יעקב מרידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יעקב מרידור

תאריך לידה	29 בספטמבר 1913
תאריך פטירה	30 ביוני 1995
ממשלות	19, 20
כנסות	1 - 6, 10
סיעות	חרות, גח"ל, הליכוד
תפקידים בולטים	שר הכלכלה והתאום הבין משרדי חבר בועדת החוץ והביטחון

יעקב מרידור (29 בספטמבר 1913 - 30 ביוני 1995) לוחם מחתרת, פוליטיקאי ואיש עסקים ישראלי.

יעקב ויניארסקי נולד בליפנו שבפולין. בשנת 1930 הצטרף לבית"ר ועלה ארצה ב-1932. השתתף בפעולת מודיעין בעיראק בשליחות הבריטים והצליח להנצל. לאחר מותו של דוד רזיאל בפעולה זו, התמנה להיות מפקד האצ"ל ("סרן בן-חנוך" היו דרגתו וכינויו) עד דצמבר 1943 עת העביר את הפיקוד על הארגון לידי מנחם בגין, שמינה אותו לסגנו.

נודע בסדרה של בריחות נועזות ממעצרו באפריקה, שם הוחזק כאחד מגולי אצ"ל ולח"י. הבריחות, שהאחרונה שבהן הסתיימה בהצלחה, מתוארות בספרו "ארוכה הדרך לחרות".

עם קום המדינה חזר לארץ. הוא נעצר אחרי פרשת אלטלנה, ולדבריו, הציע לו איסר הראל עם שחרורו לכהן כסגן הרמטכ"ל, אך הוא סירב. נבחר לכנסת הראשונה כנציג מטעם "חרות", וכיהן ברציפות עד הכנסת השישית. משך כל שנים אלו כיהן כחבר בועדת החוץ והבטחון. לאחר הפסקה של 12 שנים, חזר מרידור לכנסת בשנת 1981 כחבר הכנסת העשירית, וכיהן כשר הכלכלה והתיאום הבין-משרדי בממשלות בגין ושמיר בכנסת זו (1981-1984).

לעג הגורל הוא שאת עיקר פרסומו "קנה" מרידור בזכות מה שהפך להיות קרוי הנורה שתאיר את כל רמת גן. מול ספקנות המדענים הוא בישר ערב הבחירות ב-1981 על המצאת אנרגיה מהפכנית שתשחרר את העולם מעריצותו של הנפט, שאותו "הערבים יוכלו לשתות". ב-1982 התבזה כשעם פרסומה בפומבי של ההמצאה התברר שעומד מאחוריה נוכל שהורשע בפלילים. בעקבות כך האשימה אותו העיתונות בהסתבכויות נוספות במיזמים עסקיים אחרים שבהם היה מעורב וקראה להתפטרותו. הוא לא נענה לקריאה, אך הפרשה חיסלה את הקריירה הפוליטית שלו. אף שנחל כשלונות רבים בעסקים בתחומי הפירות, הדיג ובניהול חברת "תעשיות לייזר", היו לו גם הצלחות שהפכוהו לאדם עשיר. סופר עליו כי כשכיהן כחבר כנסת תרם מחצית משכורתו לפצועי האצ"ל.

שתים מבנותיו מוכרות בזכות בעליהן. בתו מיקה, ידועה בתור אשתו של הזמר יגאל בשן. ביתו השנייה רחל, אשת ציבור ידועה בזכות עצמה, נשואה לחבר הכנסת לשעבר יוסף קרמרמן מסיעת הליכוד, ובתם היא המגישה והדוגמנית איה קרמרמן.