הסנדק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הסנדק | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | The Godfather |
| בימוי: | פרנסיס פורד קופולה |
| הפקה: | אלברט רודי |
| תסריט: | פרנסיס פורד קופולה מריו פוזו |
| שחקנים ראשיים: | מרלון ברנדו אל פצ'ינו ג'יימס קאן רוברט דובאל דיאן קיטון טליה שייר ג'ון קזלה |
| מוזיקה: | נינו רוטה קרמיין קופולה |
| צילום: | גורדון וילס |
| חברת הפצה: | פרמאונט |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 15 במרץ 1972 |
| משך הקרנה: | 175 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית איטלקית לטינית |
| תקציב: | שישה מיליון דולר |
| פרסים: | שלושה פרסי אוסקר |
| סרט הבא בסדרה: | הסנדק 2 |
| דף הסרט ב-IMDb | |
הסנדק (The Godfather, IL Padrino) הוא ספר מאת מריו פוזו (Mario Puzo) שהפך בשנת 1972 לסרט קולנוע בבימויו של פרנסיס פורד קופולה.
"הסנדק", נחשב לאחד מסרטי הפשע הטובים והמשפיעים של כל הזמנים, ומדורג באופן קבוע ברשימות כלליות של טובי הסרטים. כמו כן, הסרט היוה הצלחה קופתית ובימתית, וזכה בשלושה פרסי אוסקר, ביניהם על הסרט הטוב ביותר. לסרט הופקו שני סרטי המשך - הסנדק 2 (1974) והסנדק 3(1990), גם הם סרטים מוצלחים אשר גרפו שלל מועמדויות וזכיות בפרס הנכסף.
לאחרונה יצא גם משחק מחשב ופלייסטיישן המבוסס על עלילת הסרט.
תוכן עניינים |
[עריכה] העלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הסרט מגולל את סיפורה (הדמיוני) של משפחת קורליאונה (Corleone), שהיא אחת מחמש המשפחות השולטות על המאפיה הסיצליאנית בניו יורק בין השנים 1945 עד 1955.
אבי המשפחה וסנדק הפשע הינו דון ויטו קורליאונה, בגילום מרלון ברנדו. לויטו ואישתו חמישה ילדים : בנו הבכור, סאני (ג'יימס קאן) , פרדו (ג'ון קאזאל), מייקל (אל פאצ'ינו), הבן הצעיר, ותום הייגן (רוברט דובאל), בן מאומץ. נוספת עליהם קוני (טליה שייר), האחות הקטנה, אשר סצינת חתונתה עם בחיר ליבה קרלו ריזי פותחת את הסרט.
הסרט מתמקד בדון ויטו קורליאונה ,הבוס של המשפחה, "הסנדק". ויטו נולד בסיציליה בסוף המאה ה-19 והיגר לארצות הברית לאחר שבוס מאפיה מקומי רצח את משפחתו. הוא מוצג בסרט כדמות מלאת הוד והדר, התנהגותו מחושבת וזהירה. בבעלותו של ויטו חברת "שמן זית ג'נקו", אותה הקים בשנות ה-20 בניו יורק עם חברו ג'נקו אבנדנו. הוא חולש על ארגון פשע ענף הכולל תחת כנפיו עסקי הימורים ואלכוהול המגלגלים כסף רב. עוזריו בניהול הארגון הם בניו - סאני האימפולסיבי, המעורב ישירות בכל עסקי המשפחה והינו יד ימינו (Underboss) של אביו, תום הייגן הערמומי, עו"ד במקצועו ויועץ (קונסיליירי) למשפחה ופרדו, האח הנוסף והפחות יוצלח. כמו כן ישנם פיטר "השמן" קלמנזה וסאלבטורה "סאלי" טסיו, חברים ותיקים של ויטו שהקימו עימו במשותף את כלל עסקי המשפחה, אשר מתפקדים כ"מפקדי גדודים" (capo, captain, caporegimes) במשפחה.
במקביל לדון ויטו, מוצגת דמותו המעט שונה של בנו, מייקל. מייקל קורליאונה הינו גיבור מלחמה, אשר חזר מעוטר מחזית מלחמת העולם השניה ומעולם לא היה קשור לעסקי המשפחה של הדון. לאורך הסרט אנו רואים את התפכחותו האיטית מהחיים סביבו : אנשי חוק מושחתים, טרגדיות אישיות ומאבקי כח, והשלמתו עם ייעודו - להיות חלק מהמשפחה ובבוא העת לרשת את אביו. הדיון בשאלה האם בחירתו של מייקל להיגרר לצדו של אביו הינה טובה או רעה עומד בבסיס הסרט, ומשפיע על התרחשות העניינים.
הסרט חושף בפנינו את תמונת העולם הפשע של ניו יורק - הסחיטה, הניצול, הקשרים הפוליטיים והמשטרתיים, התפתחויות עסקיות בתחומי ההימורים , עסקי הסמים ועוד. הסרט, בין היתר, מתאר את מאבקה של משפחת קורליאונה ב"חמש המשפחות" הניו יורקיות ובעלייתם של גורמים חדשים בעולם הפשע.
נקודה חשובה בסרט היא הצגתם של אנשי הפשע : רובם מהגרים איטלקיים , אשר התחילו בצניעות בארצות הברית ואט אט הגיעו לגדולות. יש להם מחשבות ואמונות וערכים ככל אדם וישנם ערכים אוניברסלים מסוימים (כבוד, משפחה, מסורת) החשובים להם. עוצמתו של הסרט טמונה ביכולת של הבמאי לגרום לצופים ליצור אמפתיה עם גיבורי הסרט ועם משפחת קורליאונה, למרות שידוע וברור לכל מה הוא עיסוקה האמיתי.
סרט נוסף של קופולה העוסק בשאלת ההבחנה והבחירה בין הטוב והרע, הוא הסרט אפוקליפסה עכשיו. יש לציין שגם שותפו של קופולה באותה תקופה - ג'ורג' לוקאס עסק באופן שטחי יותר באותו נושא בסרטי מלחמת הכוכבים.
[עריכה] השפעה
השפעתו של הסרט הינה רבה במספר נושאים. הצלחה מסחרית מסחררת של הסרט קידמה את חברת ההפצה פרמאונט ואת כלל העוסקים במלאכת יצירת הסרט, בפרט הבמאי פרנסיס פורד קופולה. מריו פוזו, יוצר הספר המקורי ושותף בכתיבת התסריט, המשיך אח"כ להסריט סרטים רבים בהוליווד. פסקול הסרט (בהלחנת נינו רוטה וקרמיין קופולה, אביו של פרנסיס) אף הוא זכה להצלחה מרובה ונעימת הנושא ממנו מזוהה ומוכרת עד היום. השחקנים הראשיים זכו אף הם לכבוד רב ומעמדים בהוליווד קפץ. עבור אל פאצ'ינו, אשר גילם את מייקל קורליאונה, הסרט מהווה נקודת פריצה שלאחריה כיכב בעשרות סרטים מצליחים ונחשב לאחד השחקנים המוצלחים ביותר כיום. לסרט ישנה השפעה אומנותית עצומה על עשיית הסרטים עד ימינו. אלפי סרטים וסדרות ערכו מחוות לדמויות ולדיאלוגים בולטים בסרט, סצינות בולטות ממנו (סצינת החתונה, סצינת ההטבלה, סצינת הסיום של הסרט) מנותחות ומפורטת לפרטי פרטים בלימודי קולנוע ומהוות מופת ליצירה קולנועית.
בנוסף נטען כי משפחות פשע אמיתיות החלו משתמשות במנהגים אשר נצפו בסרט, כגון נשיקה על טבעת הדון, השמעת פסקול הסרט בעת פגישות משפחתיות ועוד. שלל הביטויים שנאמרו על ידי הדמויות ("הצעה שלא תוכל לסרב לה", למשל) אומצו בחום על ידי המאפיונרים והם משתמשים בהם עד ימינו אנו.
[עריכה] סרטי המשך
פרנסיס פורד קופולה טען מספר פעמים שלטעמו עולם הפשע הוצג באור חיובי מדי בסרט הראשון. כתשובה לכך, יצר את "הסנדק 2" בשנת 1974. הסרט נחשב אף הוא לאחת מיצירות המופת הקולנועית בכל הזמנים וחלק אפילו רואים בו סרט יותר טוב מהסרט המקורי. בסרט השני אנו עדים למהפכות ותמורות רבות בחייו של מייקל, הדון החדש, כולל בגידות והפתעות מאנשים הקרובים לו ביותר. הסרט השני מציג גם את סיפורו של ויטו הצעיר בין השנים 1891-1920, דרך פלאשבקים (אשר הופיעו בספר, ולא הופיעו בסרט הראשון) מימי ילדותו בסיציליה, התבגרותו בניו יורק ועלייתו לגדולה. בניגוד לסרט הראשון, אשר היה מבוסס כולו על עלילת הספר, הסרט השני מבוסס ברובו על תסריט מקורי של פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו.
"הסנדק 3" , אף הוא מבוסס על תסריט מקורי, יצא בשנת 1990 אך נחשב לסרט פחות טוב מקודמיו. הסרט מתאר את השלב הסופי בחייו של מייקל, לקראת סוף המאה ה-20, בו הוא מעורב בעיקר בעסקים חוקיים, בין היתר עם הותיקן, ומחפש דרך לצאת מעסקי המשפחה. לקראת סוף הסרט מתמנה יורש לדון, וינצ'יני "וינסנט" מנסיני, אשר גולם על ידי אנדי גארסיה.
נוטים לראות את שלושת הסרטים כיצירה אחת שלמה, סאגת הסנדק, ובעיקר את שני החלקים הראשונים אשר מהווים סרטים משלימים - כולל הקבלות וסצינות דומות.
[עריכה] האמנם סיפור דמיוני?
העיתונאי פיטר רוב, שחי חמש-עשרה שנה בנפולי ובסיציליה, מתאר בספר "חצות בסיציליה" את תולדות האי במאה השנים האחרונות. בין השאר, הוא מתאר את האירועים ההיסטוריים שזכו לאיזכור בסרטי "הסנדק".
"חמש המשפחות" המתוארות בסרט מבוססות בחופשיות על חמש משפחות הפשע הגדולות בניו יורק ובסביבה : בונאנו, קולמבו, ג'נובסה, גמבינו ולוקזי. חלק מהדמויות בסאגה מבוססות על סמך דמויות מהמציאות - כך ג'וני פונטיין (הזמר) - פרנק סינטרה, מו גרין - באגסי סיגל ועוד. דמותו של ויטו מתוארת כשילוב של מספר בוסים והתנהגותו האצילית מזכירה יותר מכל את צ'ארלס "לאקי" לוציאנו.
"הסנדק", שנמכר ביותר מ-20 מיליון עותקים לפני שעובד לקולנוע, נכתב על ידי מריו פוזו כמעט בעל כורחו. פוזו, שנולד בניו יורק כבן למשפחת מהגרים איטלקית, כתב קודם לכן שתי ביוגרפיות שלא הצליחו באופן מסחרי. כדי להתפרנס נהג לכתוב סיפורים מהסוג המתאים לעיתוני גברים, עד שעורכו הציע לו לכתוב רומן על דמויות מעולם הפשע. פוזו לא היה נלהב, אבל לבסוף נכנע וכתב את "הסנדק".
לימים התוודה כי את ההשראה לדמותו של הסנדק נתנה אמו שהייתה אנאלפבתית ושמרה בקנאות על שלמות המשפחה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: הסנדק |
- "הסנדק", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אלי אשד - הסנדק חוזר - על מריו פוזו והסנדק
