קרחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שווייץ: קרחון גרינדלוולד העליון

קרחון הוא משטח קרח ענקי, המורכב ממים שקפאו. הקרחונים מכילים את מרבית המים המתוקים הנמצאים בכדור הארץ. יש להבחין בין שני סוגים של קרחונים:

קרחון יבשתי (glacier): קרחון הנמצא על-פני היבשה, בראשי ההרים הגבוהים, בקטבים, ובאזורי היבשת הקרובים לקטבים.
קרחון ימי (iceberg): גוש קרח ענק שצף בים.

[עריכה] קרחון יבשתי

פסיפס תמונות המראה את היחס בין נפחי הקרחון הנמצאים משני צדי פני הים.

קרחונים יבשתיים נמצאים בכל אחת מהיבשות, מלבד אוסטרליה. קרחונים אלה מתקיימים במשך תקופות ארוכות, של אלפי שנים ויותר. באזור קו המשווה הם נמצאים רק בראשי ההרים הגבוהים, וככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון הקוטב נמצאים הקרחונים במקומות פחות ופחות גבוהים. גרינלנד, בקרבת הקוטב הצפוני, ואנטארקטיקה, בקרבת הקוטב הדרומי, מכוסות בקרחונים בהקף נרחב, על-פני עשרות קילומטרים. עם זאת, גם באזורים קרים מאוד יש שטחי אדמה שאינם מכוסים בקרחונים, משום שאין שם מספיק משקעים שישמשו ליצירת קרחון.

קצותיו של הקרחון היבשתי מתמוססים, והמים זורמים מהם אל הים, יחד עם שברי קרחונים גדולים שניתקו מהקרחון היבשתי. שברים אלה הם הקרחונים הימיים.

קרחונים הם אתרי תיירות מבוקשים, לצפייה במראה המרהיב שלהם ולטיול רגלי עליהם (עם ציוד והדרכה מתאימים). דוגמה לכך הוא קרחון בריקסדאל בנורבגיה, שהוא מאתרי התיירות העיקריים במדינה זו. אורך הקרחון כמאה ק"מ, שטחו 400 קמ"ר, והוא נמצא בגובה 1,700 מטר מעל פני הים.

קרחון בקרבת אנטארקטיקה

[עריכה] קרחון ימי

קרחון ימי הוא גוש קרח ענק, שניתק מקרחון יבשתי וצף בים. בדרך כלל 1/9 מהקרחון בולטת מעל פני המים, ושאר הקרחון נמצא עמוק מתחת לפני המים. דבר זה נגרם עקב האנומליה של המים, צפיפותו של הקרח קטנה משל המים הנוזליים, דבר המייחד את הקרחון במשקלו הקטן משל המים ומאפשר לו לא לשקוע בהם. מכיוון שרק קצהו גלוי לעין, קשה לשער את מלוא גודלו וצורתו של הקרחון.

התנגשות של ספינה בקרחון עלולה להיות גורלית מבחינתה של הספינה, ולכן קרחונים נחשבים לסיכון גבוה לכלי שיט. לצמצום סכנה זו נעשים מאמצים לאיתור מקומם של קרחונים, בפרט בצפון האוקיינוס האטלנטי.

האסון הנודע ביותר של טביעת אוניה עקב התנגשות בקרחון הוא טביעתה של האוניה "טיטאניק" בהפלגת הבכורה שלה, ב-15 באפריל 1912.

ישנם שלושה סוגי קרחונים: מתקדם, נסוג וסטבילי. הקרחון גולש קדימה כל הזמן עד לעונת הקיץ, כאשר הוא נמס- הוא נסוג אחורה , וכך נוצרת מורנה (לגונה קרחונית). קרחון שנמצא על האדמה, כאשר הוא נסוג אחורה- נוצר פיורד.