נצרות אוריינטלית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נצרות | |
פורטל נצרות | |
מושגים בנצרות | |
השילוש הקדוש: האל האב · ישו · רוח הקודש | |
זרמים עיקריים | |
נצרות קתולית · נצרות אורתודוכסית נצרות פרוטסטנטית · נצרות אוריינטלית |
|
היסטוריה של הנצרות | אישים מרכזיים |
ועידת ניקיאה מלחמת האיקונין פילוג הכנסייה הנוצרית הפילוג המערבי הרפורמציה |
השליחים · פאולוס אתנסיוס · אוגוסטינוס אבות הנצרות תומס מאקווינס לותר · קלווין |
התאולוגיה הנוצרית | |
כריסטולוגיה · הקרדו · השילוש הקדוש לוגוס · התגלמות · ההריון הטהור צליבת, תחיית ועליית ישו · הביאה השנייה החטא הקדמון · כפרה · חסד · גאולה |
|
חגים מרכזיים | הפולחן הנוצרי |
פסחא · חג המולד חג העלייה · פנטקוסט התענית הגדולה חג הבשורה חג ההתגלות |
הסקרמנטים טבילה · וידוי סעודת האדון (מיסה) צלב · איקונין תפילה · קדושים |
כתבים נוצריים | ההייררכיה הכנסייתית |
הברית הישנה הברית החדשה הבשורות הספרים החיצוניים |
אפיפיור · פטריארך חשמן · מיטרופוליטן ארכיבישוף · בישוף כומר · דיאקון · נזיר |
ראו גם | |
מונותאיזם | נצרות ואנטישמיות | אדריכלות כנסיות |
הכנסיות האוריינטליות, הקרויות גם כנסיות המזרח הקדום, כנסיות לא-כלקדוניות וכנסיות שלוש הוועידות, והקוראות לעצמן הכנסיות האוריינטליות האורתודוכסיות - הן הכנסיות המזרחיות אשר דוחות את החלטות ועידת כלקדון והדוגלות תחת זאת בדוקטרינה המיאפיזיטית. למרות הדומי בשם, אין לבלבלן עם הנצרות המזרחית.
[עריכה] תולדות
ערך מורחב – המינות המונופיזיטית
ערך מורחב – ועידת כלקדון
ראשית ההפרדה בין הנצרות האורתודוכסית האוריינטלית לנצרות הקתולית והאורתודוכסית במינות המונופיזיטית של אוטיכס, אשר גרס כי לישו היה רק טבע אחד, הטבע האלוהי. בשנת 449 ועידת אפסוס השנייה בראשות פטריארך אלכסנדריה דיוסקורוס דחתה אמנם את הקביעה התאולוגית הזו, אך בו-בזמן זיכתה את אוטיכס, אשר בינתיים חזר בו ואילו פלביאנוס, פטריארך קונסטנטינופוליס, אשר גרס כנגד אוטיכס שלישו שתי מהויות נפרדות לאחר ההתגלמות האלוהית, גונה והודח. אולם, האפיפיור דאז לאו הראשון סירב לקבל את הכרעות הוועידה ודרש ועידה נוספת. הקיסר הביזנטיני דאז מרקיאנוס תמך בדרישת האפיפיור, וכך בשנת 451 כונסה ועידת כלקדון, שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, שעל-פיה לישו היו שני טבעים שונים, הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים גשמית, אלוהי ואנושי, אשר נמצאים בגוף אחד. כמו כן דיוסקורוס הוחרם והודח, ואוטיכס הוחרם אף הוא.
אולם, לדעת בישופים רבים מהמזרח, הדוקטרינה הדיופיזיטית שהתקבלה בוועידה הייתה שקולה כנגד קבלת המינות הנסטוריאנית שגונתה אך 20 שנה קודם לכן בוועידת אפסוס, ולכן הם דחו את החלטות ועידת כלקדון ופרשו מהכנסייה, ובראשם דיוסקורוס. כנסיות פורשות אלה אימצו את הדוקטרינה המיאפיזיטית של קירילוס האלכסנדרוני, אשר גורסת כי שני טבעיו של ישו התאחדו לתוך טבע אחד, ששומר על תכונותיהם של זה ושל זה, ודחו את המונופיזיטיות הקיצונית של אוטיכס.
[עריכה] הכנסיות האוריינטליות כיום
כיום, הקהילה הנוצרית האוריינטלית כוללת את:
- הכנסייה הקופטית – נוסדה על ידי מרקוס הקדוש במאה ה-1 לספירה (בערך בשנת 42). מרכזה במצרים ושפתה כיום ערבית על אף שבמקור שפת התפילה הייתה קופטית (ניב של המצרית הקדומה). בראש הכנסייה הקופטית עומד "הפטריארך של אלכסנדריה" שמושבו בקהיר. כנסייה זאת נחשבת למנהיגה הרוחנית של הזרם האוריינטלי והכוללת את:
- הכנסייה הארמנית – הארמנים לא השתתפו בוועידת כלקדון בשל קרב שניהלו באותה שנה נגד הפרסים. בשל כך, הם לא קיבלו את החלטות הוועידה. בשנת 551 כינס המנהיג הדתי הארמני, הקתוליקוס בבקן, סינוד שהכריז על אי הסכמה לעקרונות הדיאופיזיטים שנקבעו בכלקדון ועל ניתוק הכנסייה הארמנית משלטון הכנסייה בקונסטנטינופול. הארמנים רואים עצמם כמונופיזיטים על אף שלא קיבלו השקפתו של אוטיכס אלא את זו של קיריליוס מאלכסנדריה שעל פיה היה ישו עצמות אלוהית שלבשה טבע אנושי.
- הכנסייה הסורית – הכנסייה התפתחה מהכנסייה של אנטיוכיה ואורגנה על ידי יעקב בראדאיוס ולכן יש המכנים כנסייה זו כ"יעקוביטית" (למרות שחסידי הכנסייה מתנגד לכנות את הכנסייה על שם אדם). שפת התפילה של כנסייה זו היא ארמית. היום מצויים מרבית המאמינים של כנסייה זו בהודו, לאחר שנוצרים מכנסייה זו ייסדו במאה ה-17 במלבר את הכנסייה הסורית-אורתודוכסית של הודו. בראש הכנסייה עומד "הפטריארך של אנטיוכיה" היושב בדמשק.
- הכנסייה האתיופית – נוסדה במאה ה-4 ועד שנת 1948 הייתה כפופה לבישוף קופטי שנשלח ממצרים. כיום עומד בראשה פטריארך שמושבו באדיס אבבה.
- הכנסייה האריתראית, אשר נפרדה ממנה
- הכנסייה ההודית