ג'אקומו מאיירבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'אקומו מאיירבר מלחין יהודי מומר, נולד ב-5 בספטמבר 1791 בברלין גרמניה, נפטר ב-2 במאי 1864 בפריז צרפת, אך נקבר לבקשתו בברלין בבית קברות יהודי.
מאיירבר נולד בשם יעקב בר והתוספת מאייר ניתן לאחר שמשפחה קיבלה ירושה גדולה מקרוב משפחה בשם מאייר. את השם גאקומו הוסיף לעצמו מאיירבר לאחר שהחל לכתוב אופרות איטלקיות.
מאיירבר זכה לחינוך מוזיקלי מעולה ממיטב המורים בזמנו וכישרונו המוזיקלי בלט כבר בהיותו ילד. מוריו החשובים היו מוציו קלאמנטי מורה לפסנתר, והכומר פוגלר מורה לתאוריה לעוגב ולאופרה .
אצל פוגלר פגש את המלחין הצעיר קרל מאריה פון ובר שהופך מאהבו וידידו הטוב.
ב-1812 סיים את לימודיו אצל פוגלר וכתב קנטטה בשם "אלוהים וטבע" ואופרה בשם "נדר יפתח". בעוד הקנטאטה זכתה להצלחה מסוימת, האופרה נכשלת לחלוטין, ולאחר מספר נסיונות כושלים לכתוב אופרות עבר ב-1815 לגור באיטליה כדי ללמוד את האופרה מהמקורות. מאיירבר התאקלם במהירות באיטליה וכתב אופרה בסגנון איטלקי "רומילדה וקוסטנצאה" שזכתה להצלחה גדולה באיטליה. אך חברו קרל מאריה פון ובר משכנע אותו לנטוש את הסגנון האיטלקי ולעבור לפריז.
בפריז הוא פגש את המלחינים לואיג'י כרוביני וז'אק הלוי והושפע מהם. לאחר תקופה של לימוד הסגנון הדרמטי של האופרה הצרפתית, כתב ב-1831 את האופרה "רוברט השד" ולאחר מכאן כתב עוד שתי אופרות מוצלחות: "ההוגנוטים" ו"הנביא". אופרות אלו שזכו להצלחה מסחרית הפכו את מאיירבר לעשיר ומפורסם. הוא זכה לאותות כבוד בצרפת, גרמניה, אנגליה והולנד ואף נבחר כחבר באקדמיה הצרפתית.
מאיירבר התמנה מנצח מלכותי בברלין, כתב יצירות עבור הכנסייה הגרמנית וחצר המלך ואת האופרה "מחנה בשלזיה". מאהירבר עזר לחברו ובר ולידידו ריכרד וגנר להעלות אופרות בברלין והמשיך להגיע לפריז לנצח על יצירותיו ההיתוליות "כוכב הצפון" ו"סליחתו של פלוארמל" שזכו להצלחה כלכלית רבה.
את שנות חייו האחרונות הקדיש לכתיבת האופרה החשובה שלו "האפריקאית" שסיים את כתיבה ב-1864 סמוך למותו.
[עריכה] ניתוח יצירתו
מאיירבר המשיך את מסורת האופרה הצרפתית שהתווה ז'אן בטיסט לולי והדגיש את העלילה האופראית והאפקט הדרמטי. מאיירבר נטה לכתוב את האופרות שלו סביב מחזות גבורה היסטוריים והדגיש את האפקטים והברק החיצוני. האופרות שלו מיזגו את התיאטרון והמוזיקה ונטו לטעם הקהל בדורו. האופרה "האפריקאית " היא סיפור דמיוני על מגלה הארצות המפורסם וסקו דה גמה וסיפור אהבתו. ביצירה זאת חוזר מאיירבר לסגנון האופרה האיטלקית ומדגיש את הדרמטיות והרגש באופרה על הרקע האקזוטי של אפריקה.
[עריכה] מאיירבר ו-ריכרד וגנר
למרות שמאיירבר עזר לוגנר בתחילת דרכו, גם מבחינה כספית, נתקנא וגנר בהצלחתו של מאיירבר ופרסם ב-1850 מאמר בעילום שם שקובע כי השפעת היהודים ובעיקר מאייבר ומנדלסון קלקלה את הטעם המוזיקלי וגרמה לדילדולה ולריפיונה של המוזיקה הגרמנית בתקופה שלאחר בטהובן. הגזע היהודי הוא לדעתו חסר אונים בתחום היצירה המוזיקלית ויהודי אינו יכול להיות אמן יוצר. רק לאחר מות מאיירבר פרסם וגנר שוב את המאמר הזה והפעם - בשמו המלא.
