אמנות מופשטת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנות מופשטת היא אמנות בה אין אובייקטים או פיגורות מזוהות. אמנות זו מתרכזת בביטוי של ערכים אמנותיים כגון צבע, צורה, טקסטורה, קומפוזיציה וכדומה. יש וביטוי זה הוא הפשטה ורדוקציה של "שפת האמנות" לצורותיה הבסיסיות.
מקורה של האמנות המופשטת הוא בתחילת המאה ה-20, בעבודתו של הצייר ואסילי קנדינסקי אשר העמיד את ביטוי הרגש, בעזרת מחוות ציוריות, כערך העליון של האמנות. ציוריו שאבו מן הצורות בטבע והיוו מעין הפשטה ציורית שלו. את ציוריו השונים כינה קנדינסקי בשם 'קומפוזיציות' בכך שאף להדגיש את הנסיון שלו לנתק את הציורים ממקור ההשפעה הויזואלי שלהן ולהשאיר אותם כחיבור ויזואלי של מרכיבים שונים. בחיבורו הידוע - "על הרוחני באמנות" (1912), ניסה ליצור שיטה מתודית בה הערכים הציוריים מהווים סמלים אוניברסליים במסורת מסורת החשיבה הפנומנולוגית. כך לדוגמה, תאר קנדינסקי את ההשפעה הפסיכולוגית שבראית צורות גאומטריות או צבעים. בכך הוא ניסה להעניק להם גם משמעות תוכנית. הצבע הכחול, לדוגמה, נתפש בעיניו כ'רוחני' ו'מתרחק' וצורת המשולש דינאמית יותר לעומת הריבוע.
סגנון אמנות מופשטת אחרת הוא 'מופשט גאומטרי', כלומר ציור הנבנה מצורות גאומטריות טהורות, סגנון המתבטא למשל בציורים של פיט מונדריאן ואחרים. הבדיל מן המופשט הגאומטרי, 'המופשט הלירי' מעמיד את הביטוי האקספרסיבי של האמן במרכז.
[עריכה] ראו גם
גם פרנק סטלה, ורסלי, ג'ספר ג'ונס, לירטנשטיין
[עריכה] קריאה נוספת
- גרינברג, קלמנט, "ציור מודרניסטי", המדרשה, גליון מס' 3, 2000, עמ' 84-96.
- קנדינסקי, ואסילי, על הרוחני באמנות, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1972.
קטגוריות: קצרמר אמנות | אסכולות באמנות | אמנות | פיסול | ציור
