פוליציטמיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליציטמיה (Polycythemia) מוגדרת כמצב בו ספירת דם (המטולגיה) כללית מצביעה על ריכוז עודף של כדוריות דם אדומות.
שמו של המצב מורכב משלושה יסודות שכיחים בביולוגיה, שמקורם ביוונית: פולי פירושו "הרבה" (ראו פולימר), ציט פירושו תא (ראו ציטולוגיה), הם פירושו דם (ראו המוגלובין).
מקובל להתייחס לפוליציטמיה משנית, המתבטאת בעידוד ייצור כדוריות דם על ידי בלוטת יותרת הכליה, ולפוליציטמיה ראשונית, אשר נגרמת משיבוש במנגנון במח העצם עצמו, ללא קשר למאזן ההורמונלי.
פוליטיצמיה עשויה להתבטא גם במצבי יובש (כתוצאה מצום לדוגמה), בהם עולה ריכוז הכדוריות האדומות בשל ירידה בריכוזי הפלזמה בדם.
[עריכה] פוליציטמיה ראשונית
במצב תקין, קצב ייצור תאי הדם במח העצם מבוקר על ידי מנגנוני בקרה בגוף, כאשר במצב של חסר בחמצן, מופרש אריתרופויאטין מיתרת הכליה, המעודד את מח העצם לייצר תאי דם נוספים. בפוליציטמיה ראשונית, מנגנון הבקרה משובש, ומח העצם מייצר תאי דם בקצב מוגבר, ללא קשר לרמת האריתרופויאטין, שנוטה להיות במצב זה דווקא נמוכה מהרגיל. הגורם להפרעה אינו ברור, ובדרך כלל אינו מלווה בשיבוש כרומוזומלי, למרות שידוע שחשיפה לקרינה ולרעלים כימיים מסוימים מעלה את הסיכוי להתפתחותה. עיקר הסכנה בפוליציטמיה הוא בסמיכותו הגבוהה יחסית של הדם ונטייה מוגברת להתהוות קרישים והסיבוכים הנובעים מכך. כיוון ומדובר במצב כרוני שאינו ניתן לריפוי, מתמקד הטיפול בשליטה על ריכוז כדוריות הדם, בדרך כלל על ידי הוצאה פיזית של עודפי הדם באמצעות הקזה, או דיכוי של מח העצם על ידי כימותרפיה בריכוז נמוך.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
