מנצ'ורית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מנצ'ורית (満州語) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | סין |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | מנצ'וריה, שינג'יאנג |
| סך כל הדוברים: | כ־40,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | כאלף (הערכה) |
| דירוג: | שפה נכחדת |
| סיווג משפחתי: | אלטאית טונגוסית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | |
| גוף מפקח: | |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
מנצ'ורית היא שפה ממשפחת השפות הטונגוסיות, המדוברת בצפון סין. בעבר הייתה זו שפתו של העם המנצ'ורי, אולם כיום, במקביל להתפשטות המנדרינית התקנית הולכת השפה ונכחדת. דוברי השפה המנצ'ורית ברמת שפת אם הינם מבוגרים בדרך-כלל, ורוב דוברי השפה כיום דוברים אותה כשפה שנייה בלבד.
לשפה המנצ'ורית דמיון רב לשפת ה-Xibe המדוברת בחלקים משינג'יאנג ובחלקים מליאונינג, אולם עקב זהות הלאום הנפרדת היא נחשבת כשפה נפרדת.
המנצ'ורית היא שפה אגלוטינטיבית, צֵירופית [1], כלומר המילים נוצרות בה על ידי תוספות לשורש שאינו משתנה. האגלוטיביות בה מוגבלת על ידי הידמות קולית ועל ידי שימוש בטונים, כך שגובה הטון שבו נאמרת המילה יכול לשנות את משמעותה. למנצ'ורית מערכת כתב נפרדת וייחודית[2], שייתכן שהושפעה מהקרבה לכתב המונגולי.
מבחינה היסטורית, הייתה המנצ'ורית השפה הראשונה שאליה נחשף האדם האירופי במזרח הרחוק, וההיכרות של העולם המערבי עמה קדמה להיכרות עם המנדרינית, ועם שפות סיניות נוספות. בעבר הייתה המנצ'ורית השפה הרשמית השנייה בחשיבותה באזורי השליטה הנרחבים של שושלת צ'ינג[3], וכל מסמכי השלטון הרשמיים נכתבו הן במנדרינית והן במנצ'ורית. עוד כיום ניתן לראות את הכתב המנצ'ורי מופיע במקביל לכתב המנדריני בארמונות השונים בעיר האסורה.
לאחר נפילת השושלת והקמת הרפובליקה העממית הסינית הפכה המנדרינית לשפת אזור מנצ'וריה, ואילו השימוש במנצ'ורית הופסק. כיום דוברים את השפה כשפת-אם מספר מועט של אנשים, רובם מבוגרים.
