פאבל הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פאבל הראשון


למניין:	קיסר ה-9
מנהיג קודם:	יקטרינה הגדולה
מנהיג הבא אחריו:	אלכסנדר הראשון
תחילת כהונה:	6 בנובמבר 1796
סוף כהונה:	11 במרץ 1801
מקום לידה:	סנקט פטרבורג , האימפריה הרוסית
תאריך לידה:	1 באוקטובר 1754
תאריך פטירה:	11 במרץ 1801
תאריך המוות:	{{{מוות}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום המוות:	{{{מקום מוות}}}
מקום קבורה:	מבצר פטר ופול, סנקט פטרבורג
מפלגה:	{{{מפלגה}}}
בן זוג:	{{{בעל}}}
בת זוג:	{{{אישה}}}
שם בשפת אם:	Павел I Петрович(רוסית)
חתימה:	{{{חתימה}}}

פאבל הראשון (רוסית: Павел I Петрович;‏ 1 באוקטובר 1754- 11 במרץ 1801) - קיסר רוסיה משנת 1796 ועד מותו.

[עריכה] ילדות

פאבל נולד ב-1 באוקטובר 1754 לנסיכה יקתרינה, אשת יורש העצר ולימים יקתרינה הגדולה, קיסרית רוסיה. הגרסה הרשמית טענה כי אביו היה בעלה של יקתרינה, פיוטר השלישי, אך ישנן סברות כי אביו האמיתי של פאבל היה מאהבה של יקתרינה, סרגיי סלטיקוב. כבר מגיל צעיר התגלו בינו לבין אמו מחלוקות ואף שנאה, שכן הוא לא יכול היה לסלוח לה את רצח אביו ואף חשש שהיא תרצח אותו - כך, פעם הוא האשים אותה בפומבי בכך שהיא ערבבה שברי זכוכית בתוך האוכל שהוגש לו.

בשנת 1773 פאבל התחתן עם הנסיכה וילהלמינה מהסה-דרמשטאט (קיבלה את השם נטליה אלכסייבנה כשהוטבלה לנצרות האורתודוקסית), אך הנישואין לא נמשכו זמן רב - הנסיכה מתה במהלך לידה, ובשנת 1776 פאבל התחתן בשנית - עם סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, אשר קיבלה את השם האורתודוקסי "מאריה פיודורובנה".

בשנת 1777, יקתרינה, אשר הייתה נחושה בדעתה להרחיק את בנה הסורר מהבירה ומהפוליטיקה - ולבסוף מכס המלכות, נתנה לו את אחוזת פאבלובסק, מרחק של כמה קילומטרים מהבירה סנקט פטרבורג. בשנת 1783 היא הוסיפה עליה את אחוזת גטצ'ינה, שבה הותר לפאבל להחזיק חטיבת חיילים משלו, שאותם הוא אימן לפי השיטה הפרוסית הנוקשה, שהייתה חביבה עליו.

[עריכה] העלייה לשלטון

ב-5 בנובמבר 1796 יקתרינה לקתה באירוע מוחי ומתה ביום שלמחרת. מעשהו הראשון של פאבל היה השמדת צוואתה, שבה, ככל הנראה, נכתב כי היא מורישה את השלטון לבנו הבכור של פאבל, אלכסנדר (לפי החוק הרוסי דאז, הקיסר היה בוחר לעצמו את היורש). לאחר מכן עשה כל דבר שאמו הייתה מתנגדת לו: הגביל את זכותם של האצילים להעביד את הצמיתים שלהם, שחרר מהכלא אסירים פוליטיים, כדוגמת אלכסנדר ראדישצ'ב וניקולאי נוביקוב, ביטל את המסע המתוכנן כנגד פרס והתנגד בתוקף להשפעה צרפתית על רוסיה.

[עריכה] מדיניות חוץ

במדיניות החוץ שלו, פאבל היה הפכפך מאוד, ונע בין צרפת לבריטניה. כך, בשנת 1798 הוא הצטרף לקואליציה האנטי-נפוליאונית השנייה ושלח את סובורוב לשווייץ ואת אושאקוב לים התיכון; אבל ב-1801 הוא שינה את דעתו בן-רגע, חתם על הסכם שלום עם צרפת ופנה כנגד בריטניה, ואף תכנן פלישה ימית עם הצרפתים לבריטניה גופא ומסע צבאי להודו.

בשני המקרים נראה כי פאבל פעל בניגוד לאינטרס הלאומי של רוסיה ולפי גחמותיו הפרטיות: הוא רצה להילחם בצרפתים כדי להגן על האבירים ההוספיטליירים (אשר בחרו אותו ל"מורה הגדול" שלהם), ואחר-כך פנה כנגד האנגלים מאותה סיבה עצמה - בשנת 1801 הם כבשו את האי מלטה, מעוזם של ההוספיטליירים.

[עריכה] הרצח

מדיניות הפנים של פאבל, אשר כללה נתינת זכויות נוספות לצמיתים, מלחמה בכל השפעה צרפתית באשר היא ורפורמה של הצבא לפי השיטה הפרוסית, שבגללה הוא פיטר יותר מ-300 קצינים בכירים, עוררו את חמתם של האצילים. ב-23 במרץ (11 במרץ לפי הלוח היוליאני) 1801 נרצח פאבל בחדר השינה שלו, במבצר מיכאיילובסקי שבסנקט פטרבורג, על-ידי חבורת קושרים שבראשם הרוזן בניגסן, אשר ניסו להכריח אותו לחתום על כתב-התפטרות מהכס. בנו, אלכסנדר הראשון, ירש אותו.

שליטי רוסיה