פיודור טיוטצ'ב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיודור איבאנוביץ' טיוטצ'ב (רוסית: Фё́дор Ива́нович Тю́тчев) (5 בדצמבר 1803 - 27 ביולי 1873), משורר ודיפלומט רוסי. (התאריכים המופיעים כאן הם לפי הלוח הגרגוריאני, הנוהג כיום בכל העולם והיה נהוג באותה עת במערב אירופה. לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה בתקופתו של טיוטצ'ב, הוא נולד ב-23 בנובמבר 1803 ומת ב-15 ביולי 1873).
פיודור טיוטצ'ב נולד למשפחה אריסטוקראטית ותיקה. למד בפקולטה לספרות של אוניברסיטת מוסקבה, לאחר מכן במשךיותר מעשרים שנה שירת כדיפלומט רוסי במינכן, שם קיים קשרים גם עם שלינג והיינה. לאחר מכן היה דיפלומט בטורינו. עם שיבתו לרוסיה התחיל את שירותו כצנזור.
טיוטצ'ב כתב כארבע מאות שירים. שירתו של העשור השני של המאה התשע-עשרה היא שירה מסורתית בסוגת אודה של המאה השמונה-עשרה ברוסיה. בשירים של שנות השלושים נראים מוטיבים רומנטיים, בעיקר רומנטיזם גרמני (תמונת הלילה, כאוס). זאת שירה שגורמת למחשבות. הנושאים העיקריים הם הרהורים על מערכת העולם, גורלו של האדם וטבע. בשנות הארבעים טיוטצ'ב כמעט שלא חיבר שירים, אבל כתב כמה מאמרים על היחסים בין רוסיה והתרבות המערבית. ב-1850 התאהב באצילה רוסית שירדה מנכסיה – ילנה אלכסנדרובנה דניסייבה. הוא הקדיש לה כמה שירים שנונים, שבהם תיאר את האהבה כאסון גורלי. מאוחר יותר החוקרים והעורכים קיבצו את השירים האלה באוסף 'דניסייבסקיי'. דניסייבה נפטרה ב-1864.
1854 – תאריך ההוצאה לאור של אוסף שיריו הראשון. המהדורה הוצאה ללא השתתפות המחבר: הוא לא ראה את עצמו כאיש ספרות. ב-1860-1870 רווחים בשירתו של טיוטצ'ב המוטיבים הפוליטיים. השיר המפורסם ביותר של טיוטצ'ב הוא "!Silentium".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Тютчевиана (אתר בשפה הרוסית שמוקדש לטיוטצ'ב)
