יצחק גרינבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יצחק גרינבוים

תאריך לידה	1879
תאריך פטירה	1970
ממשלות	הממשלה הזמנית
כנסות	-
סיעות	-
תפקידים בולטים	שר הפנים

יצחק גרינבוים (1879 - 1970) היה מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם ושר הפנים הראשון של ישראל.

גרינבוים נולד בורשה. למד משפטים ועוד בהיותו סטודנט החל לפעול למען הציונות ועסק בפעילות עיתונאית. ערך עיתונים חשובים בקרב יהדות פולין, כמו העיתון העברי "הצפירה", השבועון העברי "העולם" והעיתון "היינט" שביטאו בעריכתו עמדות פרו-ציוניות.

גרינבוים עמד בפולין בראש פלג ראדיקלי ציוני בשם "על המשמר". היה חבר הסיים (הפרלמנט) הפולני מאז שנת 1919 וארגן בו "גוש יהודי" המאגד את מרבית המפלגות היהודיות ושיתף פעולה עם מיעוטים אחרים בפרלמנט (גרמנים, אוקראינים ועוד) להקמת "גוש המיעוטים" על מנת להבטיח את כיבוד זכויות המיעוטים בפולין, בכלל זה של היהודים, ובכך הגדיל את מספר הצירים היהודים (דבר שהגביר גם את האנטישמיות). גרינבוים היה ידוע בעמדותיו הלוחמניות האמיצות נגד האנטישמיות ובעד זכויות המיעוטים וביטא מילים חריפות גם נגד החרדים מאגודת ישראל ונגד השתדלנות היהודית.

עלה לארץ ישראל בשנת 1933. היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית. בזמן השואה היה גרינבוים חבר ב"ועדת הארבעה" שנבחרה עם פרוץ מלחמת העולם השניה כדי לקיים קשרים עם יהודי פולין ולסייע בהצלתם. בשנת 1942, כשהגיעו לארץ ישראל ידיעות על דבר ההשמדה ההמונית, נבחר גרינבוים לעמוד בראש ועד ההצלה, גוף בן 12 אנשים מהמפלגות השונות, שנועד לפעול לשם הצלת יהודי אירופה מההשמדה, אולם בנסיבות אותם ימים לא צלחה פעולתו. בתום המלחמה עברה עליו טראומה אישית כאשר בנו ניצול השואה, אליעזר גרינבוים, הואשם בפריז על ידי שני ניצולים כי התאכזר לאסירים כקאפו במחנה בירקנאו. יצחק גרינבוים ליווה את בנו במהלך המעצר והחקירה בפריז שנסגרה בסופו של דבר. בנו זה נפל בקרבות מלחמת העצמאות.

בשבת השחורה בשנת 1946 היה גרינבוים אחד מחברי הנהלת הסוכנות שנאסרו על ידי הבריטים ונכלאו במחנה המעצר בלטרון.

לקראת הקמת מדינת ישראל היה גרינבוים לאחד מ-13 חברי מינהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות. היה חבר מועצת המדינה הזמנית ושר הפנים הראשון של מדינת ישראל בממשלה הזמנית, בשנים 1948 - 1949. גרינבוים, שהגיע ארצה כאיש הציונים הכלליים, נטה במרוצת הזמן שמאלה: היה לתומך מפ"ם ונודע כאיש בעל השקפת עולם חילונית מוצהרת. הוא עמד בראש רשימה עצמאית בבחירות לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה) ורשימתו לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

בשנים שלאחר מכן ערך גרינבוים את "האנציקלופדיה של הגלויות" וכן ספרים אחדים וביניהם "התנועה הציונית בהתפתחותה". בשנותיו האחרונות חי בקיבוץ גן שמואל. יצחק גרינבוים נפטר בשנת 1970.

המוסד החינוכי אלוני יצחק נקרא על שמו.