרמניה) 250,000 תושבים
  • ליבק - Lübeck (גרמניה) 216,100 תושבים
  • רוסטוק - Rostock (גרמניה) 212,700 תושבים
  • קליפדה - Klaipeda (ליטא) 194,400 תושבים
  • טורקו - Turku (פינלנד) 175,000 תושבים

ערי נמל חשובות:

  • סווינוצ'י - Swinoujscie (פולין) 50,000 תושבים
  • ונטספילס - Ventspils (לטביה) 44,000 תושבים
  • בלטיסק - Baltiysk (רוסיה) 20,000 תושבים
  • האנקו - Hanko (פינלנד) 10,000 תושבים

[עריכה] קישורים חיצוניים


מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%94/%D7%99/%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%98%D7%99.html