גרין דיי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גרין דיי | |
|---|---|
 |
|
| מקור | אוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית |
| שנות פעילות | 1988—היום |
| ז'אנר | פאנק פופ, פאנק רוק |
| חברת תקליטים | רפרייס רקורדס (1994-היום) לוקאאוט! רקורדס (1988-1994) |
| חברי ההרכב | בילי ג'ו ארמסטרונג מייק דירנט טרֵה קול |
גרין דיי (Green Day) היא להקת פאנק רוק אמריקנית הפועלת מאז 1989. הם התחילו לכתוב בשנת 86',אבל ההתחלה האמיתית שלהם הייתה בשנת 89',כשגמרו תיכון. שירי הלהקה עוסקים בסמים, שפיות, אמונה, פרשות הדרכים שבחיים ויחסים רומנטיים. באלבומה האחרון החלה לעסוק הלהקה גם בפוליטיקה, ונושאים רציניים יותר, ולכן יש המחשיבים אותה כלהקת פאנק רוק. הלהקה עיצבה לעצמה במהלך השנים מספר איפיונים, כגון עניבות ואיפור לעיניים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] הקמת הלהקה (1982-1990)
חברי הלהקה המקוריים הם בילי ג'ו ארמסטרונג ומייק דירנט שנפגשו לראשונה בגיל 10 (1982) בקפיטריית בית הספר והקימו להקה בשם Sweet Children. באותה תקופה היה טרה קול מתופף להקת ה"לוקאאוטס" בקליפורניה. ב-1986 (גיל 14) התחילו ארמסטרונג ודירנט לנגן ואף להופיע בתחרויות מקומיות ובבית הספר. ב-1988 צירפו אליהם את המתופף ג'ון קיפמאייר (הידוע גם בשם אל סוברנטה) שתופף גם בלהקת הפאנק-רוק Isocracy, ואז שונה שם הלהקה לשמה הנוכחי, "Green Day" (יום ירוק), על שם התחביב שלהם,שזנחו לפני המון המון שנים, עישון מריחואנה (בהשפעת הסם הם גם כתבו את השיר "Green Day" המדבר על אותו תחביב). באותה שנה הוציאה הלהקה את ה-EP הראשון שלהם "1039/Smoothed Out Slappy Hours", שכלל 4 שירים מקוריים של הלהקה הצעירה, ובאותה שנה הוציאו את ה-LP הראשון שלהם "1039/Smoothed" בשנת 1990 הוחלף ג'ון קיפמאייר במתופף טרה קול (פרנק אדווין), שנשאר עם הלהקה עד היום.
[עריכה] האלבומים הראשונים(1991-1995)
בשנת 1991 יצרה הלהקה אלבום ראשון באורך מלא, שנוצר מתוך אסופה של קטעים שנאספו מה-LP ומשלושת ה-EP's הראשונים שלהם (, 1030/Smoothed Out Slappy Hours/Sweet Children,), שם האלבום נלקח מהשמות של האלבומים הנ"ל ונקרא 1,039/Smoothed out Slappy Hours.
מאוחר יותר הקליטה הלהקה את אלבומה המקורי הראשון !Kerplunk, שיצא ב-7 בינואר 1992, בהפקת "לוקאאוט! רקורדס" ועברה למפיק רוב קוואלו מהחברה, שמלווה את הלהקה עד היום. האלבום עמד בצל להקות הגראנג' ששלטו במיינסטרים באותה התקופה, ולא זכה להצלחה רבה.
הלהקה זכתה להצלחה באמצע שנות ה-90 (1994-1995) עם האלבום Dookie,שעבורו זכתה הלהקה בפרס גראמי בקטגוריית "האלבום האלטרנטיבי" ונבחר למקום ה-193 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים. האלבום כלל את הלהיטים "Basket Case", " Longview","Welcome To Paradise" ו-"When I Come Around" שנוגנו בפסטיבל וודסטוק 94, ויצרו קרב בוץ ענקי שנתן לפסטיבל את שמו "Mudstock" [1]. בסיום השיר "Basket Case" החל קרב בוץ בין חברי הלהקה למעריצים,כי מישהו מהקהל זרק בוץ על הבמה,אז הלהקה זרקה בוץ על הקהל בחזרה,ודבר אחד הוביל לדבר אחר; ובמהלך הקרב קפץ הבסיסט מייק דירנט אל הקהל. כשרצה לחזור אל הבמה המאבטחים לא זיהו אותו ותוך כדי מאבק, אחד המאבטחים שבר לו כמה משיניו הקדמיות.
לקראת סוף שנת 1995 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן הרביעי שלה - Insomniac (אינסומניה-הפרעת שנה חמורה) שלא זכה להצלחה גדולה בשנה שיצא, אך בכל זאת מכר 13 מיליון עותקים ברחבי העולם עד היום. השם נובע בגלל שבאותה שנה נולד לבילי ג'ו בנו הראשון ג'וזף (ג'ואי),ובילי ג'ו היה עייף מאוד,כי התינוק בכה המון בלילות.
לאחר יציאת האלבום וסיבוב ההופעות הקצר לקידומו, יצאו חברי הלהקה להפסקה של שנה מהופעות ומהקלטות משותפות, עד ליציאת האלבום הבא "Nimord.".
[עריכה] פריצה מחודשת, מילניום חדש (1996-היום)
תחילת הפריצה של גרין דיי הייתה עם יציאת אלבומם Nimrod שלא היה מוצלח במיוחד, אך הניב את הסינגל Good Riddance (Time of Your Life) שהתפסם בעיקר בזכות היותו שיר הסיום לספיישל העונה האחרונה של הסדרה המצליחה סיינפלד שירדה מהמסך שנת 1997.
בשנת 2000 גרין דיי הוציאו את אלבום האולפן השישי שלהם " Warning:" אשר לקח את הסגנון שבו הם השתמשו באלבומם "nimord." צעד אחד קדימה. שינויים בחייהם האישיים השתקפו באופן יותר בוגר וישיר במוזיקה שלהם. למרות שהאלבום הניב כמה להיטים, כמו "Minority" ו- "Warning", חלק מהאנשים הגיעו למסקנה שהלהקה נהיית פחות רלוונטית והפופולריות שלה ירדה. למרות שהאלבום קיבל ביקורות רבות טובות, הוא לבסוף נהפך לאלבום הכי פחות נמכר של הלהקה. אפילו שהלהקה הרגישה שהאלבום היה אחד מעבודותיהם המושקעות ביותר, חוסר ההצלחה גרם לאנשים לפקפק בעתיד הלהקה.
בשנת 2001 גרין דיי הוציאו את אלבום אוסף הלהיטים שלהם "International Superhits!" אשר זכה להצלחה, ובשנת 2002 הוציאו את אלבום ה-B-סייד(כלומר,אלבום שהשירים בו הם שירים שלא נכנסו לאלבומים קודמים) "Shenanigans". שני האלבומים הללו (אשר מכרו יפה, ואף זיכו את הלהקה בכמה מועמדויות לפרסים) הצביעו על העובדה שהקריירה של גרין דיי הייתה על הדרך הנכונה. בשנת 2002 גרין דיי שיתפו פעולה עם הלהקה Blink 182 בסבב הופעות אשר לקח חודשיים (שמו היה Pop Disaster Tour ). סבב הופעות זה עזר להגביר את הפופולריות של הלהקה. לאחר סבב ההופעות, גרין דיי החליטו לקחת הפסקה כדי להעביר זמן עם משפחותיהם.
בשנת 2001 ב- California Music Awards, גרין דיי זכו בכל שמונה הפרסים שעליהם הייתה להם מועמדות:
- פרס "האלבום הטוב ביותר ( על האלבום "Warning:")",
- פרס "אלבום הפאנק רוק הטוב ביותר (על האלבום "Warning:")",
- פרס "הלהקה הטובה ביותר",
- פרס "הזמר הטוב ביותר",
- פרס "הבסיסט הטוב ביותר",
- פרס "המתופף הטוב ביותר",
- פרס "כתיבת השירים הטובה ביותר"
- פרס "האמנים הטובים ביותר".
בסיום ההפסקה שלקחו לאחר “Warning:” גרין דיי שבו לסטודיו כדי לכתוב ולהלחין חומר חדש לאלבום חדש, אשר שמו היה ככל הנראה “Cigarettes and Valentines”. לאחר שסיימו להקליט 20 שירים (tracks) ההקלטות נגנבו מהאולפן.לאחר האשמות רבות בין חברי הלהקה, הלהקה בחרה שלא להקליט את כל האלבום מחדש, אלא להקליט אלבום חדש לגמרי והבטיחו לעצמם שיהיה מצליח יותר מ-“Cigarettes and Valentines”,והם בהחלט צדקו.
באותם ימים היו סכסוכים בתוך הלהקה, אך לאחר שאלה נפתרו, גם מבחינה מוזיקלית הייתה הארה חיובית. באותם ימים, כל חבר בלהקה נשאר ימים שלמים בתוך האולפן והקליט, כשכל אחד כתב כמה קטעים קצרים משל עצמו. לבסוף, כל אותם קצרים הביאו ליצירתם של שני שירים באורך של מעל 9 דקות לאלבומם הבא[2]. לאחר כל הימים בסטודיו, התוצאה הייתה האלבום "American Idiot" שיצא ב-2004, שהגיע למקום ה-1 במגזין המוזיקה המפורסם האמריקאי "Billboard" - האלבום הראשון של הלהקה שהגיע למקום ה-1 אי-פעם – כאשר הסינגל הראשון מתוך האלבום, (ששמו כשם האלבום) מגבה אותו וגם הוא מתייצב במקום ה-1. האלבום נכתב כ"אופרת פאנק רוק" או בקיצור "אופרת רוק" אשר עקב אחרי מסעו של הדמות הדמיונית "Jesus Of Suburbia". האלבום גם סימן את גדילתם והתפתחותם של הלהקה כמוזיקאים: על רקע אלבומי הפופ פאנק שלהם "Kerplunk" ו-"Dookie",על "American Idiot" אמרו המבקרים שהוא הרבה יותר בוגר, ולעיני רבים, האלבום נחשב לאלבום המוצלח ביותר של הלהקה נכון להיום, כנראה בעקבות זה שהוא הופשע מאופרת הרוק "קוואדרופניה" של המי.
ב-2005, “American Idiot” זכה בפרס גראמי על "אלבום הרוק הטוב ביותר", והיה מועמד לפרסי "האלבום הטוב ביותר", "ההקלטה של השנה", "שיר הרוק הטוב ביותר (על השיר American Idiot)", "השירה הטובה ביותר בשיר רוק על ידי צמד או להקה" ו-"וידאוקליפ המוזיקה הטוב ביותר (על הוידאוקליפ של American Idiot)". הוידאוקליפ של American Idiot זכה בתואר "וידאוקליפ הרוק הטוב ביותר אי-פעם" בסקר במגזין “Kerrang!”. בטקס פרסי המוזיקה של MTV , גרין דיי זכו בשבעה מתוך שמונה פרסים שעליהם הייתה להם מועמדות.
האלבום (American Idiot) סימן גם שינוי גדול בתדמית של הלהקה, בעיקר מבחינת היבט הבגרות שלהם, אך גם בלבוש, הופעה והתנהגות. לדוגמה, לאחר יציאת האלבום, במקום חולצות טי-שירט פשוטות ולעתים קרועות, הם עברו ללבוש בגדים שחורים ועניבות אדומות (הצבעים של האלבום). כמו כן הלהקה חזרה לשורשי הפאנק של אנטי מיליטריזם.
בשנת 2005, הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ענק שכלל 150 הופעות – סיבוב ההופעות הארוך ביותר שלהם בקריירה - כשהם מבקרים ביפן, אוסטרליה, דרום אמריקה ואנגליה. לאחת מההופעות שלהם באנגליה הגיעו יותר מ-130,000 אנשים לקהל – מה שהפך את ההופעה לאחד מקונצרטי הרוק עם הקהל הגדול ביותר אי-פעם. כשהם היו בסיבוב ההופעות באנגליה, הם צילמו שני קונצרטים ב"מילטון קיינס", אשר נבחרו כ"המופע הכי טוב אי-פעם" בסקר במגזין "Kerrang!". ההקלטות של הקונצרטים האלה יצאו כ-CD ו-DVD שנקרא "Bullet in a Bible", ב-15 לנובמבר 2005. ה-DVD/CD הללו הציגו שירים מצליחים רבים מ- "American Idiot" , אך כמו כן, גם מאלבומים יותר מוקדמים של הלהקה, כמו "Dookie" ,"nimord" ואחרים, כולל גרסת כיסוי לשירו של אריק איידל מתוך הסרט בריאן כוכב עליון "Always Look on the Bright Side of Life".
בשנת 2006 גרין דיי זכו בפרס גראמי על "ההקלטה של השנה" עבור “Boulevard Of Broken Dreams”.
כיום,בימים אלה ממש (מרץ 2007) גרין דיי לוקחים פעילות בהגנה על כדה"א,ונגד ההתחממות הגלובלית,בפרויקט שנקרא Green Day+NRDC.
[עריכה] תוכניות עתידיות
האתר הרשמי של הלהקה הכריז בראשון לספטמבר 2006 שהם חזרו לסטודיו על-מנת לעבוד על דברים חדשים. בשמיני לספטמבר 2006, האתר הודיע שהלהקה משתפת פעולה עם הלהקה U2 ועם המפיק ריק רובין, כדי להקליט גרסת כיסוי של השיר "The Saints Are Coming", שיר של הלהקה "The Skids" במקור. השיר הוקלט כדי להרוויח כסף על-מנת לתרום אותו למוזיקאים מהעיר ניו אורלינס על מנת שיוכלו לקנות כלים חדשים במקום אלו שאבדו להם בסופת ההוריקן "קתרינה", ועל-מנת להגביר את המודעות ביום השנה לאסון. כמו כן,בקיץ 2007 יצא הסרט של הסדרה "משפחת סימפסון" וגרין דיי ייקחו בו חלק בתור עצמם.
[עריכה] חברי הלהקה
[עריכה] בילי ג'ו ארמסטרונג
ערך מורחב – בילי ג'ו ארמסטרונג
סולן הלהקה והגיטריסט. נולד ב-17 בפברואר 1972 בעיירה רודאו שבקליפורניה, ארצות הברית. ארמסטרונג הוא הילד השישי לאב נהג משאית ונגן ג'אז (שנפטר מסרטן כשבילי ג'ו היה בן 10) ולאם מלצרית חובבת מוזיקת קאנטרי.
בילי הוא כותב המילים והמלחין העיקרי של רוב אלבומי הלהקה, והוא אחד מהבעלים של חברת ההקלטות "אדליין רקורדס" (Adeline Records), שהיא גם קו אופנה בעיצובם של בילי ואשתו, אדריאן. בין השאר, בילי מנגן על: גיטרה, תופים, מפוחית פה, מנדולינה, פסנתר וסקסופון.
[עריכה] מייק דירנט
- ערך מורחב – מייק דירנט
נגן גיטרת בס. נולד בשם מייקל ריאן פריצ'רד ב-4 במאי 1972 בעיר ברקלי שבקליפורניה, ארצות הברית. אמו הביולוגית סבלה מהתמכרות להרואין ולכן הועבר כתינוק למשפחה אומנת. כשהיה בן שבע התגרשו הוריו המאמצים, ואת ילדותו בילה בין שני בתי ההורים. כשהיה בן 15 שכר חדר בביתו של בילי ג'ו ארמסטרונג וכך החל הקשר בין השניים.
למייק יש מסעדה בשם רודיס קנט פייל קפה (Rudys Can't Fail Cafe) באמריוויל, קליפורניה.
כיום גר באוקלנד, קליפורניה. בין השאר, מנגן על: גיטרה, בס, תופים ומחבטי בייסבול.
[עריכה] טרה קול
- ערך מורחב – טרה קול
מתופף הלהקה. נולד בשם פרנק אדווין רייט ה-3 ב-9 בדצמבר 1972. לפני שהצטרף ל-Green Day, תופף מגיל 12 בלהקת The Lookouts, ואז גם אימץ את שם הבמה טרה קול. The Lookouts היו גם להקתו של לורנס ליוורמור, מקים לייבל הפאנק-רוק העצמאי Lookout! Records (עליו יצאו גם שני התקליטים הראשונים של Green Day).
בין השאר, מנגן על: סוגים שונים של תופים, גיטרה, אקורדיון ופסנתר.
[עריכה] חברים נוספים
- רוב קוואלו - פסנתר (אולפן בלבד)
- בהופעות:
- ג'ייסון וייט - גיטרת ליווי
- ג'ייסון פריז - קלידים, סקסופון, טרומבון, אקורדיון, גיטרה אקוסטית
- רוני בלייק - חצוצרה, טימפאני, כלי הקשה
- מייק פלינו - גיטרה
[עריכה] דיסקוגרפיה
| אלבומי אולפן | אוספים והופעות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ משחק מילים שמשלב את המילה Mud ואת סיום שם הפסטיבל
- ^ השיר Jesus of Suburbia (9:08) והשיר Homecoming (9:19)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גרין דיי - האתר הרשמי
- גרין דיי+NRDC האתר של גרין דיי בפעילות למען הסביבה.
