אורליאנוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורליאנוס (214 -275 לספירה), קיסר רומא משנת 270 לספירה ועד מותו
אורליאנוס נולד בעיר סירמיום שבפרובינציה הרומית פאנוניה (כיום הונגריה). אביו היה איכר שעבד באדמה שהייתה שייכת לסנאטור בשם אורליוס.
עד הופעתו ברצח גליאנוס אין יודעים מה הייתה הקריירה שלו, אך כאשר קלאודיוס השני עלה לכס הקיסרות בשנת 268 לספירה, אורליאנוס שירת בצבא של קלאודיוס השני. הוא היה ידוע כאחד החיילים היותר חזקים בצבא.
בשנת 270, כאשר אורליאנוס סיים את המלחמה בגותים, הוא הוכרז קיסר בידי חייליו, וחייליו של הקיסר קווינטילוס נטשו אותו (את קווינטילוס), והוא עצמו התאבד, ואורליאנוס היה קיסר אך לא רשמית (כי הסנאט לא אישר זאת עדיין).
עוד לפני שעלה לשלטון, היותונגים, שבט שבעבר הציק לרומאים, פלש לאימפריה הרומית למטרת שוד וביזה, אורליאנוס תכנן תוכנית הגנה: הם תכננו להגיע לאזור פאנוניה, שעוד מתקופת קלאודיוס השני נשארו שם צבאות, שזה מקום התיישבותם של היותונגים.
היותונגים גמרו את פעולתם באיטליה וחזרו למקום התיישבותם, כדי להילחם ברומאים. צבאות אורליאנוס ניצחו את צבאות היותונגים, והיותונגים רצו להגיע להסכם עם רומא, אורליאנוס דחה את בקשתם והכריח אותם לחזור למקום מושבם שמעבר לדנובה, אך נתן להם לחצות את הדנובה בשקט. לאחר הניצחון אורליאנוס חזר לרומא והסנאט אישר את עלייתו לשלטון.
בינתיים פרצה בעיה עם מפעלי הפקת המטבעות, הבעיה הייתה פיחות בערכם של המטבעות. כמו כן עודף המטבע יצר שחיתות במבטעות הממלכתיות. אורליאנוס החליט לסגור את מפעל ההטבעה ברומא, אך בטרם הסדיר את כל העניין, הונדלים והסרמטים תקפו את פאנוניה. אורליאנוס העביר את כל אספקת התבואה ובני האדם באזור לערים מבוצרות, כדי לאכזב את הפולשים שרצו אספקה לצבאם. כששני הצבאות הגיעו לאזור פאנוניה נערך קרב עקוב מדם, ולפולשים נחלו אבדות כבדות. הפולשים רצו להגיע להסכם שלום עם רומא. אורליאנוס לא ידע מה לעשות, ושאל מה דעתו של הצבא, והצבא אמר שהוא מעדיף הסכם שלום.
בהסכם נקבע שהשבטים ייסוגו מהאזור בלי איום הרומאים, ושהרומאים ידאגו לאספת התבואה של השבטים כל עוד הם בתוך האימפריה. בתמורה המלכים של השבטים שלחו את בניהם לצבא הרומי, ושלחו 2000 פרשים לצבא הרומי. אך קבוצת ונדלים ערכה שוד מיד לאחר ההסכם, והצבא שרק עתה הצטרף ניצח אותם. אך היותונגים, המרקומנים והאלמנים פרצו את גבול פאנוניה ותקפו את איטליה.
אורליאנוס וצבאו מיהרו לאיטליה באזור הרי האלפים, במקום בו תקפו השבטים, ושם חנו. למרות אמצעי הזהירות הברברים הפתיעו את הרומאים בלילה והרגו את רוב אנשי הצבא של אורליאנוס. היה זה אסון גדול מאוד, והיה נדמה שמקרה זה מבשר את קצה של האימפריה הרומית.
אורליאנוס ערך טקסים דתיים ועשה הכול כדי שהאלים ירחמו עליו ועל האימפריה הרומית. הישועה הגיעה מיד, כי מיד לאחר ניצחון השבטים הם לא תקפו את האימפריה, אלא התפצלו ליחידות שהתעסקו בשוד ובביזה. אורליאנוס ארגן את שארית פליטת צבאו וניצח את השבטים, והנותרים מהשבטים נסוגו דרך הרי האלפים, ואורליאנוס לא רדף אחריהם.
מיד לאחר המלחמה בשבטים פרץ מרד ברומא, בראשו עמד פליקיסימוס, אחראי מפעלי הטבעת המטבעות ברומא. הוא הוכרז קיסר וכמה סנאטורים הצטרפו אליו. המורדים התבצרו על גבעת קייליוס ושם הגיע הצבא של אורליאנוס, ובמהלך המרד, שהתרחש אך ורק על גבעת קייליוס, נהרגו 7000 מורדים וביניהם מנהיגם. לאחר מכן אורליאנוס הוציא להורג את הסנאטורים ששיתפו פעולה במרד, וגם החרים את רכושם.
אורליאנוס תכנן לבנות חומה המגנה על רומא, הוא החל את בנייתה, אך פרובוס, הקיסר לעתיד, השלים את בנייתה.
אורליאנוס הוציא את דקיה (כיום רומניה) מהאימפריה הרומית, כי האימפריה התקשתה להגן על הפרובינציה הזאת. לאחר מכן פרובינציה נופסת בשם הזה בדרום הדנובה, היא הייתה מורכבת ממואסיה, דרדניה ותרקיה.
כאמור, זנוביה מלכת תדמור הייתה שליטה יחידה על מזרח הקיסרות, אך היא השתלטה על מצרים. בינתיים אורליאנוס תכנן תוכנית, הוא רצה, בעזרת חיל הפרשים, לתקוף את אנטיוכיה שבסוריה, ותוכניתו בוצעה.
אך בינתיים פרצה בעיה עם הבישוף של אנטיוכיה, הבישוף של אנטיוכיה הוא פאולוס, והוא מתואר כאדם חוטא ונואף. נוצר סכסוך בינו לבין אחדש הבישופים הרומאיים. אורליאנוס מינה כבישוף של אנטיוכיה את הבישוף שהיה מוכר לרומא, בגלל שהוא היה מוכר אז הוא היה המתאים.
אורליאנוס הטיל על פרובוס (הקיסר לעתיד), אחד ממפקדי חיל המשמר הפרייטוריאני, את כיבוש מצרים, פרובוס ביצע את המשימה בהצלחה. לאחר מכן אורליאנוס החל להילחם בדתמורים בעיר אמסה, הקרב היה קשה והרומאים סבלו מאבדות קשות, אך הקרב הסתיים בניצחון הרומאים, אך התדמורים לא נכנעו. אורליאנוס הגיע לתדמור ושם תקפה אותו חבורת תדמורים, אורליאנוס רצה להתקיף חזרה, אך מכיוון שהעיר תדמור הייתה מוקפת חומה, הוא נאלץ להטיל עליה מצור. המצור התקדם יפה והרומאים שוב ניצחו, אורליאנוס הציע הסכם שלום עם זנוביה, אך זנוביה סירבה, והתחילה מסע לעבר הססנידים כדי לקבל עזרה מהם. פלוגת פרשים תפסה את זנוביה בדרכה והיא נמסרה לידי אורליאנוס, והלכה למשפט. שלטון התדמורים על מזרח הקיסרות פג עם תפיסת זנוביה.
אורליאנוס רצה שתופיע מקושטת בתהלוכת הניצחון שלו. בינתיים פרץ מרד בתדמור ובמצרים, אורליאנוס זעף והרס את כל העיר תדמור. המרד המצרי דוכא בקלות.
אורליאנוס בנה מקדש לאל אלגבל, אל השמש, אך פולחן זה, שזוהה עם אלי שמש אחרים הפך למהפכה דתית. אורליאנוס נתן לאיטליה המון מתנות כסף, וגם הוזיל את מחיר הלחם, והגדיל את מנת הלחם לעניים.
אורליאנוס התכוון להחזיר חזרה את גליה לקיסרות, ושם, איש בשם טטריקוס הוכרז קיסר גליה, וטטריקוס שלח מסר לאורליאנוס שהוא זקוק לעזרה בגלל פלישות של שבטים (שבאמת פלשו לגליה). אורליאנוס הגיע לגליה ושם נלחם בטטריקוס וניצח אותו, אך את טטריקוס הוא לא הרג. טטריקוס וזנוביה הופיעו בתהלוכת הניצחון של אורליאנוס כשהם מקושטים. אורליאנוס נתן לזנוביה וילה מפוארת. גם את טטריקוס הוא לא שכח ואף מינה אותו לסנטור. לאחר מכן הוא הדף את הפלישות ללוגדונום שבאירופה.
הוא עבר לרייטיה כדי להילחם באלמנים וביותונגים שפלשו שוב. מסע המלחמה הסתיים בניצחון רומאי. אחר כך, בראשית שנת 275 יצא למסעו מזרחה כדי לכבוש את מסופוטמיה. באותה שנה הואשם אחד מעבדיו של הקיסר, ארוס, במעילה, ואורליאנוס נזף בו. ארוס זייף מכתבים והראה את המכתבים המזויפים לחייליו של אורליאנוס, שבהם כתוב שאורליאנוס מתכוון להוציאם להורג (שזה היה שקר כמובן), החיילים הזועמים רצחו את אורליאנוס. האמת יצאה לאור לאחר מכן וארוס הוצא להורג.
