ויליאם מקינלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||||||||
ויליאם מקינלי (29 בינואר 1843 - 14 בספטמבר 1901) הנשיא העשרים וחמישה של ארצות הברית נבחר לתפקידו לראשונה בשנת 1896, והוביל את המדינה אל מלחמת ארצות הברית-ספרד, בה השתלט הצבא האמריקני על מושבות ספרדיות לשעבר בפיליפינים ובקובה. הוא נבחר שוב לתפקידו בשנת 1900. נרצח על ידי ליאון צ'ולגוש.
בתקופה זו היה האנרכיזם המיליטנטי בגאות באירופה. מעשים כרצח המלך האיטלקי אומברטו הראשון, ואליזבת מבוואריה לבית הבסבורג, בשם הרעיון האנרכיסטי, השפיעו על רבים מבין המעמדות הנמוכים באירופה ומעבר לים. בארצות הברית נשאה האנרכיסטית האמריקנית היהודייה אמה גולדמן, נאומים חוצבי להבות בזכות עולם ללא מעמדות, ללא רעב, וללא דיכוי ממשלתי.
בין האנרכיסטים ששמעו את נאומיה של גולדמן היה בחור צעיר, בן למהגרים ממוצא פולני רוסי בשם ליאון צ'ולגוש. ביום 6 בספטמבר 1901 עת כיבד הנשיא מק'ינלי בנוכחותו תערוכה כל אמריקאית בעיר בפאלו, ניגש צ'ולגוש אל שורת מקבלי הפנים, כשהוא חבוש בידו. בתוך התחבושת החביא צ'ולגוש אקדח, בו ירה בנשיא מטווח אפס. הנשיא התמוטט, ומת ב14 בספטמבר 1901, והיה בכך לנשיא השלישי (מתוך ארבעה) שנרצח בהתנקשות. צ'ולגוש לא יכל לתת רקע אידאולוגי מעמיק למעשהו, ויכל רק לומר שהוא "הרג את אויבם של האנשים הטובים... האנשים העובדים". לאחר משפט קצר נמצא צ'ולגוש אשם, והוצא להורג בכיסא החשמלי, כחודשיים לאחר מעשהו.
כרצח פוליטי, במידה ואכן היה לליאון צ'ולגוש מניע שניתן להגדירו כפוליטי והוא לא היה קרבן למחלת נפש, היה הרצח כישלון מוחלט. הרצח הביא לגל של הסתה כנגד התנועה האנרכיסטית בארצות הברית, וגרם לכך שב-1903 החליט הקונגרס על חוק האוסר את כניסתם של אנרכיסטים לארצות הברית, וזאת כסדק ראשון בעקרון שהיה עד אז עקרון מקודש של זכות הכניסה החופשית. מק'ינלי הוחלף בתאודור רוזוולט, נשיא נמרץ, תקיף וממשיכה של מדיניותו של מק'ינלי במובנים רבים. אם השפיע הרצח על ההיסטוריה (פרט להשפעה הפרסונלית בכך שהחל את תקופת כהונתו החשובה של רוזוולט), הרי שהשפיע בדיוק בכיוון ההפוך לרוח האנרכיסטית.
הר מקינלי, הגבוה בצפון אמריקה קרוי על שמו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ברברה טוכמן, המגדל הגאה, הוצאת דביר, 1998.
| הקודם: בנג'מין הריסון |
נשיאי ארצות הברית | הבא: תאודור רוזוולט |
