פולוניה (ספינה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולוניה (Polonia) היא ספינת נוסעים פולנית שבה הגיעו לארץ ישראל רבים מעולי העלייה החמישית מפולין, בין השנים 1933 ל-1938.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
העלייה החמישית ידועה כעלייתם לארץ ישראל של יהודי גרמניה, שנמלטו מאימת המשטר הנאצי, אולם במהלכה נמשך ביתר שאת גל העלייה של יהודי פולין שהחל בעלייה הרביעית. בעלייה החמישית עלו לארץ כמאתיים אלף יהודים מפולין, שהצילו בעלייתם את עצמם מן הגורל שנגזר על יהודי פולין בשואה. עליית יהודי פולין לארץ, בימי העלייה החמישית, הייתה בדרך הים. המסלול עבר מפולין ברכבת לנמל קונסטנצה שברומניה, לחוף הים השחור, וממנו בספינות לארץ ישראל. הספינה שבה הגיע חלק ניכר מעולים אלה הייתה הספינה "פולוניה". בזאת קנתה לה "פולוניה" מקום בהיסטוריה של היישוב.
[עריכה] חברת "קו גדנסק-אמריקה"
חברת הספנות הפולנית "קוו גדנסק-אמריקה" Gdynia-America Line נוסדה בשנת 1930 על ידי ממשלת פולין לשם הפעלת קו ימי להובלת נוסעים ומטען בין גדנסק לקופנהגן ומשם לצפון אמריקה, להליפקס וניו יורק. בשנת 1933 החלה החברה להפעיל קו נוסעים לנמל חיפה בארץ ישראל ומשנת 1936 הפעילה קו נוסף לדרום אמריקה, למונטווידיאו, בואנוס איירס וריו דה ז'נרו.
[עריכה] הקורסק
בשנת 1930 רכשה החברה שלוש ספינות נוסעים גדולות שנבנו במספנות בריטיות בגלזגו בין השנים 1910 ל-1915 שניתן להן הכינוי "אבני החן של הנסיכה דגמרה", מאחר שהנסיכה הדנית דגמרה מכרה את תכשיטיה כדי לממן את בניית שלושת הספינות, לאחר שנישאה לצאר הרוסי אלכסנדר השלישי. בניית הספינות נסתיימה כבר לאחר מותו של הצאר. בהן הייתה הספינה "קורסק" שבנייתה נסתיימה והיא הושקה לים ב-7 ביולי 1910 והייתה בשרות צי הסוחר הרוסי והפליגה לנמלי אירופה וצפון אמריקה.
משקל הספינה היה 7,500 טון, אורכה 137.5 מטר, רוחבה 17.2 מטר וגובהה 7.6 מטר. טווח הפלגתה היה 6,000 קילומטר. הספינה הייתה יכולה להוביל 800 נוסעים ומספר אנשי הצוות שלה היה 290.
[עריכה] הפולוניה
בשנת 1921 נמכרה הקורסק לחברת "הקו הבלטי-אמריקאי" ושמה הוסב ל"פולוניה" (שמה של פולין בלטינית ובשפות הרומאניות). בשנת 1930 נמכרה הפולוניה לחברת "הקו גדנסק-אמריקה" שזה אך נוסדה. ספינות החברה הפליגו לצפון ולדרום אמריקה והובילו אליהן נוסעים, ובהם מהגרים רבים מפולין ומשאר מדינות אירופה, וכן הובילו נוסעים לצפון ומערב אירופה ולבריטניה. בשנת 1933 החלה הפולוניה להוביל נוסעים מנמל קונסטנצה ברומניה, דרך איסטנבול לנמל חיפה בארץ ישראל. הקו לארץ ישראל פעל באופן סדיר והוביל רבבות נוסעים עד להפסקת פעילותו בשנת 1938. הפלגת הספינה לחיפה בחודש פברואר 1938 הייתה ההפלגה האחרונה שלה לארץ ישראל. בשנת 1939 נמכרה הספינה בת 29 השנים לפירוק.
[עריכה] זכרונות
בספרי ההיסטוריה המתארים את העלייה החמישית לא מוקדש מקום לספינה "פולוניה", אולם היא הייתה שמורה בזכרונם של העולים מפולין, שהגיעו לארץ ישראל על סיפונה, שבדיעבד התברר להם שמילטו נפשם בעוד מועד מגיא ההריגה. גם רבים מצאצאיהם ששמעו עליה מהוריהם, מבקשים פרטים על הספינה בפורטלים ובאתרי שיחה באינטרנט.
באתרי זכרונות משפחתיים באינטרנט מוזכר שמה של הספינה ככלי השיט שהוביל את העולים בים, במשך חמישה ימים, לאחר מסע של שלושה ימים ברכבת מערי פולין כוורשה וכלבוב לנמל קוסטנצה.
הפולוניה נזכרת בזכרונותיהם של המעפילים שניסו להגיע לארץ בשנת 1934 במסע תלאות בספינה וולוס, עד שנאלצו לנטוש אותה ולחזור לגבול פולין, בתנאי שהעמידו שלטונות פולין שייצאו ממנה במהרה ובסרטיפיקטים שהסוכנות היהודית תעמיד לרשותם. עלייתם הוסדרה לבסוף וכשעלו על סיפון הפולוניה היא נראתה בעיניהם כספינת פאר.
בסדרת הטלוויזיה של הערוץ הראשון עמוד האש ובסדרה ששודרה בערוץ זה על ההיסטוריה של יהדות פולין, משולבים קטעים מיומני קולנוע, המראים את העולים על סיפון הספינה ואת ירידתם לחוף בחיפה.