הגניוס היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אלברט איינשטיין, התגלמותו של הגניוס היהודי...

הגניוס היהודי הוא מונח המתאר תופעה ייחודית בקרב בני העם היהודי בעת החדשה אחר תקופת ההשכלה, בעיקר יהודי אשכנז: יצא מקרבם מספר רב של מדענים, הוגי דעות, סופרים ושאר מעצבי התרבות האנושית. מספר זה גדול ללא כל פרופורציה לחלקם באוכלוסייה. בין המשתמשים במונח זה יש הרואים בתופעה שהוא מתאר תולדה של תרבות, מסורת ונסיבות היסטוריות ויש הסבורים שמאחוריה עומד רקע גנטי-ביולוגי. הסברה האחרונה שנויה במחלוקת חריפה עד כדי החשבתה, בפי חלק מהטוענים, לגזענית. ההסברים השונים להצטיינותם המיוחדת של היהודים עדיין לא קיבלו בסיס מוצק ונותרו לעת עתה בגדר ספקולציה.

[עריכה] דוגמאות להצטיינות היהודים

יהודים מהווים רק כ-2% מאוכלוסיית ארצות הברית, אך הם מהווים כ-27% מזוכי פרס נובל האמריקניים. היהודים זכו ב-18% מכלל פרסי נובל בעוד שמספרם באוכלוסיית העולם עומד על פחות מרבע אחוז, ובכך עולה מספרם בהרבה על מניין הזוכים הלא יהודים מארצות כמו צרפת או גרמניה. בין חברי האקדמיות למדעים בארצות הברית שיעור השתתפותם של יהודים גבוה מאוד. בין הסטודנטים באוניברסיטאות העילית הם מהווים רבע. למעלה ממחצית מאלופי העולם בשחמט היו ממוצא יהודי (ביניהם גארי קאספרוב שאביו יהודי, ובובי פישר גדול שחקני השחמט בארצות הברית).

במבחני IQ יהודים באמריקה מקבלים ציון ממוצע שבין 112 ל-115, גבוה כמעט בסטיית תקן אחת מעל לממוצע האירופאי. גם בפסיכומטרי האמריקני קבוצת הנבדקים היהודית היא קבוצה מצליחה ביותר. אחוז המאובחנים כגאונים במבחני משכל (140 IQ) הוא 2.3% בקרב יהודים, אך רק 0.4% באוכלוסייה הכללית ממוצא אירופאי. על תקפותם של מבחני משכל אלו יש עוררים, אך ממשיכים להשתמש בהם משום שקיימת התאמה בינונית עד גבוהה בין ההישגים בהם לבין הצלחה אקדמית. במבחני ה-IQ בולטים היהודים באינטליגנציה המילולית והמתמטית, אך לא באינטליגנציות החזותית והמעשית.

עם זאת ,טענה נוספת בנוגע למבחני ה-IQ , מלבד לטענה כי הם מוטים מבחינה תרבותית , נוגעת לתוקף החיצוני שלהם ,כלומר , למידה שבה הם אכן אומדים את מה שהם אמורים לאמוד , ובהקשר לגניוס היהודי אין הם אמורים לאמוד רק הצלחה אקדמית הנמדדת בציונים -אלא יצירתיות,חדשנות ,חשיבה בלתי צפויה וכ"ו , כלומר , את כל אותם כשרים מנטאליים שמתוכם יצאו אינטלקטואלים חריגים כגון איינשטיין או שגאגל.מבחינה עובדתית ,רובם המכריע של אלו המוגדרים כגאונים במבחני המשכל אינם מגיעים להישגים המאפשרים להגדירם כגאונים בפועל.

ביקורת מדעית וחריפה יותר מתייחסת לIQ הממוצע כהסבר בלתי מספק מן הבחינה המתמטית : כלומר , אכן אחוז היהודים בעלי IQ 140 גבוה פי 6 מזה שקיים באוכלוסייה האירופאית הכללית , אך במספרים מוחלטים עדיין ישנם הרבה יותר אירופאים (קרוב למיליארד לא יהודים אירופאים ,כלומר יותר מפי 70 מגודלו של העם היהודי) מאשר יהודים , כך שאחוזם של היהודים זוכי פרס הנובל ,לדוגמה ,אמור היה להיות נמוך בהרבה אם הIQ הוא הגורם היחידי או המרכזי שקובע.

בנוסף, אחוז היהודים מבין האמנים החשובים והבולטים בתחומי המוזיקה והאמנות הוויזואלית הוא גבוה מאוד ,למרות שהחלקים במבחני המשכל השונים שאמורים לאמוד את הפערים הללו אינם מצליחים בכך.

מול אומדני מנת המשכל הציג סטיבן ג'יי גולד (אין מידה לאדם), מבקר מובהק של טענות להבדלי האינטליגנציה, ראיות לפיהן מחקרי איי קיו מתחילת המאה הצביעו על יהודים ממזרח אירופה כנחותים אינטלקטואלית. גולד חפץ להראות בכך את השרירותיות של קביעת האיי קיו ואת תלותו בתרבות. עם זאת, על עבודתו בתחום נמתחה ביקורת חריפה והיא אף הוצגה כמסלפת [1].

[עריכה] הגניוס היהודי והעדות בעם ישראל

היהודים האשכנזים מהווים את רוב רובם של היהודים בעולם (למעלה מ-80%), והנתונים שנאספו בידי הטוענים לקיומו של גניוס יהודי נאספו מקרבם אם כי גם מקרבם של היהודים הלא אשכנזים יצאו דמויות בשיעור קומה אינטלקטואלי יוצא דופן כגון גיאורג קנטור (שהינו משושלת של אנוסים ספרדים משני צידיו) ,ברוך שפינוזה והרמב"ם בעבר ומספר זוכי פרס נובל בתחומים מדעיים ואמנותיים ,לדוגמה :הרמן יוסף מולר שזכה בפרס נובל לרפואה ב1946,קלוד כהן טנוג'י האלג'יראי זכה בפרס נובל לפיזיקה ב1997 ,ברוך בן אסרף המרוקאי זכה בפרס נובל לרפואה ב1980 , ריטה לוי-מונטלצ'יני שהינה משושלת יהודית ספרדית זכתה אף היא בפרס נובל לרפואה ב1986 ,ב1981 זכה אליאס קנטי (דובר לדינו ממשפחה יהודית ספרדית שגורשה לאימפריה העות'מאנית) בפרס נובל לספרות (מבחינה כמותית קיימים בערך כ2 מיליון יהודים ספרדים ואחוז זוכי הנובל מבניהם עולה על זה שבכל אוכלוסייה לא יהודית אחרת) וקיימים עוד זוכי פרס נובל ממוצא יהודי ספרדי, או אינטלקטואלים בעלי שיעור קומה כמו דרידה בהווה.

מעבר לכך, בתקופת תור הזהב יהודי ספרד נחשבו למובילים עולמיים ,ממש כמו יהודי ארצות הברית בימינו או יהודי גרמניה בראשית המאה ה-20.למעשה ,בכל פעם שניתנה ליהודים הזדמנות שווה הם התבלטו בכל תחומי הרוח והחברה , מבחינת תרומתם למדעים,לאמנויות ולכלכלה ובין תרומותיהם של אלו ניתן למצוא גם את כתיבת הלוחות האסטרונומיים ששימשו את קולומבוס בעת גילוי אמריקה ושיפור האצטרולב שנעשו על ידי אברהם זכות כך שיתאימו למסע מורכב שכזה , את העובדה שלמעלה מ60% מהרופאים בספרד ובמדינות המגרב היו יהודים ועוד.

בעוד שיהודים ממוצא מזרחי בישראל עדיין זוכים לייצוג נמוך בהשוואה ליהודים אשכנזים ( באקדמיה בעיקר) . עדיין , הפער הולך ומצטמצם כל העת וכיום ,בקרב הדור הצעיר , הוא אינו משמעותי כפי שהיה בעבר . הIQ הממוצע של יהודים ממוצא מזרחי החיים במדינות המערב (קנדה,ארצות הברית, צרפת,איטליה ,בריטניה) הוא גבוה מהממוצע העולמי וזהה לIQ הממוצע של יהודים אשכנזים בישראל (103,נמוך מזה של יהודים אמריקניים) והם נחשבים למובילים מבחינה כלכלית במדינות אלו (בעיקר באיטליה ובבריטניה )ומבחינה תרבותית ומדעית (בעיקר בצרפת).עם זאת ניתן לסייג ולומר כי מנת המשכל של יהודים ממוצא ספרדי החיים במערב גבוהה באופן ניכר מה-IQ הממוצע של מקביליהם החיים בישראל ,בעבר נטען כי הפערים האלו קשורים לכך שהאליטה של יהודי צפון אפריקה וכ"ו היגרה למערב בעוד שהשכבות החלשות היגרו לישראל-בפועל אין זה נכון ומבחינה כמותית כמות היהודים הספרדים שהיגרו למערב זהה אינה נופלת בהרבה מכמות היהודים הספרדים שהיגרו לישראל כך שהגדרתם של הראשונים כאליטה של יהודי צפון אפריקה אינה יכולה להיות נכונה.

בעוד שה-IQ הממוצע של יהודים ספרדים החיים במערב אינו גבוה בהרבה מזה של שכניהם הלא יהודים , סטיית התקן של ציון ה-IQ בקרב יהודים אלו היא גדולה יותר מזו של האוכלוסייה הלא יהודית , כך שיחסית קיימת סבירות גבוהה יותר למצוא בקרבם אנשים בעלי ציון IQ חריג (כלפי מעלה או כלפי מטה כאחד).

[עריכה] הגניוס ומדינת ישראל

פסל הרמב"ם בקורדובה

במדינת ישראל לא התממש הגניוס היהודי. בארצות הברית חיו בדור האחרון פי שניים עד פי שלושה יהודים אשכנזים מבישראל, אך נראה שהפער בין הישגי היהודים האמריקניים במדע לבין הישגיהם של האשכנזים בישראל גדול מהמתאים ליחס זה. ניתן למצוא לכך נימוקים שונים:

הפניית מעט תשומת לב בינלאומית למחקר הישראלי, מסיבות של פוליטיקה, לפעמים בינלאומית ולפעמים אקדמית. הענקת פרס נובל לישראלים אחדים שומטת את הקרקע מתחת לטענה זו.
קשיים לבצע מחקר רציני בשל מחסור בתקציבים.
תיעול הכישרונות למטרות ביטחון (למשל, אין להתעלם מהישגיה יוצאי הדופן של ישראל במחקר האטומי כבר בשנות השישים).
כשל כולל במערכת החינוך, כפי שניסחה זאת זיוה שמיר [2]:

"יום אחד יצטרכו שרי החינוך של ישראל לדורותיהם להתמודד עם השאלה: מה קרה לגניוס היהודי הקולקטיבי בישראל. המערכת כולה מבוססת על שאיפה למכנה המשותף הנמוך ביותר. אין חתירה למצוינות".

[עריכה] הסברים לגניוס היהודי

הסברים נפוצים לקיום הגניוס היהודי:

היהודים נדחקו לשולי החברה על ידי קיפוח ואפליה, ועל כן נאלצו לעשות מאמץ רב יותר כדי להצטיין.

הסבר זה לוקה בכמה חולשות: מקובל להניח שקיפוח גורם לירידה בהישגי הקבוצה המקופחת, ואין הוא מסביר מדוע אצל היהודים היה המצב שונה. גם אין בו כדי לבאר מדוע ההצטיינות היהודית בארצות המערב נמשכת גם כאשר מעמדם בהן יציב למדי. מצד שני, דווקא באמצעותו ניתן להסביר את שקיעת "הגניוס היהודי" במדינת ישראל, שבה היהודי כבר אינו "האחר" הנאלץ להתאמץ במיוחד כדי לבלוט.

היהודים באו ממסורת ארוכת שנים של לימוד ושל שאיפה להישגיות אינטלקטואלית.

במשך דורות התרכזו היהודים סביב התלמוד. גם הדורות שנטשו את הדת שימרו בתוכם את המטען התרבותי הזה והנחילו אותו לצאצאיהם. "האמא היהודייה" משתוקקת שבנה יהיה "רופא או עורך דין". בחברה היהודית הדתית ה"עילוי", בעל יכולת הפלפול המופלגת בתלמוד, היה זוכה לכבוד רב ולהערצה. בנוסף על כך, בעוד שהחכמים שבתרבות הנוצרית לא העמידו צאצאים בשל האיסור הדתי, העילויים היהודיים נתמכו כספית וחותנו עם בנות עשירים, כך שקיומם הגנטי וטיפוחו היה מובטח.

היהודים חכמים יותר מסיבות של גנטיקה.

הסבר זה בעייתי מעצם טבעו, בהיותו "לא תקין פוליטית". השקפות על הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה היוו מקור לדיכוי, להשפלה ולרדיפה במשך דורות ולפיכך הסבר גנטי לאינטלקט היהודי נחשב למסוכן.

בנוסף, טענה המבקשת לקשר בין תכונות או יכולות לבין קבוצות אתניות היא בעייתית מכיוון שהיא מאפשרת מסגרת שיח לטענות אנטישמיות, כגון נכלוליותם של היהודים, חמדנותם, היותם בלתי אמינים, ועוד. זאת משום שאם אפשרי לדבר על אינטליגנציה של קבוצה אתנית, אזי ניתן לדבר על תכונות אופי של קבוצה אתנית.

כיום מוסכם שלמטען הגנטי השפעה על האינטליגנציה, אך השאלה האם ניתן להסביר באמצעותו הבדלי אינטליגנציה בין קבוצות מוצא אתניות אינה פשוטה [3]. גילוי דעת שפרסמו פסיכולוגים בולטים ונועד להציג את העמדה הרווחת בתחום [4] קבע כי בהסבר הבדלי אינטליגנציה בין קבוצות אוכלוסייה "הסביבה היא חשובה, אך גם גנטיקה עשויה להיות מעורבת".

ב-2005 התעורר עניין מחודש בנושא עקב מחקר [5] שהעלה השערה בדבר קשר בין תהליכי ברירה טבעית בימי הביניים לבין הגניוס היהודי. ההשערה עוררה סערה וביקורת [6] [7]. חשוב לציין כי הביקורת לגבי מחקרים אלו הינה יסודית וכי הטענה לפיה תהליכי סלקציה שקידמו שכיחות של מחלות גנטיות הנפוצות בקרב יהודים אשכנזים היא שהביאה לפריצתם האינטלקטואלית של אלו (מה שהתרחש לפי חוקרים אלו רק במאות השנים האחרונות)אינה נתמכת מבחינה עובדתית ,אינה מצליחה להסביר את העלייה הכללית בIQ בקרב כל האוכלוסייה היהודית ,אינה מצליחה להסביר את הצלחת היהודים עוד בתקופות מוקדמות מאוד (תור הזהב בספרד,כבעלי השפעה באימפריה הרומית,כבוני בית המקדש ומקימי ממלכת יהודה ועוד) וכ"ו,כך שגם אם הבסיס הוא גנטי -הוא לא תוצר של תהליכי ברירה טבעית.