וילהלם טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בגיבור המיתולוגי. לערך העוסק באופרה, ראו וילהלם טל (אופרה).

פסלו של וילהלם טל באלטדורף עירו

איור של וילהלם טל והרמן גסלר (1880)

וילהלם טל ( גרמנית Wilhelm Tell , אנגלית William Tell ) היה גיבור אגדתי אשר לפי מיתוסים שונים חי בקנטון אורי שבשווייץ בתחילת המאה ה-14.האגדה הקשורה אליו מתעדת אותו, כאיכר אמיץ שהנהיג את המאבק השוויצי להשגת חירות מאוסטריה ועבור אנשים ברחבי העולם, מסמל וילהלם טל חירות אישית ופוליטית.

טל, אשר נודע כרב אמן בשימוש בקשת אופקית, חי על פי האגדה בתקופה בה התכוונו קיסרי בית הבסבורג להשתלט על קנטון אורי. הרמן גסלר, המושל האוסטרי החדש של בירת הקנטון אלטדורף, הציב מוט בכיכר השוק שבעיר, הניח עליו את כובעו ופקד על כל העוברים והשבים לקוד בפני העמוד. כאשר חלף טל על פני העמוד מבלי לקוד בפניו, הוא נעצר והוצב בפני שתי ברירות ענישה: האחת - לירות בקשתו חץ לעבר תפוח שיוצב על ראש בנו. השנייה - למות.

טל, שקיבל את הבטחת המושל לשחרורו אם יצליח במשימתו, ביצע ב18 בנובמבר 1307 את העונש שהוטל עליו ופילח בהצלחה את התפוח שהוצב על ראש בנו ביריה בודדת. סיפור הירי הינו סיפור נפוץ בקרב הפולקלור העתיק של הארצות הגרמאניות, והוא מופיע בצורות שונות בדנמרק, אנגליה והולשטיין (חלקה הדרומי של מדינת שלזוויג הולשטיין, כיום בגרמניה).

אולם, זמן קצר לאחר שפילח את התפוח, אמר טל כי אם היה נכשל במשימתו והורג את בנו בשוגג, היה מפנה מייד את הקשת לעבר גסלר והורגו. גסלר התרעם כשהגיעה לאוזניו הערתו של טל והוא עצר אותו בשנית. טל הזועם נשבע לנקום בגסלר על כך. הוא הועבר כאסיר על ספינה. בדרך פקדה את הספינה סערה שמנעה ממנה להגיע לחוף מבטחים. בזכות כוחו ומיומנותו, הרשו לטל ליטול את ההגה. לאחר שהביא את הספינה אל החוף, ברח מכלאו והרג את גסלר בירית חץ. כאשר חזר טל לעירו הוא התקבל שם כגיבור וכמנצח. מסופר על טל, שמאוחר יותר נלחם בקרב מורגנטן ב-1315 ומת בשיטפון ב-1350.

תבוסה סמלית זאת של האוסטרים, הציתה את אש המרד בקרב העם השוויצרי, אשר התקומם לבסוף וזכה בעצמאות. עלליו של טל הופיעו לראשונה בבלדות מן המאה ה-15 ותועדו לאחר מכן בטקסטים היסטוריים שונים.

המיתוס אודות וילהלם טל בא לידי ביטוי בתרבות: "וילהלם טל" (1791), אופרה מאת אנדרי גרטרי - André Ernest Modeste Grétry הבלגי, ריתקה את הקהל הפריסאי, שהיה בעיצומה של המהפכה הצרפתית. גם המחזאי הגרמני פרידריך שילר השתמש באגדה זו כבסיס למחזהו "וילהלם טל" (1804). המחזה התקבל בשווייץ כ"מחזה הלאומי", ונחשב לאחד מפסגות הזרם הקלאסי בספרות הגרמנית. המחזה תורגם לעברית על ידי חיים נחמן ביאליק.

מלחין האופרה האיטלקי ג'ואקינו רוסיני השתמש במחזהו של שילר כדי לבסס עליו את האופרה המפורסמת שלו (1829) הנושאת את אותו השם (באיטלקית Guillaume Tell). קטע הפתיחה של האופרה, נחשב כיום לאחד הקטעים המוכרים ביותר בתולדות המוזיקה מהמאה ה-19.

סלבדור דאלי צייר 2 ציורים של וילהלם טל בשנת 1931 "The Old Age of William Tell" ו- "William Tell and Gradiva", ובשנת 1933 צייר את "The Enigma of William Tell". אדולף היטלר היה נלהב מהמחזה של שילר ואיזכר אותו בסיפרו מיין קאמפ. גם ג'ון וילקס בות', המתנקש של אברהם לינקולן, הושפע. כשהוא מאמץ כמובן את הצדדים השליליים בסיפור. בשנות ה-60 וה-70 לימדו בישראל את המחזה "וילהלם טל" של פרידריך שילר, ואף נכלל בתוכנית לבחינות הבגרות.