לינוקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכלל מערכת ההפעלה לינוקס ובדיון בשמה. לערך העוסק במידע על הליבה, ראו ערך לינוקס (ליבה).
לינוקס(באנגלית:Linux) היא משפחה של מערכות הפעלה המבוססות על ליבת לינוקס. מערכת לינוקס שכוללת רכיבים וספריות מפרויקט גנו לפעמים נקראת גנו/לינוקס (GNU/Linux).
הפיתוח הראשוני בשנות ה-80 התמקד בגנו ובמנהל החלונות X. בשנות ה-90 המוקדמות, המפתחים של ליבת לינוקס ואנשים נוספים התחילו לעבוד גם על לינוקס, בסוף שנות ה-90 לינוקס השיג את התמיכה של IBM, היולט פקארד, נובל וסאן מיקרוסיסטמס .
לינוקס היא דוגמה חשובה לפיתוח תוכנה חופשית וקוד פתוח. קוד המקור של לינוקס זמין לשימוש,לשינוי ולהפצה בחינם לכל אחד, יש מקרים שמערכת הפעלה שלמה מורכבת מתוכנות חופשיות ו/או תוכנות קוד פתוח.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] היווסדות
להיסטוריה של לינוקס יש קשר הדוק עם ההיסטוריה של גנו. התוכניות עבור גנו נעשו ב-1983 ובספטמבר של אותה שנה, הוכרז פרויקט גנו על ידי ריצ'רד סטולמן. גנו הייתה מערכת הפעלה "דמוית יוניקס" שלמה המורכבת רק מתוכנות חופשיות.
הפיתוח החל בינואר 1984 וכבר בתחילת שנות ה90, הפרויקט אסף ויצר את רוב הרכיבים הנדרשים עבור מערכת ההפעלה שכוללו ספריות, מהדרים,עורכי טקסט ו"מעטפת יוניקס". על ידי צורת הפיתוח ההדרגתית הזו פיתוח גנו כמעט הושלם. הרמה העליונה של מערכת ההפעלה סופקה על ידי מנהל החלונות X, אבל הרמה התחתונה, שהייתה מורכבת מהליבה, דריברים וכ'ו לרוב היו חסרים. ב1990 פרויקט גנו התחילת לפתח את ליבה GNU Hurd המבוססת על הליבה מיקרו-קרנל Mach, אבל הפיתוח התגלה כמסובך והתקדם באטיות רבה.
ב-1991 לינוס טורבאלדס החל את הפיתוח של ליבת לינוקס בזמן שהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי. בהתחלה טורבאלדס יצר את ליבת לינוקס כתחליף "לא מסחרי" עבור ליבת מיניקס, מאוחר יותר הוא העביר את רשיון מ-"לא חופשית" לGPL, ההבדל העיקרי בשינוי הוא שכעת ניתן להפיץ בצורה מסחרית את ליבת לינוקס. למרות התלות ברכיבים של מיניקס, עבודה של מפתחי ליבת לינוקס ופרויקט גנו אפשרו ללינוקס לפעול עם רכיבים של פרויקט גנו. כך לינוקס מלאה את הפאר הגדול ביותר ביצירת מערכת הפעלה שלמה המורכבת מרחיבים חופשים בלבד.
[עריכה] צמיחה
הממסד הזה יצר את הבסיס עבור מערכת הפעלה שהושלמה על ידי פעילות של קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח. אבני דרך חשובות:
- יצירת שולחן העבודה הגרפי KDE על ידי מתיאס אתריך באוקטובר 1996 הביא ליצירת שולחן העבודה הגרפי GNOME על ידי מיגל דה יקאזה באוגוסט 1997, שניהם היתבססו על מנהל החלונות X שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. GNOME וKDE נהיו לקצה הקרחון של מערכת ההפעלה לינוקס שנהיה לה קשר ישיר עם משתמשי קצה.
- שיחרור קוד המקור של הדפדפן של נטסקייפ ב-31 במרץ, 1998, היווה את נקודת הפתיחה לפרויקט מוזילה שבסוף הביא לעולם את הדפדפן הפופולרי מוזילה פיירפוקס.
- שיחרור חבילת יישומים משרדיים סטאר אופיס על ידי סאן מיקרוסיסטמס ביוני 2000 שנהייתה לבסיס של חבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס, אירוע חשוב בעולם הקוד הפתוח.
- את גידול העניין המסחרי בלינוקס ניתן לסמן במספר אירועים מכובדים: פתיחת "יוזמת הקוד הפתוח "(באנגלית:"Open Source Initiative") בפברואר 1998; ביולי 1998 אורקל הכריזה שתצור גרסאת לינוקס של בסיס הנתונים הידוע שלה; ההנפקה של Red Hat ב-11 בנובמבר, 1999 וחודש אחרי של VA Linux שיצר בועה כלכלית; תמיכה רחבה מענקית הטכנולוגיה IBM שהשקיע מיליוני דולרים בלינוקס, העסיקה כ300 ממפתחי ליבת הלינוקס (2005) והחל מ-2003 ארגנה תוכנית הגנה משפטים בתיק SCO נגד לינוקס נגד ההתקפה של SCO Group על לינוקס שטענה שיש לה זכויות יוצרים על ליבת לינוקס; ולבסוף רכישת Ximian וSuSE באוקטובר ונובמבר 2003 על ידי ענקית הטכנולוגיה נובל.
[עריכה] בהווה
בימים האלו משתמשים בלינוקס בהמון תחומים, ממערכות משובצת מחשב עד מחשבי על והשיגה עמדת כוח בתחום השרתים עם חבילת התוכנה הפופולרית LAMP. טורבאלדס ממשיך לנהל את הפיתוח של ליבת הלינוקס. סטולמן מוביל את המוסד לתוכנה חופשית, שבתורו מפתח רכיבי גנו. ולבסוף אנשים פרטיים ותאגידים מפתחות רכיבי צד שלישי "לא גנו". אותם רכיבי צד שלישי יכולים להיות מודלים לליבה, תכונות וספריות. מפיצי לינוקס משלבים ומפיצים את הליבה, את רכיבי הגנו ורכיבי ה"לא גנו" בתוספת תוכנה לניהול חבילות תחת המושג הפצת לינוקס.
[עריכה] פיתוח ויצירה של קוד המקור
בדיקה מ-2001 של גרסה 7.1 של Red Hat Linux מצאה שההפצה הזו מכילה 30 מיליון שורות קוד, הבדיקה העריכה שהזמן הנדרש לפיתוח ההפצה הוא כשמונה אלף שנות אדם. עוד לפי הבדיקה, עם כל הפיתוח היה פיתוח מסחרי, זה היה עולה כ-1.08 מיליארד דולר(דולר אמריקני, שנת 2000) לפתח את ההפצה בארצות הברית.
רוב קוד המקור(71%) נכתב בשפת C, אבל נעשה שימוש בהרבה שפות נוספות, כולל את השפות C++ ,Lisp, שפת סף, Perl ,FORTRAN, פייתון ועוד מגוון של שפות תסריטי מעטפת. קצת מעל מחצי מקוד המקור משוחרר תחת רישיון GPL. ליבת הלינוקס הכילה כ-2.4 מיליון שורות קוד, או 8% מהסך הכל, דוגמה מצוינת לעובדה כי עיקר הקוד איננו שייך ליבה.
אותה הבדיקה בוצעה גם על גרסה 2.2 של דביאן. ההפצה הזו הכילה מעל 55 מיליון שורות קוד, והבדיקה העריכה שפיתוח מסחרי של ההפצה היה עולה כ-1.9 מיליארד דולר (דולר אמריקני, שנת 2000).
[עריכה] נתח שוק
יש מחקרים רבים המתמקדים בנושאי נתח שוק ואמינות של קוד פתוח, כשמחקרים רבים בוחנים את לינוקס. שוק הלינוקס גדל במהירות ומשוער שההכנסות משרתים, שולחנות עבודה ותכונות מוכנות המריצות לינוקס יגיע ל-35.7 מיליארד דולר ב-2008. השימוש בלינוקס בקרב בשולחנות עבודה הוא נמוך יותר מבשרתים, חישוב אחוז המשתמשים בדרך כלל מציג מספרים בין 0.3% ו-3% מה שמשמש כמדגם קבוע. אבל לפי סקר שוק שבוצע על ידי IDC ב-2004, ש-25% מהשרתים ו-2.8% משולחנות העבודה מריצים לינוקס. מוערך שההבדל נובע מניתוח שגוי של סטטיסטיקות מאתרי אינטרנט, הניתוח השגוי יכול להיות מורכב משני גורמים. הראשון, מספר דפדפנים משנים את דרך ההזדהות מול שרתי האינטרנט כברירת מחדל או ידנית כדי לא להיחסם על ידי אתרים שמסרבים לפעול עם דפדפנים שהם לא אינטרנט אקספלורר תחת ווינדוס, זה מבוצע על ידי שינוי מחרוזת סוכן המשתמש("User Agent string"). השני, יכול להיות שמערכת הלינוקס מוגדרת לא לשלוח נתונים כאלו לאתרים בגלל אבטחה ופרטיות.
[עריכה] מקור השם
[עריכה] מחלוקת סביב השם
השימוש בשם לינוקס נובע משימוש בליבת לינוקס. בגלל שרוב הפצות הלינוקס, אם לא כולם, משתמשים ברכיבים של פרויקט גנו, המוסד לתוכנה חופשית רואה את ההפצות האלו כאפשרויות נוספות(וריאנטים) למערכת גנו, ומבקשים שלמערכות ההפעלה האלו יקראו גנו/לינוקס (GNU/Linux) או מערכת לינוקס מבוססת גנו(Linux-based GNU system). אבל אמצעי תקשורת ורוב האוכלוסייה מתייחסים לקבוצת מערכות ההפעלה האלו בשם לינוקס. אבל בכל זאת יש הפצות שמקפידות לכלול את "גנו/לינוקס" כחלק משמם, הבולטת בהם היא דביאן עם ההפצה דביאן GNU/לינוקס, אבל השימוש בשם הזה מחוץ לקהילת ה"חסידים" של ההפצה מוגבל, אפילו לינוס טורבאלדס אמר ששימוש קבוע בשם גנו/לינוקס "פשוט מגוחך". ההבחנה הזו בין ליבת לינוקס לבין ההפצות המבוססות עליה וגם בין מערכת גנו זה מקור לבלבול אצל המון משתמשים חדשים, עניין השם עדיין שנוי במחלקת.
[עריכה] סמל מסחרי
בארצות הברית השם לינוקס הוא סמל מסחרי שרשום על שמו של לינוס טורבאלדס. תחילה, השם לא היה רשום תחת אף אחד, אבל ב-15 באוגוסט, 1994, William R. Della Croce, Jr. רשם תחת שמו את השם לינוקס, ודרש תמלוגים ממפיצי לינוקס. ב-1996, טורבאלדס ומספר ארגונים שהושפעו מן הדבר טבעו את שהסימן המסחרי יועבר לידי טורבאלדס, ב-1997 הטביעה הסתיימה והצליחה. את ההרשמה בשימוש בסמל המסחרי מנהל Linux Mark Institute. טורבאלדס הצהיר שהוא רשם את השם המסחרי לינוקס רק כדי למנוע מאחרים להשתמש בו, אבל ב-2005 הוא חויב על ידי חוק הסחר האמריקני להפעיל אמצעים שיכפו את הסמל המסחרי. כתוצאה מכן LMI שלח מספר מכתבים למפיצי לינוקס המבקש מהם לשלם עמלה על השימוש בשם לינוקס, ומספר מסוים של חברות נענו בחיוב.
[עריכה] זכויות יוצרים ורישיונות
ליבת לינוקס ורוב תכונות גנו מופצות תחת גרסה 2 של הרישיון הציבורי הכללי של גנו (GPL). רישיון GPL דורש שכל השינוי לכל קוד מקור, או לתוכן הבנוי ממנו יהיה גם תחת GPL, ולפעמים גם כ"סעיף שיתוף לשיתוף" או "copyleft". ב-1997 לינוס טורבאלדס הצהיר ש-"שהפיכת לינוקס תחת רישיון GPL היה ללא ספק הדבר הטוב ביותר שעשיתי". תכנות אחרות יכולות להשתמש ברישיונות אחרים; ספריות רבות משתמשות ברישיון הרישיון הציבורי הכללי המופחת של גנו (LGPL), גרסה יותר מתירנית של GPL, מנהל החלונות X משתמש ברישיון של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לאחר יותר מ-10 שנים המוסד לתוכנה חופשית הכריזו שהם ישדרגו את רישיון GPL לגרסה 3 בגלל חששות פטנטים בתוכנה והגבלת סעיף ה-DRM למצבים בהם נעשה בטכנולוגיה מסוג זה שימוש כדי למנוע שיתוף ושינוי קוד ששוחרר עם רישיון ה-GPL(כלומר מניעת האפשרות להוסיף מגבלות מעבר לאלו שמוכתבות על ידי הרישיון במקור). במיוחד בגלל שDRM התחיל להופיע בתכנות המריצות תכנות copyleft, תופעה מוכרת כ"טיבואליזציה" על כל שימוש של טיבו בDRM. לינוס טורבאלדס הודיע שהוא לא יעביר את ליבת לינוקס לרישיון בגלל התנאים ל-DRM.
[עריכה] משפט SCO
במרץ 2003, SCO Group הגישה תביעה משפטית נגד IBM וטענו ש-IBM תרמו חלקי קוד מקור ששיך ל-SCO לתוך ליבת לינוקס, פעולה שהפרה את רישיון השימוש של IBM ביוניקס. SCO שלחו מכתבי אזהרה למספר חברות שאומר ששימוש בלינוקס ללא רישיון מ-SCO יהווה גורם לתביעה משפטית, בנוסף הם הזהירו שהם יתבעו משתמשי לינוקס פרטיים. הוכוח הזה הביא לתביעות על ידי SCO נגד דיימלר-קרייזלר (הסתיים ב-2004), AutoZone, ותביעות של Red Hat ועוד של רבים נגד SCO. יתר על כך, נובל מנסים לערער את העובדה שבידי SCO יש את הזכויות הרלוונטיות על יוניקס.
ל-SCO היו טענות רבות שבמהלך הזמן השתנו במידה רבה. החל מה-3 ביולי בבית המשפט המחוזי ביוטה, 2006; 182 מתוך 294 מהראיות שסיפקו SCO נגד IBM נפסלו.
[עריכה] פילוסופיה
[עריכה] תכנה חופשית וקוד פתוח
- ערך מורחב – תכנה חופשית
ההבדל העיקרי בין לינוקס לשאר מערכות ההפעלה של זמנינו, לדוגמה חלונות, Mac OS X, לבין מערכות היוניקס הקנייניות, שליבת לינוקס, בהרחבות של GNU, ורכיבים נוספים הם תכנה חופשית, וידועים גם כתכנות קוד פתוח. לינוקס היא המערכת ההפעלה היחידה שכולה בנויה מתוכנות חינמיות; האחרים כוללים את BSD שממנה מגיעים NetBSD ,OpenBSD וFreeBSD, כמו כן עיבודים של GNU לליבות אחרות כמו גנו/סולאריס וגנו/Hurd.
תוכנה חופשית היא לא בהכרח חינמית, ישנם תכנות לא מסחריות שכן חינמיות אל לא תכנות חופשיות. תכנה חופשית היא לא גם לא לגמרי חופשית מהגבלות, היוצא מן הכלל הוא שהתכנה צריכה להיות לרשות הציבור; זה הופך את רישיון המשתמש וזכויות היוצרים בידי היוצרים מה שיוצר את ארבעת החירויות:
- החופש להשתמש בתכנה ללא הגבלות
- החופש ללמוד על התכנה ואת קוד המקור שלה
- החופש לשנות את התכנה ולהתאים אותה לצורכי הפרט
- החופש להפיץ מחדש את התכנה תחת מספר תנאים
חלק מרישיונות תוכנה חופשית וקוד פתוח מבוססות על עיקרון ה-copyleft, מין סוג של יחסי גומלין: כל עבודה שתיווצר מחלקי תכנות copyleft חייבים גם להיות copyleft. הרישיון הנפוץ ביותר לתכנה חופשית משמש גם את ליבת לינוקס: רישיון הGNU GPL שנכתב על ידי ריצ'רד סטולמן.
אחד מהיתרונות הקוד הפתח הוא, כפי שהוצע על ידי אריק ריימונד ואחרים, ששימוש בקוד פתוח חשוב לאיתור וטיפול מהיר בבאגים, שעוזר בטיפול בבעיות אבטחה. מה שדוחה את הטיעון "אבטחה על ידי אי-בהירות".
התורמים ללינוקס הם לא רק מפתחי תוכנה, כפי מודגם על ידי פרויקט GNOME ופרויקט KDE. נדרשות המון תרומות שהן דווקא לא פיתוח תוכנה, אלא תרומות מסוג אחר לדוגמה:מפיצים ומשווקים. בין חברי תרבות הקוד הפתוח: Creative Commons תנועה שנוצרה על ידי לורנס לסיג, האינציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שנוסדה על ידי ג'ימי ויילס.
[עריכה] תאימות
לינוקס שואפת לתאימות עם מערכות הפעלה אחרות, על ידי הרחבת תכנות שרצות תחת לינוקס לינוקס שואפת לתאימות אם הפצות נוספות של לינוקס ותכנות לא שלא ללינוקס. הסיבות לכך הם רבות. סיבה אחת, מנקודת מבט של תכנה חופשית, התאימות מספקת את החירות הראשונה מתוך הארבע, על ידי נתינת חופש לבחור תכנות וסוגי מידע ובאותו זמן לא מגבילים אותם כתוצאה מהבחירה. סיבה נוספת, מנקודת מבט מסחרית, לינוקס היא מערכת הפעלה נחותה המתחרה בזרם ב מיינסטרים של מערכות ההפעלה, והיא לא יכולה להסתמך על יתרון מונופול וכדי שלינוקס תהיה נוחה למשתמשים בעלי ערך כלכלי לינוקס חייבת לתקשר עם מערכות שהן לא לינוקס.
העדיפות מכוונת לתקנים פתוחים, מפרטים ציבוריים למידע שזמינים לכל הדורש וחופשיים לשימוש, כשהמטרה היא להסיר את התלות במפרטים קבועים. כל זה נוגד את התקנים הסגורים, או שהם בעלי תיעוד עלוב או שהם לא מתועדים בכלל, וקיומם לא מוסכם בין חברות מתחרות. כקשימים תקנים לתיקשורת, סוגי קבצים, ממשקי תוכנות יישומים (API's), הם תורמים להיתקדמות ואימוץ לינוקס. בחלק מהמקרים, פרויקטים חופשיים מהווים דוגמה לשילוב התקנים הללו, כמו Apache HTTP Server הוישום של מנהל החלונות X ב-X.org.
דוגמאות נוספות לשילוב התקנים כוללים את מוזילה פיירפוקס שניצמד בקפידה להמלצות W3C, פרוטוקול התקשורת Jabber שיצר את הבסיס ל-XMPP שמזוהה על ידי IETF בתחום ההמסרים המידיים, חבילות היישומים המשרדיים OpenOffice.org וKOffice שהביאו לאור את תקן OpenDocument. מערכות לינוקס דבקות בתקנים של POSIX ,SUS, ISO ו-ANSI איפה שאפשר, למרות שנכון להיום רק הפצת לינוקס אחת עומדת בתקן POSIX.1.
בתחומים אחרים, אין תקנים רישמיים ואין ארגונים שינהלו אותם. לכן השוק מפוצל בין תכונות המנסות לשתף פעולה כמה שאפשר לבין כאלו שמנסים ליצור לשלוט בשוק תלות בתוכנה, או בכאלה שמשתמשים בתקנים סגורים או בפרוטוקולי תקשורת. הדוגמה הטובה ביותר לקטגוריה הראשונה היא מלחמת המסרים מידיים, שבא מנצחות תכנות מסרים התומכות במספר תוכנות מסרים בו זמנית כמו Kopete, Gaim וטריליאן. הקטגוריה השנייה מודגמת על ידי מיקרוסופט אופיס והשימוש הרחב בסוגע קבצים סגורים, ושימוש בפרוטוקול Server Message Block המאפשר לחלוק קבצים ומדפסות בין מחשבים שונים ברשת מחשבי חלונות.
במקרים כאלה שיתוף הפעולה מסתמכת על הנדסה הפוכה, מה שדורש השקעה גדולה מצד המפתחים. המעמד החוקי של הנדסה הפוכה הוא שונה בכל מדינה; למשל בארצות הברית זה יכול להיות לא חוקי אבל חוקי באירופה, כשהמטרה היא מוגבלת ליצירת תאימות. היום כתוצאה מהנדסה הפוכה OpenOffice.org מסוגל לפתוח את רוב קובצי ה-.doc, וSamba מאפשר לשיתוף מידע בין מערכות חלונות ולבין מערכות שהן לא חלונות.
בעיה נוספת היא מעבר להנדסה הפוכה כשנדרשת תאימות לפרוטוקול או סוג קובץ שמחויב על ידי ניהול זכויות דיגיטלי או מחשוב אמין, או מוגבל על ידי פטנטים, מוגבל על ידי החוק.
[עריכה] נידות
לינוקס היא מערכת הפעלה ניידת, כזו שרצה על מגוון רחב מאוד של חומרה. לינוקס רצה על המגוון הגדול ביותר של מערכות. אחת מהמטרות המקוריות של מערכת גנו הייתה נידות, למרות שליבת הלינוקס תוכננה במקור עבור מעבדי Intel 80386, וכעת היא תומכת בהמון ארכיטקטורות מחשבים. לינוקס מסוגלת להריץ התקנים משובצי מחשב החל משרתים מרובי מעבדים, מחשבים אישיים, טלפונים סלולאריים, שעונים, ממירים לטלוויזיה רב-ערוצית עדמחשבי על, יש לה דריסת רגל במחשבים אישיים ובמערכות הפעלה בשוק הארגוני.
[עריכה] קהילה
לינוקס מונעת בעיקר על ידי קהילת המפתחים והמשתמשים שלה. בצרפתית, משתמש לינוקס יכול להיקרא גם "לינוקסיאן" ("Linuxien"); ברוסית "לינוקסאויד" ("Linuxoid"); אין מילה מקבילה בעברית. חלק ממפיצי הלינוקס מממנים ומפתחים את ההפצות שלהן על הבסיס התנדבותי, דביאן היא אחת הידועות ביותר שפועלות בדרך כזאת. אחרים מתחזקים הפצה קהילתית של הגרסה המסחרית שלהם, כמו ש-Red Hat עושה עם Fedora Core.
בערים רבות ובאזורים רבים, ארגונים מקומיים הידועים כ"קבוצות משתמשי לינוקס" המנסים לקדם את לינוקס והרחבת התוכנה החופשית. הם מקיימים מפגשים ומספקים הדגמות, הכשרה, תמיכה תוכנית, והתקנת מערכת הפעלה למשתמשים חדשים. יש גם המון קהילות באינטרנט המנסות לספק תמיכה למפתחים ולמשתמשי לינוקס. לרוב הפצות הלינוקס ולפרויקטי הקוד הפתוח יש חדר צ'אט ברשת IRC הפופולרית שפתוח לכל אחד עם לקוח IRC. פורומים באינטרנט הם דרך נוספת לתמיכה, דוגמה מכובדת היא LinuxQuestions.org והפורומים של ג'נטו. לבסוף לכל פרויקט תכנה חופשית מבוסס יש רשימת תפוצה, שבהן יהיה בדרך כלל יהיה נושא שיתייחס לשימוש או פיתוח עבור הרשימה. ברשימות התפוצה של ליבת לינוקס היא רשימה גדולה שבא נעשה רוב פיתוח ליבת הלינוקס. GNU Savannah ,SourceForge וקרן התוכנה אפאצ'י מארחים המון פרויקטי קוד פתוח תוך שימוש בתכנות שיתופיות.
קבוצות חדשות (באנגלית:"newsgroups") עבור לינוקס זמינים דרך קבוצות הדיון של גוגל וגם דרך קוראי חדשות. יש גם מספר אתרי טכנולוגיה עם היתמקדות בלינוקס. Linux Weekly News הוא מאגר של חדשות הקשורות ללינוקס; Linux Journal הוא מגזין ברשת שבו מפורסמים מאמרים הקשורים ללינוקס; Slashdot הוא בלוג עם המון סיפורים על לינוקס ותכנות קוד פתוח; ב-Groklaw נסקרו לעומק הליכים משפטיים הקשורים ללינוקס; ויש עוד המון מאמרים הקשורים ללינוקס באתר של המוסד לתוכנה חופשית.
[עריכה] התמסחרות
לבסוף, למרות שלינוקס בדרך כלל זמינה בחינם, מספר תאגידים גדולים ביססו מודלים עיסקיים שכוללים מכירה, תמיכה ותרומה בלינוקס ותוכנה חופשית. אלה כוללים את IBM, היולט פקארד, נובל, סאן מיקרוסיסטמס וRed Hat. הרישיון שלינוקס משתמש בו מפורש כמעודד התמסחרות; מערכת היחסים בין לינוקס לבין ספקים פרטיים יכולה להיראות כסימביוזה. המודל העסקי של ספרים מסחריים בדרך כלל תלוי בגביית כסף על תמיכה, במיוחד למשתמשים ארגוניים. מספר חברות המספקות הפצות לינוקס מסחריות במקביל לקהילתיות, מוסיפות תמיכה קיניינית בחבילות וכלים לניהול מספר גבוה של התקנות או פישוט משימות ניהול.
[עריכה] הפצה
- ערך מורחב – הפצת לינוקס
התכונה הייחודית למערכות הפעלה חופשיות ומערכות הפעלה בקוד פתוח כמו לינוקס היא שיש הפרדה חדה בין הפקת תכנה ולבין ההפצה. פרויקטים של תכנה חופשית, למרות שפיתוח בהם נעשה בצורה שיתופית, לעתים קרובות ההפקה של הפרויקטים נעשה באופן עצמאי. בכל אופן, בגלל שרישיון התוכנה מרשה הפצה מחדש, מה שמספק לפרויקטים גדולים יותר שאוספים את את הפרויקטים העצמאים והופכים אותם לזמינים כ-הפצת לינוקס.
הפצת לינוקס, או בשם הנפוץ "הפצה" (באנגלית:"distro"), זהו פרויקט המנהל אוסף מרוחק של תוכנות ועזרים להתקנות למערכות הפעלה מסוג לינוקס. ההפצות מתוחזקות על ידי אנשים פרטיים, קבוצות מפתחים, מוסדות התנדבותיים ומסחריים. ההפצות כוללות תכנות וחבילות יישומים בצורת חבילות, תכנות המותאמות להפצה שעוזרות בתהליך ההתקנה הראשונית וגם תכנות עבור התקנת עדכונים וחבילות. הפצה אחראים להגדרות ברירת המחדל של מערכות לינוקס, אבטחת המערכת ושילוב של אלפי חבילות תוכנה.
הפצת לינוקס טיפוסית תיכלול: מנהל איתחולים כמו LILO או GRUB, את ליבת לינוקס, כלים וספריות מפרויקט גנו, מנהל החלונות X שנלוה אליו סביבת עבודה גרפית כמו GNOME או KDE, יחד עם אלפי חבילות ישומים, מחבילות ישומיים משרדיים עד מהדרים, עורכי טקסט וכלים מדעיים. מנהלי חבילות המותאמות להפצות כוללים את dpkg, מנהל החבילות RPM וPortage. נוסף על כך ההפצות שנועדו לשימוש כללי יכולות להיות מותאמות לשימושים שונים לדוגמה: תמיכה בארכיטקטורות מחשבים, מערכות משובצות מחשב, אבטחה, יציבות, התאמה לאזורים מסוימים ולשפות, הכוונה לקבוצות משתמשים מסוימות, תמיכה במערכות זמן אמת, או היתחייבות לסביבת עבודה גרפית מסוימת. יתר על כן, חלק מההפצות כוללות במתכון תוכנה חופשית בלבד. כיום יש מעל שלוש מאות הפצות שכרגע הפיתוח שלהן פעיל, כשבערך כתריסר הפצות הם הפופולריות ביותר לשימוש כללי.
[עריכה] בחירת הפצה
הפצות לינוקס הן שונות ומגוונות, אז בחירת הפצה יכולה להיות תהליך מסובך; לעתים שימושי ללהשוות בין הפצות לינוקס. כל הפצה היא שונה, הפרויקטים המנהלים אותם פונים למפיצים שונים ולצרכים של משתמשי קצה. בדרך כלל, הפצות לינוקס יכולות להיות: 1) מסחריות או חופשיות; 2) מתוכננות לארגונים או למשתמשים פרטיים; 3) מתוכננות לשרתים, שולחנות, או מערכות משובצות מחשב; 4) מכוון למשתמשים רגילים או למשתמשים מתקדמים; 5) לשימוש כללי או למערכות מותאמות אישית ל פונקציונליות של מכונות, לדוגמה חומות אש, או נתבים; 6) מתוכננות ואפילו מוסמכות לעבוד עם חומרת מסוימת או ארכיטקטורות מחשבים; 7) מכוון לקבוצות מסוימות של משתמשים, לדוגמה דרך תרגום והתאמה לשפות וקהל יעד מוגדר.
מספר הפצות לינוקס ידועות:
- אובונטו, הפצה לשולחנות עבודה שגדלה במהירות מתוחזקת על ידי Canonical ומבוססת על דביאן, כרגע ההפצה הזו היא הפופולרית ביותר בין ההפצות השולחניות
- סלאקוור, אחת מהפצות הלינוקס הראשונות, נוסדה ב-1993, כרגע מתוחזקת בעקביות על ידי פטריק וולקרדינג
- דביאן, הפצה חופשית המתוחזקת על ידי קהילת מתנדבים עם התחייבות חזקה לעקרונות התכנה החופשית
- Red Hat, מתוחזק על ידי חברת תכנה אמריקאית בעלת אותו שם, המספקת גם גרסה קהילתית בשם Fedora Core
- מנדריבה, הפצה בוססת על Red Hat ופופולרית בצרפת ובברזיל, היום מתוחזקת על ידי חברה צרפתית בעלת אותו שם
- סוזה, הפצה שמבקור מבוססת על סלאקוור עם מערכת ניהול חבילות שהושאל מ-Red Hat, מתוחזקת על ידי החברה נובל
- ג'נטו, הפצה המיועד למשתמשים מנוסים, ידועה בגלל מנהל החבילות שלה המאפשר הידור תכנות מקוד מקור
- קנופיקס, הפצת LiveCD המסוגלת לרוץ על אמצעי אחסון מידע נשלפים ללא צורך בהתקנה
- Linspire, הפצה מסחרית המבוססת על דביאן, בעבר נתבעה על ידי מיקרוסופט במשפט מיקרוסופט נגד לינדוס על שמה הישן
הפצות הלינוקס הבאות קימות בשקט ודו קיום נוקשה מה שמגביל את האפשרות לתביעות על התנהגות לא תחרותית כמו התביעות של ארצות הברית נגד מיקרוסופט והאיחוד האירופי נגד מיקרוסופט; התביעות הללו חשפו את הסכנה שחברה אחד תרחיב את המונופול שלה על ידי לא רק שליטה במערכת ההפעלה המותקנת על רוב המחשבים אלה גם על תכנות חשובות שרצות תחת אותה מערכת הפעלה. חלק אחד שגורם לאי נוחות במערכת הזו שההגדרה של מערכת לינוקס קצת לא ברורה. לינוקס יכולה להיראות כמערכת הפעלה עצמאית, או כחלק ממשפחה של מערכות הפעלה, אחת עבור כל הפצה. נקודה חשובה היא שרוב תכנות הלינוקס יכולות לעבוד על רוב גדול מההפצות, אפילו ברמה בינרית, רק תכונות המיועדות להפצה אחת בלבד לא יעבדו על הפצות אחרות.
[עריכה] התקנה
הדרך הנפוצה ביותר להתקין לינוקס על מחשבים אישיים היא על ידי אתחול מתקליטור CD-ROM או DVD המכיל את תוכנית ההתקנה של ההפצה ותכניות נוספות הניתנות להתקנה. את התקליטורים האלה ניתן לצרוב מקובץ ISO שהורד מהאינטרנט, לרכוש לבד במחיר נמוך או הוא בא יחד עם מגזין, להשיג כחלק ארגז חבילות, או בחלק מהמקרים נשלח בחינם לפי בקשה. ארגז חבילות יכול לכלול מדריכי שימוש ותוספת של תכנות קנייניות. קובץ Mini CD מאפשר התקנת לינוקס על כוננים של מחשבים בתצורה קטנה. שרתים, מחשבים אישיים הבאים עם לינוקס מותקן זמינים מספקים כמו היולט-פקארד ודל, למרות שאלו בדרך כלל זמינים רק לשולחנות עבודה ארגוניים. התקנות חלופיות להתקנות מסורתיות של שולחנות עבודה כוללים "התקנה רזה" שרצה מתוך LiveCD. ב"התקנה רזה", מערכת ההפעלה נטענת ממחשב ראשי על חיבור לרשת. בתקליטור "Live CD", מערכת ההפעלה נטענת ישירות מתוך התקליטור ללא צורך בהתקנת המערכת על הכונן הקשיח של המחשב. חלק מההפצות כוללות תוכנית התקנה ב-Live CD, איפה שהמחשב מאתחל את מערכת ההפעלה מהתקליטור, משם ממשיך להתקין את מערכת ההפעלה ישירות לכונן הקשיח, המעביר את מערכת ההפעלה שנטענה מהתקליטור למערכת הפעלה על הכונן הקשיח. במערכות משובצות מחשב, אופייני שלינוקס מוחזקת בתוך הקושחה של המערכת ויכול להיות או שלא יכול להיות נגישות למשתמש.
[עריכה] הסכמים עם ספקי מחשבים
מחשבים בדרך כלל נמכרים ביחד עם מערכת הפעלה מותקנת. לא שגרתי שמערכת הפעלה זו תהיה לינוקס, למרות העובדה שהניידות של לינוקס מאפשרת לה לעבוד על רוב המחשבים. במחשבי IBM מערכת ההפעלה היא בדרך כלל חלונות; במחשבי מקינטוש תמיד תהיה מערכת הפעלה מבית אפל, שכרגע בשימוש Mac OS X; סאן מיקרוסיסטמס מוכרת מחשבי SPARC עם סולאריס; קונסולות משחקים כמו Xbox ,PlayStation ו-GameCube יגיעו עם מערכת הפעלה משלהם. העובדה שלינוקס לא מותקן כברירת מחדל מגביל את נתח השוק של לינוקס: בדרך כלל אין מודעות בקרב הצרכנים שיש חלופות, צרכנים צריכים לעשות מאמץ מכוון כדי לקבל מערכת הפעלה אחרת ועליהם לבצע את תהליך ההתקנה בעצמם, או להסתמך על עזרה מחבר,קרוב משפחה או איש מחשבים.
בכל זאת, יש אפשרות לקנות מחשבים עם לינוקס מותקנת מראש. היולט-פקארד ודל מוכרים מחשבים ניידים עם לינוקס, יצרני מחשבים לפי הזמנה מאפשרים התקנת לינוקס. Terra Soft מוכרים מחשבי מקינטוש וקונסולת PlayStation 3 עם Yellow Dog Linux מותקן מראש. יותר נפוץ למצוא לינוקס נימכר כמערכת ההפעלה שנתמכת על ידי היצרן, לדוגמה Linksys בנתב NSLU2, מכשירי וידאו של טיבו, טלפונים סלולרים מבוססי לינוקס, מחשבי כף יד ונגני מוזיקה ניידים.
[עריכה] ממשק
[עריכה] ממשק שורת הפקודה
לינוקס כוללת ממשק שורת פקודה (מש"פ) כחלק מהשימושיות של מערכת דמוית יוניקס. הפצות המותאמות לשרתים או למשימות ניהול ישתמשו במש"פ כממשק היחיד שלהם, היעדרות ממשק משתמש גרפי משפר את האבטחה ומצמצם את צריכת המשאבים מהמערכת. כמו כן, מכונות לינוקס יכולות לרוץ ללא צג מסך. כדי שהמשתמש יוכל לגשת אליהם, נידרש שימוש ב-X11 מרוחק, או שימוש במש"פ דרך פרוטוקול SSH או טלנט. ברשתות מקומיות, בדרך כלל מקובל להשתמש ב-X11 מרוחק, אבל ברשתות מרוחקות ההשהיה יכולה להפוך את זה לא שימושי.
בהיסטוריה המוקדמת של לינוקס, היה צריך להשתמש במש"פ כדי לבצע פעולות רבות. ההופעה של הפצות לינוקס שנועדו לשולחנות עבודה ומשפחה שינו את זה. למרות זאת, מדריכי שימוש ללינוקס ברשת עדין יכולים להזכיר שימוש במש"פ כדי לפתור בעיה, אפילו כשאפר להסתדר בלעדיו. המש"פ הוא אוניברסלי בעולם הלינוקס ואלו הממשק הגרפי יכול להיות שונה ממכונה למכונה. זה גם מסייע לתהליכים פנמיים בין מערכות לינוקס ולא לינוקס שגם יש להם מש"פ; מערכות Mac OS X הם דוגמה אחת. למומחים קל יותר לעזור למשתמש בעזרת מש"פ עם המשתמש יהיה צריך לעשות רק העתק והדבק את לתוך מסוף.
להרבה תכניות חשובות אין ממשק גרפי, כולל את רוב תכונות ה-GNU במרחב המשתמש. זה נובע מהפילוסופיה של יוניקס שתוכנה מעצבין כדי לעשות דבר אחד, ולעשות אותו טוב. המש"פ מותאם במיוחד לאוטומציה של משימות שחוזרות על עצמם או משימות בהשהיה, יש גם התקדמות טבעית איפה שהפקודה מבצעת משימה היא מטופלת ראשונה ישירות, ואחר כך אחר כך לעשות בזה שימוש חוזר כדי לספק אוטומציה.
ממשק גרפי או מש"פ יכולים גם להשלים אחד את השני. יש מארחים לתכנות של מסוף גרפי, הכוללים את xterm ,Rxvt ,aterm ,GNOME Terminal ו-Konsole. לתכנות האלו, מנגנון "העתק הדבק" של מנהל החלונות X יכול ליעל את התקשורת בין המסוף לבין מערכות ממשק גרפי.
[עריכה] מנהלי החלונות X
ממשק גרפי מסורתי ללינוקס יהיה מנהל חלונות X כמו Enlightenment ,FVWM או Window Maker עם מגון תוכנות שרצות תחתיו. מנהל החלונות מספק שליטה מיקום והמראה של חלונות בישומים שונים ופעול באופן הדדי עם מנהל החלונות X. דרגה גבוהה של גמישות מאפשר להתאמה אישית נרחבת, דרישות המשאבים מהמעבד, זיכרון וצריכת זיכרון בקונן הקשיח הם נמוכים מאשר מערכות הפעלה עצמאיות.
המודל הזה מנגד לפלטפורמות כמו Mac OS, שפותחה באותה תקופה שבא פותח מנהל החלונות X. תחת פלטפורמות כאלו, ממשק המשתמש מאוחד בעזרת ערכת כלים אשר מספקת הכול מכפתורים עד לקישוטים על חלונות כמו פס הכותרת, ניהול עמדות החלונות ואם לא כן מספר בעקביות ממשק "תסתכל ותרגיש" למשתמש. בגלל שמנהל החלונות X מנהל רק את מיקום החלונות, הכיוון שלהם ומנהל קצת תקשורת בתהליכים פנימית, ה-"תסתכל ותרגיש" של יישומים בודדים יכול להשתנות במידה רבה, במיוחד עם נעשה שימוש בערכות נושא שונות לממשק המשתמש.
[עריכה] סביבות שולחן עבודה
השימוש במנהלי חלונות עצמם קטן עם עליית סביבות שולחנות עבודה בלינוקס. הם משלבים את מנהלי החלונות עם ערכה של יישומים בסיסיים אשר דבקים ב-"קווים המנחים לממשק אנושי". בעוד מנהל חלונות מקביל ל-Aqua הממשק ל-OS X, סביבת עבודה לינוקס מקבילה ל-Aqua כמו כן גם הממשק הגרפי OS X וכלים להגדרה. בהתחלה, CDE היה זמין כפתרון קנייני, אבל מעולם לא היה פופולרי במערכות לינוקס בגלל המחיר ובגלל הגבלות ברישיון. ב-1996 KDE נוסד, שאחריו ב-1997 נוסד Xfce .GNOME הוא הפרויקט קטן יותר שגם נוסד ב-1997, המתמקד במהירות ובמודולריות.
[עריכה] יישומים
[עריכה] שולחן עבודה
תחת לינוקס, יש דרישה גבוהה לתכנות איכותיות; זה כולל תכנות כמו מעבדי תמלילים, גיליונות נתונים, לקוח דואר ודפדפנים.
התכנות הבאות הם בין הפופולריות:
- חבילת יישומים משרדיים: אופן אופיס
- אינטרנט: מוזילה פיירפוקס, מוזילה ת'נדרבירד, אבולושן, Gaim, אזורוס
- מולטימדיה: VLC ,MPlayer ,Xine ,XMMS ,Amarok
- גרפיקה: GIMP, אינקסקייפ, Scribus
למרות שביישומים בתחום ההוצאה לאור שולחנית ובאודיו מקצועי יכול להיות חיסרון ביישומים מסחריים, משתמשים המהגרים מ-Mac OS X ומחלונות יכולים למצוא יישומים שווי ערך לרוב הפעולות. יתר על כן, זה לא שגרתי שפרויקט תכנה חופשית שעובד תחת חלונות או OS X לא יפעל על לינוקס; משתמש המורגל להשתמש בתכנה חופשית תחת חלונות בדרך כלל לצפות למצוא את אותן התכנות רצות תחת לינוקס. ישנה כמות גדלה של תכנות קנייניות שנתמכות בלינוקס, לדוגמה אדובי פלאש, אדובי אקרובט, אופרה, סקייפ ו-Nero Burning ROM. בנוסף, Crossover Office הוא פרויקט מסחרי המבוסס על פרויקט הקוד הפתוח WINE שתומך בהרצת תכנות שנועדו לחלונות כמו מיקרוסופט אופיס ופוטושופ.
[עריכה] אתרי לינוקס וקוד פתוח בישראל
[עריכה] ראו גם