מלנכוליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלנכוליה היא אחד ה"מאפיינים" של דיכאון מג'ורי (major depression) , תקופת הדיכאון מעל לשנתיים והתפקוד השוטף של האדם נפגע באופן חמור.
תופעה של מלנכוליה מופיעה אצל החולים הסובלים מדיכאון מג'ורי, אבל לא אצל כל חולה הסובל מדיכאון מג'ורי תופיע מלנכוליה. "נראה לי שהחיים שלי הם רחוקים מעצמי " זהו תאור מייצג.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
השם מלנכוליה מיוונית μελας, melas "שחור", χολη, kholé "מרה" מלנכוליה הוגדרה כמחלה כבר במאה ה-5 לפנה"ס בכתבי היפוקרטס ותוארה כ"חוסר תיאבון, דיכדוך, נדודי שינה, עצבנות, חוסר מנוחה", ובנוסף נאמר ש"אבל או פחד ממושכים מעוררים מלנכוליה".
תאורית ארבע הליחות באה להסביר את מקורן של המחלות ומאפייני קווי אישיות . עודף מרה שחורה נחשב כגורם למצב רוח מלנכולי.
בתקופת הרנסאנס ובתקופת הרומנטיקה מלנכוליה נחשבה כניסיון המעשיר את הנפש, והמחלה נתפסה כמתנה מבורכת ואפילו היו כאלה שזייפו את המחלה.
[עריכה] המצב הנוכחי
בדיכאון קליני מלנכוליה חשובה להגדרת ואבחנת הפרעות נפשיות, אף על פי כן הגדרת מלנכוליה ב-DSM III ו DSM III-R שקדמו ל- DSM IV עדיין לא כללו פרמטרים ניורו-אנטומיים, תורשתיים ותגובה לטיפול. היום המגבלות בשימוש בהגדרת מלנכוליה עדיין ניכרות ועל כן מפריעות לקביעת אבחנה מדויקת.
[עריכה] סימנים
- מצב רוח דכאוני – גם ללא סיבה אמיתית.
- אי יכולת להנות מפעולות יום-יומיות כמו באכילה, קשר חברתי, מיני.
- הדיכאון עמוק יותר בשעות הבוקר.
- דיכאון עלול לגרום להקדמת היקיצה, בשעתיים לפחות.
- הפרעה פסיכומוטורית המתבטאת בתנועות ותגובות איטיות מאוד, העדר הבעת פנים וקושי להתרכז.
ההפרעה הפסיכומוטורית יכולה להתבטא באי שקט.
- שינויים בתיאבון – אכילת יתר או חוסר תיאבון.
- תחושת אשמה
[עריכה] טיפול
טיפול אנטי-דכאוני. תרופות השייכות לקבוצת עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין (SSRI), תרופות ממשפחת הטריציקליות או נזעי חשמל.
במחקרים חדשים לחלק מהחולים הדכאוניים שטופלו בתרופות מקבוצת SSRI הופיעו סימנים של מלנכוליה. כאשר ניתן טיפול בנזעי חשמל או נורטריפטילין התגובה הייתה חיובית, דבר המצביע על הצורך להמנע ממתן תרופות מקבוצת SSRI לחולים דכאוניים עם מלנכוליה.
