פינסק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פינסק (בלארוסית: Пінск; רוסית: Пинск) היא עיר בבלארוס, באזור חקלאי פורה, דרומית מערבית לעיר מינסק (בירת בלארוס). העיר שוכנת על גדות הנהר פריפייט הנשפך אל הדנייפר, קרוב לגבולה הדרומי של בלארוס, סמוך לאוקראינה, ובה מרכז תעשייתי קטן, המייצר אוניות השטות בנהרות המקומיים.
פינסק נזכרת כעיר השייכת לנסיך קייב עוד בשנת 1097. בשנת 1320 סופחה לנסיכות הגדולה של ליטא ולאחר איחוד ליטא-פולין הייתה לבירת מחוז ברסט. במרד של בוגדן חמלניצקי (1640) נתפסה העיר על ידי הקוזקים שערכו פוגרום ביהודים (בפרעות ת"ח ות"ט). הפולנים כבשו מחדש את העיר, שרפו 5000 בתים וערכו טבח בתושבים. 8 שנים לאחר מכן, נשרפה העיר על ידי הרוסים. קרל ה-12 משבדיה כבש את העיר בשנת 1706 ושרף אותה על פרבריה. בשנת 1793 סופחה העיר לרוסיה בחלוקה השלישית של פולין, הפכה לחלק מפולין ב-1920 לאחר המלחמה הפולנית סובייטית ונכללה בברית המועצות ב-1939 בעקבות הסכם מולוטוב ריבנטרופ. בשנים 1941 - 1944 הייתה תחת הכיבוש של גרמניה הנאצית. החל בשנת 1991, שייכת פינסק לרפובליקה של בלארוס.
היישוב היהודי בפינסק נזכר עוד מראשית המאה ה-15. ערב מלחמת העולם השניה היו בעיר כ-17,500 יהודים כמחצית מכלל האוכלוסייה, שרובם הושמד בשואה.
בנערותו, גר ולמד בעיר חיים ויצמן, נשיא מדינת ישראל הראשון, וכן, בילדותה, גולדה מאיר, לימים ראש ממשלת ישראל.