Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions סקוטית - ויקיפדיה

סקוטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סקוטית (Scots)
מדינות שבהן השפה מדוברת: סקוטלנד, אירלנד, צפון אירלנד, אנגליה ועוד.
אזורים שבהם השפה מדוברת: בעיקר סקוטלנד התחתונה וצפון אירלנד
סך כל הדוברים: מעל 1.5 מיליון:
  • בסקוטלנד: כ־1.5 מיליון
  • בצפון אירלנד: 30,000
  • באירלנד: אין נתונים רשמיים אך כנראה מדובר בכמה אלפי דוברים במחוז דונגל
  • באנגליה: אין נתונים רשמיים אך כנראה מדובר בכמה אלפי דוברים במחוזות נורתומברלנד וקמברלנד
מספר הדוברים שזו שפת אמם: מעל 1.5 מיליון
דירוג: לא בין המאה המדוברות ביותר
סיווג משפחתי: הודו אירופאית

 גרמאנית
  גרמאנית מערבית
   גרמאנית של השפלה
    אנגלית
     סקוטית

חומר נוסף: ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות: אינה רשמית בשום מדינה; מוכרת כ"שפת מורשת" על-ידי ממשלות סקוטלנד וצפון אירלנד; מוכרת על-ידי ממשלת הממלכה המאוחדת כ"שפה אזורית" במסגרת אמנת האיחוד האירופי לשפות אזוריות ושפות מיעוטים
גוף מפקח: בסקוטלנד אינה מפוקחת על-ידי אף גוף ממלכתי; באירלנד: Ulster-Scots Agency, מוסד שהוקם במסגרת הסכם יום שישי הטוב
ראו גם: שפה - רשימת שפות

השפה סקוטית (Scots leid) היא שפה מקבוצת השפות האנגליות ומדוברת בעיקר בסקוטלנד התחתונה ומספר אזורים בצפון אירלנד ואנגליה. שפה זו שונה מהשפה הגאלית הסקוטית ששייכת לקבוצת השפות הקלטיות. כמו כן, אין מדובר בניב סקוטי מקומי של השפה האנגלית, אלא בשפה נפרדת; לסקוטית יש תכונות משותפות עם האנגלית, אך הן נבדלות באופן משמעותי בכללי כתיב, אוצר מילים וכללי דקדוק.

תוכן עניינים

[עריכה] שם השפה

שמות נוספים לשפה הם:

  • Lallans Scots - "שפת ארצות השפלה" (Lowlands באנגלית), המדגיש את ההבדל בינה לבין השפה הגאלית של סקוטלנד העילית ("Highlands").
  • Braid Scots - "סקוטית רחבה".
  • Oor ain leid, Wir ain leid, Wir ain tung - "שפתנו שלנו".

[עריכה] תולדות השפה

הסקוטית התפתחה מהצורה של אנגלית תיכונה שהייתה מדוברת בצפון אנגליה ודרום-מזרח סקוטלנד.

האנגלית הגיעה לסקוטלנד דרך הבורו, צורת התיישבות עירונית שנוסדה על-ידי המלך דייוויד הראשון. מרבית המתיישבים היו אנגלים, בעיקר מאזור נורתומבריה ורוזנות הנטינגדון וכן פלמים וצרפתים. למרות שמנהיגי הצבא היו ברובם דוברי גאלית וצרפתית, הקהילות העירוניות דיברו בניב משלהם של אנגלית כשפה עיקרית כבר בסוף המאה ה-13. נסיגת הצרפתית במאה ה-14 הפכה את האנגלית לשפה היוקרתית והעיקרית במזרח סקוטלנד. עם זאת, כתוצאה ממלחמות העצמאות של סקוטלנד, דוברי האנגלית האלה אימצו זהות לאומית סקוטית.

ההופעה הראשונה של השפה הסקוטית בספרות הייתה באמצע המאה ה-14. בצורה זו לא היה הבדל משמעותי בינה לבין ניבים אחרים של אנגלית תיכונה, וכמוהם, הסקוטית ספגה השפעות רבות מנורבגית עתיקה וצרפתית נורמנית. השפעות נוספות היו מהשפה ההולנדית והגרמנית התיכונה בעקבות המסחר בין האזורים וכן משפות רומאניות בעקבות קשרי התרבות והדת. כמו כן, הסקוטית ספגה מילים רבות מגאלית, בעיקר בתחום התרבות (כגון clan, "משפחה") ושמות המקומות (כגון loch, "לוך, אגם"). מילים רבות מסקוטית נכנסו גם לאנגלית, כגון greed ("תאוות בצע"), eerie ("מוזר"), ו-galore ("שפע"; מהמילה הגאלית gu leòr).

במאה ה-16 החל תהליך הדרגתי של קביעת תקן לכללי כתיב ודקדוק מסודרים לסקוטית וכן היווצרות של ספרות סקוטית לאומית עשירה ומגוונת. במהלך המאה ה-17 דוברי סקוטית רבים התיישבו בצפון אירלנד, כחלק מתוכניות ההתנחלות הבריטית באירלנד; שפתם התגלגלה לניב שהיום נקרא "סקוטית של אולסטר".

החל מאמצע המאה ה-16 השפה הסקוטית עברה תהליך של "אנגליזציה" - ספרי התנ"ך פורסמו בתירגומים לאנגלית וכללי איות אנגליים נעשו נפוצים יותר ויותר. כך, השפה המדוברת בסקוטלנד התפצלה לשני ענפים עיקריים - אנגלית סקוטית, שהיא ניב של אנגלית הנבדל בעיקר המבטא ובאוצר המילים וסקוטית ממש, שהיא שפה דומה אבל נפרדת.

במאה ה-18 החל גל חדש של התפתחות הספרות בסקוטלנד. המשוררים הידועים אלן רמזי ורוברט ברנס כתבו בתערובת של אנגלית וסקוטית ויצירתם ספוגה בהשפעות של תרבות סקוטית עממית. אף האנגלית שהם כתבו בה הייתה במבטא סקוטי, כפי שניתן לראות מהחרוזים שבהם השתמשו.

במאה ה-19 יצא מילון אטימולוגי ראשון של השפה הסקוטית והדבר עורר התעניינות מחודשת בשפה בקרב המעמד הבינוני והגבוה בסקוטלנד.

[עריכה] מצב נוכחי

שאלת הזהות של השפה הסקוטית היא עדיין נושא לוויכוחים. אמנת האיחוד בין אנגליה לסקוטלנד התעלמה מהשפה הסקוטית והיחס אליה היה כאל ניב של אנגלית, אבל משנת 2001 הממלכה המאוחדת מכירה בסקוטית בתור "שפה אזורית" במסגרת אמנת האיחוד האירופי לשפות אזוריות ושפות מיעוטים.

בעבר הסקוטית שימשה כשפה של הפרלמנט הסקוטי הישן, עד שהוא התמזג עם הפרלמנט של הממלכה המאוחדת ב-1707; השפה של הפרלמנט הסקוטי החדש שהוקם בשנת 1999 היא אנגלית.

כמיליון וחצי אנשים טוענים שהם דוברי סקוטית, רובם מתגוררים בסקוטלנד. עם זאת אין בתי ספר שבהם שפת ההוראה היא סקוטית ואין תקן אחיד לכללי כתיב. במקומות בהם יש שלטים בשפה הסקוטית, האיות משקף בדרך כלל את המבטא המקומי. יש מילונים מודרניים של השפה הסקוטית ומספר הצעות לתקן אחיד לכללי כתיב, אך אין עדיין תקן מקובל על הכלל. מספר עמותות ציבוריות משתדלות לקדם את החינוך לשימוש בסקוטית כשפה מדוברת בכל תחומי החיים.

[עריכה] ספרות

היצירה הבולטת ביותר של סקוטית עתיקה היא The Brus של המשורר ג'ון ברבור, פואמה היסטורית-פטריוטית לכבודו של רוברט הראשון מלך סקוטלנד, המכונה "הברוס" (Robert the Bruce באנגלית או Roibert a Briuis בגאלית תיכונה).

במאה החמש-עשרה ספרות רבה נכתבה בחצר המלך באדינבורו ואוניברסיטת סיינט-אנדרוס בין היתר על-ידי הסופרים רוברט הנריסון, ויליאם דנבאר, דגלאס ודייוויד לינדסיי.

יצירה מודפסת בולטת בסקוטית עתיקה היא "The Complaynt of Scotland" ("תואנתה של סקוטלנד"), ספר המגנה את הקריאות של האנגלים לספח את סקוטלנד לאנגליה. בספר הופיעו לראשונה מילים שנכנסו גם לאנגלית, רובן ממקורות לועזיים (לטינית, יוונית, צרפתית ועוד), כגון axis ,barbarian ,buffoon ,cabinet ,crackling ,decadence ,excrement ,heroic ,humid ,imbecile ,moo ,parallel ,robust ,suffocation ,superb ,timid ו-water-lily.

במאה ה-17, למרות התגברות ה"אנגליזציה", מרבית האוכלוסייה עדיין דיברה בסקוטית. באותה תקופה הועלו על הכתב שירי עם סקוטיים רבים, ביניהם "בלדות הגבולות" - שירים על המלחמות הרבות עם אנגליה. היוצרים הבולטים של אותה תקופה היו רוברט סמפיל (הזקן), רוברט סמפיל (הצעיר), פרנסיס סמפיל, ליידי וורדלו וליידי גריזל ביילי.

במאה ה-18 היוצרים אלן רמזי, רוברט ברנס, רוברט פרגוסון וולטר סקוט המשיכו לשלב סקוטית ביצירתם באנגלית. סקוט התבלט בשימוש בסקוטית מדוברת בספריו ההיסטוריים. יוצרים בולטים נוספים ששילבו סקוטית ביצירתם היו ג'יימס מתיו ברי (מחבר "פיטר פן") ומחבר ספרי ההרפתקאות רוברט לואיס סטיבנסון ("אי המטמון").

במאה ה-20 החלה תחיית הספרות הסקוטית, כאשר הדמות הבולטת ביותר בה היה היו מקדרמד. סקוטית מעורבת בניבים סקוטיים של אנגלית משמשת גם ספרות מודרנית, למשל בספר טריינספוטינג של אירווין ולש. בשנת 1983 יצא תרגום מלא של הברית החדשה מיוונית לסקוטית, שנעשה על-ידי ויליאם לוטון לורימר.

כיום אחד הפעילים הבולטים להחייאת השפה הסקוטית בכל מערכות החיים, התקשורת והחינוך בסקוטלנד הוא הסופר מתיו פיט (Matthew Fitt). הוא הגה את תוכנית "Itchy Coo" אשר מתמקדת בהנחלת הסקוטית המדוברת והספרותית לילדים ומקדם אותה בבתי ספר בארצו. כמו כן הוא הוציא ספר מצליח בסגנון סייברפאנק בשם But N Ben A-go-go שכתוב בסקוטית. הוא אף חידש מספר מילים לצורך כתיבת הספר העתידני, כדי להוכיח שמדובר בשפה רלוונטית ומודרנית שיכולה להתמודד עם זמנים חדשים.

[עריכה] דקדוק

ביסודו, הדקדוק הסקוטי דומה לזה של האנגלית, אבל יש גם הבדלים. בעוד שהבדלים במבטא, כללי כתיב ואוצר המילים יכולים להתקיים מבלי להפוך ניב לשפה נפרדת, ההבדלים הרבים והמשמעותיים שבין אנגלית לסקוטית משמשים את מצדדי הסקוטית בטענתם שמדובר בשפה בעלת זכות קיום עצמאית ולא רק ניב עממי מקומי של אנגלית.

[עריכה] שימוש בתווית יידוע

תווית היידוע הסקוטית היא the, כמו באנגלית, אך השימוש בה שונה באופן מהותי. The תמיד בא לפני שמות של עונות וימות השבוע וכן לפני שמות עצם רבים שאינם מיודעים באותו אופן באנגלית ובפרט - שמות של מחלות, שפות, מקצועות ומדעים. לעתים התווית יכולה גם לקבל תפקיד של הבעת קניין.

עברית אנגלית סקוטית
סתיו autumn - סתיו,
the autumn - הסתיו
the hairst - תמיד
יום רביעי Wednesday the Wadensday - תמיד
היום today the day
אישתי my wife the wife
היא טובה בצרפתית She's good at French She's guid at the Frainch
האווז אכל קצת לחם The duck ate a piece of bread The deuk ett the bit breid
הוא לא בעבודה בגלל הצטננות He's not at work because he caught cold He's aff wark wi the cauld (*off work)

ל-the יש גם גירסאות אחרות בניבים השונים: e או ee בניבים הצפוניים, da בשטלנד ו-tha בסקוטית של אולסטר.

[עריכה] שימוש בפעלים מודאליים

הפעלים המודאליים mey (יכול, ייתכן; מקביל ל-may)‏, ocht tae (כדאי ש..., רצוי ש...; מקביל ל-ought to), ו-sall (הבעת עתיד; מקביל ל-shall) לא נמצאים בשימוש רב בסקוטית של היום, אבל נמצאים בטקסטים שמושפעים מאנגלית. הם הוחלפו בדגמים עם can (יכול), shoud (כדאי ש...; מקביל ל-should) ו-will (הבעת עתיד). בסקוטית טהורה יש שימוש רב בצורות מודאליות כפולות, כאשר הזמן מובע על-ידי פועל-עזר נוסף.

עברית אנגלית סקוטית
הוא לא יוכל לבוא היום He won't be able to come today He'll no can come the day
אולי אוכל לבוא מחר I may be able to come tomorrow A micht coud come the morn
היום I could do it once, but not now A uised tae coud dae it, but no nou

[עריכה] זמן הווה של פעלים

באנגלית פעלים בזמן הווה נגמרים ב-s רק בגוף שלישי יחיד. בסקוטית פעלים בזמן הווה נגמרים תמיד ב-s אלא אם כן הם צמודים לכינוי גוף.

עברית אנגלית סקוטית
עצים נהיים ירוקים בקיץ The trees grow green in summer The trees growes green in the simmer
הם נהיים ירוקים בקיץ They grow green in summer Thay grow green in the simmer

[עריכה] הבדלים כלליים בתחביר

בסקוטית מקובל סדר מילים שונה אפילו בדגמי משפט רגילים, כגון שימוש שונה במילות-יחס:

עברית אנגלית סקוטית
הוא כיבה את האור He turned the light out He turnt oot the licht
תן לי את זה Give it to me Gie me it

העדפה לשימוש בזמן מתקדם (progressive) בפעלים מסוימים:

עברית אנגלית סקוטית
הוא חשב שהוא יגיד לה He thought he would tell her - past simple
He was thinking he would tell her - past progressive
He wis thinkin he wad tell her - הצורה המועדפת בלי קשר למשמעות
הוא רצה להגיד לה He wanted to tell her He wis wantin tae tell her

השמטת פעלים שמביעים תנועה במשפט עם אדוורב או מילת יחס של הבעת תנועה:

עברית אנגלית סקוטית (בסוגריים אחרי הכוכבית - המשפט באיות אנגלי, להדגמה בלבד)
אני הולך למיטה I'm going to bed A'm awa tae ma bed (*I'm away to my bed)
אני איכנס לבית ואראה אותו I'll go into the house to see him A'll intae the hoose an see him (*I'll into the house and see him)

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ויקיפדיה בשפה זו: סקוטית

[עריכה] כללי

[עריכה] אוספי טקסטים

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu