הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF) הוא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.

תוכן עניינים 1 הקמת הקרן 2 משלחות מחקר בחסות הקרן 2.1 המשלחת הראשונה 2.2 החפירות בירושלים 2.3 היכן הוא הר סיני? 2.4 סקר ארץ־ישראל המערבית 3 פעילות הקרן במאה ה-20 4 פרסומי הקרן 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים 7 לקריאה נוספת 8 הערות שוליים

[עריכה] הקמת הקרן

החל מראשית המאה ה-19 נשמעו באנגליה קולות הקוראים להקמת ארגון מוסדר שיעסוק בחקר ארץ הקודש.

נסיון ראשון להיענות לקריאות אלה נעשה בשנת 1804, עם הקמת ארגון בשם "החברה לחקר ארץ־ישראל" (Palestine Exploration Society), הארגון עסק מעט בהוצאות מחודשות של ספרי מסעות שנכתבו על־ידי נוסעים קודם להקמת החברה, אולם מסע החקר היחיד שיצא מטעם החברה נכשל, כאשר החוקרים, ששמעו על הסכנות האורבות בארץ ישראל העות'ומאנית לנתינים זרים, הפנו עורף בעודם במלטה וחזרו לארץ מוצאם ללא להציג כף רגל בארץ ישראל.

ב-12 למאי, 1865 התכנסה קבוצה של אנשי האקדמיה והכנסייה בחדר "ירושלים" שבאוניברסיטת אוקספורד, ובו הוחלט להקים את הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. מושב היסוד התקיים ב-22 ליוני של אותה שנה, והוכרזו מטרות הקרן: חקירת ארץ־ישראל מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, טופוגרפית, גאולוגית, וכן מבחינת מדעי הטבע - החי, הצומח והמטאורולוגיה של ארץ־ישראל.

מיד עם הקמתה, פרשה המלכה ויקטוריה את חסותה על הקרן (חסות שנמשכה על־ידי יורשיה), והארגון זכה לפופולריות רבה, אשר נבעה בין השאר מהחלטת המייסדים, כי על־אף היות רבים מביניהם אישי כנסייה, פעולות הקרן לא ישאו אופי דתי או פוליטי. אחד מהתומכים שגוייסו בזכות מדיניות זו, היה משה מונטיפיורי.

אם כי הקרן ושליחיה השתדלו לדבוק במדיניות זו, אין להתכחש לעובדה שמעשי הקרן הושפעו פעמים רבות מרגשות דתיים. כך, בירושלים, ההתעניינות במבני הר הבית המוסלמים נעשתה כבדרך־אגב לחיפוש שרידי בית המקדש, ואין זה מקרה שהתערוכה בלונדון נשאה את השם "עולם התנ"ך" ולא שם כגון "פלשטינה לדורותיה"^[1]

[עריכה] משלחות מחקר בחסות הקרן

[עריכה] המשלחת הראשונה

ב-22 בנובמבר, 1865, עגנה הספינה הנושאת את אנשי משלחת המחקר הראשונה של הקרן בבירות, בראשותו צ'ארלס וילסון, ועסקה בסקר האזור שממזרח להר הלבנון. הסקר כלל התחקות הידרוגרפית אחר מקורותיו של הירדן, חפירות ארכיאולוגיות טרומיות בכפר נחום, תיעוד מנהגי המקום בשכם ועוד. המפות ששורטטו במהלך המסע הניחו את היסודות לגולת הכותרת של ה-P.E.F, סקר ארץ־ישראל המערבית, והדגש הרב שניתן לממצא הארכאולוגי ולאתרי הקודש של שלוש הדתות, נתן את הטון למסעות שלאחריו. העלות הכוללת של המשלחת הסתכמה ב-1150 לירה שטרלינג, ועל בסיס זה החלו גיוסיי התרומות לקראת המשלחות הבאות.

[עריכה] החפירות בירושלים

בנובמבר 1866, יצאה לדרכה המשלחת השנייה. אנשי המשלחת, בראשותו של צ'ארלס וורן, הגיעו לארץ־ישראל ב-1867, ובמשך שלוש שנים חקרו את הארץ, בשימם דגש מיוחד על הארכאולוגיה של ירושלים.

בעיר דוד, גילה וורן פיר המתחבר לנקבת חזקיהו. וורן האמין שדרך פיר זה, יואב בן צרויה התגנב לתוך יבוס המבוצרת ופתח את שעריה בפני צבאות דוד, ואף הדגים זאת בכך שטיפס במעלה הפיר בעצמו. תאוריה זו החזיקה מעמד כ-130 שנה, עד שב-1995, הוחלפה בתאוריה אחרת.

וורן, שרצה לחפור בהר הבית נתקל בסירובו של הוואקף, בתוך הר הבית עצמו, נאלץ וורן להסתפק בטיפוס לתוך בורות מים קיימים, אותם מיפה בדייקנות, תרשימים אלו ממשיכים לשרת את החוקרים עד היום.

מחוץ להר הבית, לרוב הותר לו לחפור כרצונו, ווורן אכן חפר סדרה של פירים, שחלקם עדיין קיימים, ואילו חלקם "נבלעו" כאשר לימים נחפרו גן העופל ומנהרות הכותל . ממצאיו שבסביבות הר הבית כללו את שער וורן ואת 'אולם החשמונאים' השייכים כיום למתחם מנהרות הכותל.

אחד מאותם הפירים, עדיין ניתן לראות ברצפת אולם התפילה שבקשת וילסון.

כאשר לא אושר לו לחפור בסמוך לפינה הדרום-מערבית, הרחיק וורן את חפירתו מספר מטרים, וכאשר נחפרו לעומק כ-80 רגל (כ-25 מטר), החל החופרים לחפור אופקית, תחת אפם של השלטונות, עד להגעה למחוז חפצם - כותלי הר הבית. פעולה נועזת זאת הציתה את דמיונם של רבים, ואיור חפירה זו הונצח בגאווה בשער רבעונה של הקרן.

[עריכה] היכן הוא הר סיני?

ב-1868, יצאה המשלחת השלישית של הקרן, בראשותו של וילסון, במטרה לחקור את מדבר סיני, וכן לקבוע האם ג'בל מוסא הוא הר סיני המקראי או שמא על כבוד ליפול בחלקו של ג'בל סרבל, מצוא את מיקומו המדויק של הר סיני. המשלחת חקרה ומיפתה את חלקו של המדבר שבין תעלת סואץ לג'בל מוסא. בכדי להשלים את החסר, ולחקור את שאר מדבר סיני, יצאה משלחת נוספת, בראשותו של הנרי פלמר, שהיה חבר במשלחת הקודמת.

[עריכה] סקר ארץ־ישראל המערבית

גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שלה, בה מופתה כל ארץ ישראל שממערב לנהר הירדן, מנהר הליטני שבצפון ועד נחל באר שבע שבדרום.

ארץ ישראל חולקה בין הקרן הבריטית לבין לבין החברה האמריקנית לגיאוגרפיה, והוחלט שהקרן הבריטית תמפה את ארץ־ישראל שממערב לירדן, בעוד החברה האמריקאית תעסוק במיפוי ממזרח לירדן.

הסקר הסתמך על מידע קודם, כגון המפות המדויקות של קו החוף הארץ־ישראלי, שנכללו, בתוך מפות הצי הבריטי, ושורת מדידות הגובה שנעשו על־ידי וילסון, במטרה למדוד את גובהם של ים המלח וברכות שלמה.

משלחת הסקר פעלה בין השנים 1978 - 1871. בתחילה הוביל את המשלחת קפטן סטוארט נוקומב (Newcombe), ולאחר שהלה חלה בקדחת, החליפו קלאוד קונדר. לאחר שקונדר נפצע במהלך מתקפה של תושבי צפת, החליפו הוריישו קיצ'נר, שהחלים לפניו, כראש המשלחת.

תוצאות הסקר פורסמו בתור מפה, שמפאת גודלה היה צורך לחלקה לעשרים וששה חלקים, בתוספת ל-6 ספרים, הכוללים תיאורים של המקומות הנראים במפה...

[עריכה] פעילות הקרן במאה ה-20

[עריכה] פרסומי הקרן

בטאון התנועה, Palenstine Exploration Fund Quartely Statment, או בקיצור, הPEQSt, יצא לאור לראשונה ב-1 באפריל, 1870, ב-1938, כאשר הוחלט לאחד בין בטאון הקרן לבין דיווחי בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה, הושמטו המילים Fund ו-Statment משם הבטאון, וכך הוא מוכר עד היום - Palenstine Exploration Quartely, או הPEQ, למרות שב-1942 הוא חדל להיות רבעון והחל לצאת במתכונת דו-שנתית.

[עריכה] ראו גם

• החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הקרן
• מפת הסקר של ארץ־ישראל המערבית באתר בית הספרים הלאומי

[עריכה] לקריאה נוספת

• יהושע בן אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט, גילויה מחדש, כרטא, 1970.
• יהושע בן־אריה, "המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ־ישראל בתקופת המנדט", קתדרה 92, 1999

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ Albert Glock, "Cultural Bias in the Archaeology of Palestine", Journal of Palestine Studies, 1995