הפלישה היפנית למנצ'וריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא שהערך בנוי כנקודות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
הפלישה היפנית למנצ'וריה התרחשה בשנת 1931, ובה כבש צבא יפן חלקים נרחבים ממנצ'וריה, אזור בסין.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
עוד מתחילת המאה ה-20 החלה יפן לנהל מדיניות תוקפנית. היא ניסתה לקבל אחיזה בשטחי היבשת של מזרח אסיה, בין השאר במלחמת רוסיה-יפן. עיקר מאמציה היו מופנים כלפי סין.
מנצ'וריה הוא אזור בצפון סין הגובל ברוסיה, מונגוליה וקוריאה. שאיפותיה של האימפריה היפנית במנצ'וריה היו תפיסת אוצרות הטבע והמחצבים; שימוש בה כקרש קפיצה להמשך הכיבושים; מימוש החלום היפני לאימפריה רחבת ידיים ודחיקת הלאומנות הסינית. בשנת 1931 פלשו כוחות צבא יפניים וכבשו את מוקדן, בירת מנצ'וריה, בסיוע אוכלוסייה יפנית מקומית. סין של אותה עת הייתה מפוררת וחלשה ממאבקים פנימיים קשים בין הקומוניסטים לבין כוחות "הלאומנים" ולא היוותה שום התנגדות לכיבוש היפני. בשטח הכבוש הקימו היפנים את ממשלת הבובות (מנצ'וקוו), ומנצ'וריה הפכה לבסיס צבאי ממנו המשיכו היפנים לפלוש לאזורים אחרים בסין. כיבוש מנצ'וריה נתן לה גם חיזוק מוראלי וגם אסטרטגי.
[עריכה] גורמים לפלישה למנצ'וריה
- עוינות בין סין ליפן:
- הממשלה הסינית בראשות צ'יאנג קאי שק הייתה בסוף שנות ה- 20 אנטי-יפנית ואנטי- מערבית. גם היפנים לא אהדו את הסינים. העוינות בין יפן לסין התחזקה עוד יותר בשנות ה- 30.
- השפעת המשבר הכלכלי העולמי של 1929:
- המשבר הכלכלי בארצות הברית ("השפל הגדול") השפיע גם על יפן. מספר המובטלים עלה, חסרו חומרי גלם ומזון. יפן הביטה בקנאה על מנצ'וריה, שהייתה שייכת לסין ובה היו מחצבים וחומרי גלם רבים. כמו-כן ההנהגה היפנית רצתה להסיט את דעת-הקהל מהמצב הפנימי.
- הבעיה הדמוגרפית ביפן: פיצוץ אוכלוסין.
- התגברות הלאומניים הקיצוניים:
- בראשית שנות ה- 30, גבר כוחו של הימין הלאומני והמילטריסטי ביפן. הקצינים הזוטרים רצו במהפכה אלימה, הדחת הקצינים הבכירים ותפיסת השלטון. הם טענו שבאמצעות הכיבושים תחלץ יפן מן המשבר הכלכלי והחברתי בו היא מצויה. מצד שני, רבים ממפקדי הצבא ובכלל האליטות ביפן, האמינו באידאולוגיה מיליטנטית, גזענית ואימפריאליסטית, כהמשך לעבר "הסמוראי" ביפן). המפקדים היו אהודים מאוד בציבור היפני עקב הצלחות כיבושי הצבא היפני כך שמדיניותם לא נתקלה בהתנגדות והם שאפו להמשיך בהצלחותיהם. כמו-כן הכיבוש יוכל להוות פיצוי על הגבלת הכוח הימי היפני (מאמנת וושינגטון).
- שיקול טקטי: מנצ'וריה תוכל להוות בסיס למתקפה כנגד סין ורוסיה ולבניית אימפריה יפנית במזרח אסיה.
יפן חיפשה בעלת ברית באירופה ומצאה מדינה בעלת אידאולוגיה ושאיפות דומות. ב- 1936 יפן וגרמניה חתמו על הסכם נגד ברית המועצות, הסכם האנטי-קומינטרן. היה זה הסכם על סיוע הדדי והגנה משותפת במקרה שאחת מהמדינות תותקף.
השנאה בין שני העם היפני לעם הסיני, חוסר התגובה מצד מדינות המערב לפלישה למנצ'וריה, חוסר מחויבותה של יפן כלפי חבר הלאומים ובעיקר – חולשתה של סין כתוצאה מהמאבק הממושך בין כוחות הממשלה לבין הכוחות הקומוניסטיים, כל אלה עודדו את יפן לפלוש ב-1937 ממנצ'וריה לסין. היפנים כבשו אזורים נרחבים במרכז-צפון סין, כבשו ערים גדולות והשתלטו על ערי נמל. הכיבוש היפני היה אכזרי וקשה. מיליוני סינים נרצחו, ערים הוחרבו, רבים עונו ונאנסו, כפרים ובתים נשרפו.
[עריכה] התגובות בעולם
היטלר ומוסוליני שמחו על ניצחונותיה של יפן, בעיקר לאור שתיקת מדינות המערב. התוקפנות היפנית עודדה אותם להמשיך במתקפותיהם וכיבושיהם. כמובן שגם יפן עצמה יצאה מחוזקת - צבאית ופסיכולוגית - מהצלחותיה בסין והמשיכה בעוינותה ומתקפותיה גם במסגרת מלחמת העולם השנייה.
- חבר הלאומים הקים וועדת חקירה שגינתה את יפן על תוקפנותה, ואיים להטיל סנקציות כנגד יפן. כתגובה, פרשה יפן מחבר הלאומים. יש הטוענים שזו הייתה טעות משום שגם גרמניה וגם איטליה פרשו מחבר הלאומים.
- ארצות הברית הכריזה על "דוקטרינת אי ההכרה".
- מצד היפנים הייתה הצהרת אמאו ב-1934, בה יפן הצהירה שלא תיתן למעצמות לחמש את סין.