יצחק מודעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יצחק מודעי

תאריך לידה	17 בינואר 1926
תאריך פטירה	14 במאי 1998
ממשלות	18, 19, 20, 21, 22, 23, 24
כנסות	8 - 12
סיעות	הליכוד, הסיעה לקידום הרעיון הציוני, המפלגה הליברלית החדשה
תפקידים בולטים	שר האוצר שר המשפטים שר האנרגיה והתשתיות שר בלי תיק

יצחק מודעי (מדזוביטש) (17 בינואר 1926 - 14 במאי 1998), מדינאי ישראלי.

יצחק מודעי נולד בתל אביב כיצחק מדזוביטש ב-1926. למד בבית-ספר תיכון גאולה בתל אביב, והמשיך בטכניון בחיפה בלימודי הנדסה כימית. למד משפטים בשלוחת תל אביב של האוניברסיטה העברית וכן השתלם בלמודי כלכלה ומשפטים ב-London School of Economics בסיומם הוסמך כעורך דין.

במסגרת שרותו הצבאי היה סגן נספח צבאי בלונדון, 1953-1951. חבר ועדת שביתת הנשק, 1953 והשתחרר מצה"ל ב-1953 בדרגת סגן-אלוף.

בשנים 1961-1977 ניהל את מפעל הקוסמטיקה "רבלון". הצטרף למפלגה הליברלית בשנת 1961, ובשנים 1965-1968 כיהן כחבר הנהלת המפלגה. בשנים 1969-1973 כיהן כחבר מועצת העיר הרצליה.

ב-1974 נבחר לכנסת מטעם רשימת הליכוד. עזר ויצמן, אשר ראה את מהלך חתירת מודעי לכנסת כחסר ביסוס אידאולוגי ויותר כקרש קפיצה של מודעי לפתח את מעמדו הכלכלי, הדביק לו את כינוי הגנאי "חבר הכנסת ליפסטיק".

בעקבות "המהפך" ב-1977 ועד שנת 1984 כיהן כשר האנרגיה והתשתית (למעט תקופה של למעלה משנה מאוגוסט 1981 ועד אוקטובר 1982), ובשנים 1979-1980 כיהן אף כשר התקשורת. הוא הפך למספר אחת במפלגה הליברלית (מרכיב שני בכוחו בליכוד) אחרי מותו של שמחה ארליך. בשנת 1984 קיבל את תפקיד שר האוצר, התפקיד הבכיר ביותר שבו כיהן, למרות שמאז ומתמיד שאף למשרת שר החוץ בטענו שיש לו "90% כישורים לתפקיד". עם הכנסו לתפקיד שר האוצר היה המשק הישראלי בתהליך אינפלציה של 400% לשנה. במשך שנתיים שבהן כיהן בתפקיד, ניווט מודעי תוכנית ייצוב במסגרתה יזם הקפאת מחירים ושכר במשק, וכך הצליח לעצור את האינפלציה ולייצב את המשק.

את חוויותיו מאותה תקופה שילב בספרו "מחיקת אפסים" (משנת 1988), הקרוי על שם המעבר משקל לשקל חדש שנערך בתקופתו, וכלל הורדת שלושה אפסים מהשקל.

ב-1986, לאחר עימות עם ראש ממשלת האחדות שמעון פרס (לאחר שכינה אותו "ראש ממשלה מעופף" בגלל נסיעותיו התכופות לחו"ל) נאלץ לעבור למשרד המשפטים. לאחר שהמשיך בהתבטאויותיו כנגד פרס, נאלץ להתפטר סופית מן הממשלה. הוא חזר לאחר יישום הרוטציה, שבה יצחק שמיר נהיה ראש ממשלה, לתפקיד שר בלי תיק.

לאחר בחירות 1988, במסגרת ממשלת אחדות לאומית מאולצת בגלל התיקו הפוליטי, התמנה לשר הכלכלה והתכנון. ב-1990 נוצר מושג חדש בפוליטיקה הישראלית, "חישוקאים", ומודעי היה אחד משלושת ה"חישוקאים" שהצרו את פעולותיו המדיניות של יצחק שמיר.

ב-1990 פורקה ממשלת האחדות לאחר "התרגיל המסריח" (כינוי שנתן יצחק רבין לנסיונו של פרס להפיל את ממשלת שמיר על-ידי יזום עריקות של חברי כנסת מהימין). בעקבות זאת פרש מודעי מהליכוד (יחד עם ארבעה חברים מהמפלגה הליברלית) והקים גוף פוליטי שקרא לו "המפלגה לקידום הרעיון הציוני". בזכות היותו לשון מאזניים להקמת קואליציה שניסה להקים יצחק שמיר, הוא קיבל שוב בקדנציה שנייה את תפקיד שר האוצר.

בעת משא ומתן על השתתפותו זו בקואליציה עם שמיר הדהים מודעי שוב, כאשר דרש ערבות כספית להבטחת מימוש ההסכם הקואליציוני עמו, דבר שהתפרש כחוסר אימון במלה של ראש המממשלה שמיר, ובזה המחיש את התיחסותו לאנשי הפוליטיקה הישראלית כאנשים לא אמינים.

כשלונו ברשימת "המפלגה הליברלית החדשה" בבחירות של 1992 סימן את סופה של הקריירה הפוליטית של מודעי, והוא פרש לעולם העסקים.

למרות כל ה-"זיגזגים" ו-"היציאות" שלו נחשב יצחק מודעי לפוליטיקאי מוערך, וכן דמות יוצאת דופן בפוליטיקה לטוב ולרע. הוא הוערך בזכות הופעתו החיצונית המרשימה. וכן בזכות האינטליגנציה הגבוהה שלו והשכלתו האקדמאית המגוונת, דבר יוצא דופן בין הפוליטיקאים המקומיים.

אשתו, מיכל מודעי, הייתה מלכת יופי ולאחר מכן נשיאת ויצ"ו.

יצחק מודעי נפטר עם קבלו מינוי של עורך חגיגות יובל שנים למדינה ב-1998.