גלבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלבה הוא מקיסרי רומי בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.
נולד בשנת 3 לפני הספירה למשפחה מיוחסת ברומא. אומץ לבן על ידי ליוויה אוגוסטה אשת הקיסר אוגוסטוס. שימש במשרות רמות אזרחיות וצבאיות, ושירת את הקיסרים אוגוסטוס, טיבריוס, קליגולה ונירון קיסר.
כאשר מרדו הצבאות בנירון, בשנת 68 לספירה, היה כבר בשנות השבעים לחייו. עת נודע על התאבדותו של נירון, קיבל על עצמו את התואר "קיסר", ויצא לרומא מן הפרובינציה בה משל על מנת לקבל את השלטון.
בצדק או שלא בצדק יצא לו שם של קמצן. בזמן הקצר בו שלט הצליח להמריד כנגדו את המעמד הסנטורי, כאשר התיימר להגביל את תקופת המשרות שניתנו לסנטורים. כן פגע ברבים בעת שסירב להוציא להורג דווקא את האכזריים שבעוזריו של נירון. במיוחד קומם עליו את החיילים, כי סירב להעניק להם מענק שהובטח להם כאשר נתנו לו את תמיכתם. גם המשמר הפריטוריאני סר מעליו, כי פיטר רבים מהם בחשד לכך שקשרו כנגדו. במיוחד התמרמרו כנגדו הצבאות בגרמניה, בראשם עמד אז ויטליוס.
כאשר נודע לגלבה על ההתמרמרות כנגדו סבר כי יוכל לתקן המצב באמצעות אימוץ אדם פופולרי לבן, והכריז לפתע על אימוצו של צעיר בן אצילים בשם פיסו, אך נמנע מלהבטיח מענק כספי לחיילים לרגל האירוע.
את המצב ניצל אותו, ממכובדי רומי, אשר קשר קשר עם הצבאות להרוג את גלבה ולרשת את מקומו.
לאחר ששמע על כי הוכרז כנגדו מרד, הסתגר במחנה בין חייליו, אך משסיפרו לו סיפור כוזב כי המרד דוכא, יצא לכיוון הפורום, ואז תפסו אותו הקושרים ורצחוהו, בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים, בה שלטו בזה אחר זה גלבה, אותו, ויטליוס, ואספסיאנוס.
גלבה מת בשנת 73 לחייו לאחר ששימש בתפקידו שבעה חודשים בלבד.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס חיי שנים עשר הקיסרים , תרגום ד"ר אלכסנדר שור, הוצאת מסדה 1977.
