חיל האוויר המלכותי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||
חיל האוויר המלכותי (Royal Air Force) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של בריטניה. זה הוא חיל האוויר העצמאי הוותיק בעולם. חיל האוויר המלכותי נוסד ב-1 באפריל 1918 ולו תפקיד חשוב בהיסטוריה הצבאית הבריטית. החיל שיחק תפקיד מרכזי במלחמת העולם השנייה, בעת שהצליח לבלום את הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) במסגרת הקרב על בריטניה. כיום עם כ-1000 מטוסים ועם כוח אדם של כ-45,000 איש (נכון ל-2006), חיל האוויר המלכותי הוא אחד מחילות האוויר הגדולים בעולם. חיל האוויר המלכותי נמנה גם בין חילות האוויר הטובים בעולם מבחינה טכנולוגית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מהיווסדו ועד מלחמת העולם השנייה
חיל האוויר המלכותי נוסד מאיחוד ה- Royal Flying Corps וה-Royal Naval Air Service ב-1 באפריל 1918 על ידי ויסקונט טרנצ'רד. המשימה המבצעית הראשונה בוצעה באותו היום על ידי טייסת 22. בנוסף ליסודו של חיל האוויר המלכותי נוסד גם ארגון עזר לחיל ה-WRAF (Women's Royal Air Force). בסוף מלחמת העולם הראשונה היה חיל האוויר המלכותי לחיל האוויר הגדול בעולם עם 22,647 מטוסים ו-103 ספינות אוויר.
במהלך מרץ-מאי 1925 ביצע חיל האוויר המלכותי את הפעולה האווירית העצמאית הראשונה, הפצצת מעוזים של בני שבט מאהסוד בווזיריסטן. ב-23 בדצמבר 1928 ביצע חיל האוויר המלכותי באפגניסטן את הפינוי האווירי הראשון בעולם. באפריל-יוני 1932 בעקבות התקוממות בקנה מידה קטן של השייח' אחמד ברזני בצפון מזרח עיראק הוביל החיל מבצעים אוויריים קונבנציונליים ופסיכולוגיים שהובילו לכניעת השייח'.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
ב-3 בספטמבר 1939 בעקבות הכרזת המלחמה של בריטניה על גרמניה ביצע החיל צילומי איסוף מידע של בסיס הצי הגרמני בוילהלמשאוון. ב-29 בנובמבר יירטו מטוסי ספיטפייר של החיל מפציץ He 111 מעל לותיאן, הייתה זו ההפלה הראשונה של מטוס גרמני מעל בריטניה.
ב-10 ביולי 1940 החל הקרב על בריטניה. ב-13 באוגוסט החל הלופטוואפה במבצע נשר להשגת עליונות אווירית על בריטניה, אולם הניסיון כשל ומאזן ההפלות היה לטובת הבריטים באופן ניכר. בנאום שנשא ראש הממשלה הבריטי וינסטון צ'רצ'יל ב-20 באוגוסט, אמר על הטייסים הצעירים אשר הקריבו קורבן דמים נורא על מנת לנצח בקרב על בריטניה:
- "מעולם, בשדה מאבקי אנוש, לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך".
ב-15 במאי 1941 בוצעה טיסת הבכורה של המטוס הסילון הבריטי הראשון ה-Gloster E.28/39. ב-24 בדצמבר 1941 נכנס המפציץ העיקרי של החיל במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה, האוורו לנקסטר, לשירות. המאמץ המרכזי של חיל האוויר המלכותי במהלך המלחמה היה מבצעי הפצצות אסטרטגיות בגרמניה. ב-30 במאי 1942 למעלה מ-1,000 מפציצים של החיל יצאו להפצצות על קלן שבגרמניה וגרמו לעיר נזק קשה. ב-1 ביוני יצאו בסביבות 1,000 מפציצים להפצצות על אסן, אולם צוותים רבים הפציצו בשגגה גם ערים אחרות. ב-25 ביוני יצאו כ-1,000 מפציצים להפצצת ברמן, הפצצה שהסבה נזק קשה לעיר והצליחה לפגוע במפעל המטוסים פוקה וולף. ב-5 במרץ 1943, כחלק מניסיון להשמיד חלק ניכר מהבסיס התעשייתי הגרמני, פיקוד המפציצים החל בהפצצת חבל הרוהר. ב-16 במאי יצאו מפציצים מסוג לנקסטר מטייסת 617, בפיקודו של מפקד כנף גאי גיבסון, למבצע להשמדת סכרי הרוהר וגרמו נזק כבד לתעשיה הגרמנית. ב-18 בנובמבר היה הלילה הראשון של מבצע הפצצות בן ארבעה חודשים על ברלין. קיימת מחלוקת היסטורית על האתיות של המתקפות האוויריות הגדולות נגד הערים הגרמניות במהלך החודשים האחרונים של המלחמה, כדוגמת הפצצת דרזדן.
בין מטוסי החיל הבולטים בזמן המלחמה היה הדה הווילנד מוסקיטו, מטוס קרב-מפציץ מהיר עשוי עץ.
[עריכה] בארץ ישראל
בימי מלחמת העולם השנייה כשצבאות רומל התקרבו לתעלת סואץ ממערב ובצפון, בסוריה ולבנון, שלטו אנשי וישי ששיתפו פעולה עם הגרמנים, הייתה ארץ ישראל בבחינת מבצר בריטי, שהו בה מאות אלפי אנשי צבא מבריטניה ומן האימפריה הבריטית ובסיסי חיל האוויר ברמת דוד ובדרום הארץ שימשו את מטוסי חיל האוויר המלכותי. במסגרת התנדבותם של בני היישוב לצבא הבריטי גוייסו חלקם לחיל האוויר המלכותי ואחדים כעזר ויצמן ואהרון רמז היו לטייסים בחיל האוויר המלכותי.
בימי מלחמת העצמאות, כאשר הממשלה הבריטית גילתה אהדה למדינות ערב במלחמתן, ניתן לציבור הבריטי חומר למחשבה לגבי הקו של ממשלתו ביחסה למדינת ישראל, באירוע שהתרחש ימים אחדים לפני פתיחת השיחות ברודוס לשם כינון הסכמי שביתת הנשק. ב-7 בינואר 1949 הפיל חיל האוויר הישראלי 5 מטוסי קרב מסוג ספיטפייר של חיל האוויר המלכותי שחדרו לתחומה האווירי של ישראל בכוונה לבלוש על המצב בגבול הישראלי - מצרי. האירוע עורר הד רב בדעת הקהל הבריטית, שהגיעה להכרה גוברת כי אכן סיכלו כוחותיה של המדינה הצעירה נסיון לפגוע בתחומה הריבוני.
[עריכה] המלחמה הקרה
לאחר מלחמת העולם השנייה בוצע ארגון מחדש בחיל בעקבות התקדמויות טכנולוגיות בלוחמה ההאווירית.
לאחר הפיתוח של הנשק הגרעיני על ידי בריטניה טייסות מפציצי V נטלו אחריות בלעדית לנשיאת הההרתעה הגרעינית הבריטית עד לפיתוח צוללות הפולריס של הצי המלכותי. בעקבות הכנסת צוללות הפולריס ב-1968 התפקיד האסטרטגי הגרעיני של חיל האוויר המלכותי פחת והפך יותר לתפקיד טקטי, עם פצצות WE177. התפקיד הטקטי הומשך על ידי מפציצי ה-V לתוך שנות השמונים ועד 1998 על ידי מטוסי טורנדו GR1.
התפקיד המרכזי של חיל האוויר המלכותי במהלך שנות המלחמה הקרה היה הגנה על אירופה נגד התקפה פונטנציאלית על ידי ברית המועצות. עם שקיעת האימפריה הבריטית הצורך במבצעים עולמיים פחת וחיל האוויר המלכותי של המזרח הרחוק פורק ב-31 באוקטובר 1971.
למרות זאת, חיל האוויר המלכותי לחם בקרבות רבים במהלך תקופת המלחמה הקרה. לו היה תפקיד משני במלחמת קוריאה. יחד עם זאת לחיל האוויר המלכותי היה תפקיד חשוב במהלך מלחמת סיני, כשמטוסים המריאו בעיקר מקפריסין וממלטה. ב-31 באוקטובר 1956 ביצעו מטוסי קנברה של החיל גיחות איסוף מידע ושדות תעופה מצריים הופצצו בלילה הפותח של המערכה האווירית הבריטית-צרפתית של מלחמת סיני.
במלחמת פוקלנד ב-1982 לחמו בעיקר הצי והצבא הבריטי עקב המרחק של שדה הקרב משדות תעופה של מדינות ידידות לבריטניה. עם זאת נפרסו מטוסי חיל האוויר המלכותי באי אסנסיון שבדרום האוקיינוס האטלנטי ועל סיפונן של נושאות מטוסים של הצי. הפעולות המפורסמות ביותר של חיל האוויר המלכותי במהלך המלחמה היה מבצע Black Buck במסגרתו יצאו מפציצי וולקן מהאי אסנסיון להפצצות נגד עמדות ארגנטיניות באיי פוקלנד. בנוסף לזה ביצע החיל דברים נוספים רבים במהלך המלחמה וסייע מבחינה לוגיסטית למאמצי המלחמה.
[עריכה] 1990-היום
ב-1991 השתתפו למעלה מ-100 מטוסי חיל האוויר המלכותי במלחמת המפרץ. במהלך המלחמה השתמש החיל לראשונה בנשק מונחה בכמויות גדולות. החיל האוויר המלכותי השתתף גם במבצע שועל המדבר ב-1998 במסגרתו הופצצו מטרות צבאיות בעיראק.
מאוחר יותר במלחמת קוסובו ב-1999 הביאה לפריסתו של חיל האוויר המלכותי באירופה לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. החיל סייע לארצות הברית במלחמת אפגניסטן ב-2001.
במלחמת עיראק ב-2003 הייתה פריסה גדולה של חיל האוויר המלכותי במפרץ. האבידות היחידות לחיל היו מתקרית אש ידידותית כשמטוס טורנדו של חיל האוויר המלכותי הופל על ידי טיל פטריוט אמריקני והטייס ומפעיל מערכות הנשק נהרגו, וכשמטוס תובלה הרקולס הופל על ידי אש קרקע ו-10 אנשי הצוות שהיו עליו נהרגו.
