פוליטיקה של הממלכה המאוחדת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפוליטיקה של הממלכה המאוחדת מתנהלת במסגרת דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית בה הממונה העיקרי הוא ראש ממשלה. היא נחשבת גם למונרכיה חוקתית, אם כי לבית המלוכה תפקיד ייצוגי בעקרו. השלטון הוא שלטון רב-מפלגתי, הכולל אצילה חלקית של סמכויות בסקוטלנד, ויילס, ולעתים גם בצפון אירלנד. הסמכות המבצעת היא הממשלה. הסמכות התחיקתית נמצאת בידי הממשלה ובידי שני חדרי הפרלמנט - בית הנבחרים ובית הלורדים. המערכת המשפטית פועלת באופן עצמאי מהסמכות המבצעת ומהסמכות התחיקתית. שיטת ממשל זו נקראת גם שיטת הממשל וסטמינסטר והיא אומצה גם במדינות אחרות, כגון קנדה, הודו, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, מלזיה וג'מייקה, מדינות אשר היו חלק מן האימפריה הבריטית.
לממלכה המאוחדת אין חוקה כתובה ומסודרת, אלא מוסכמות חוקתיות רובן לא כתובות, שנתגבשו במשך השנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מונרכיה
ערך מורחב – בית המלוכה הבריטי
ראש המדינה התיאורטי, לכאורה בעל הסמכות הביצועית, השיפוטית והתחיקתית הוא המונרך הבריטי - כיום המלכה אליזבת השנייה. בפועל, הריבונות בשטח הממלכה המאוחדת אינה נופלת בידי המונרך מאז מגילת הזכויות האנגלית של 1689, אשר ייסדה את הריבונות הפרלמנטרית. אם זאת, המונרך עדיין מוכר כריבון.
למונרך הבריטי יכולות היפותטיות רבות, כמו הזכות לבחור בכל אזרח בריטי לראשות הממשלה, או הזכות לפזר את הפרלמנט לפי ראות עיניו. עם זאת, בהתאם למוסכמות החוקתיות, ראש הממשלה הוא מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בבית הנבחרים, והפרלמנט יפוזר אך לפי ראות עיניו. למונרך עדיין שמורה הזכות למנוע אישור מלכותי לכל הצעת חוק, אם כי בזמנים המודרניים זה נעשה בלתי סביר, היות וזה יגרור משבר חוקתי. האחרונה שהשתמשה בזכות זו הייתה המלכה אן, בשנת 1708.
[עריכה] הסמכות המבצעת
- ערך מורחב – ממשלת הוד מלכותה
הממשלה, שמבחינה רשמית שמה הוא "ממשלת הוד מלכותו/מלכותה", היא המוציאה לפועל את הסמכות הביצועית בממלכה המאוחדת, כביכול בשמו של המונרך. המונרך ממנה את ראש הממשלה לפי קווים מנחים מוסכמים כי על ראש הממשלה להיות חבר בבית הנבחרים אשר לו הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה בתמיכת הבית. בפועל, זה אומר שיהיה עליו להיות מנהיג המפלגה אשר לה שמורים רוב המושבים בבית. ראש הממשלה ממנה את שאר השרים המרכיבים את הממשלה ומשמשים כראשי המשרדים הממשלתיים השונים. בדרך כלל כעשרים מהשרים המבוגרים בממשלה מרכיבים את הקבינט המדיני. בסך הכל, כ-100 שרים מרכיבים את הממשלה של הממלכה המאוחדת. לפי מוסכמה פרלמנטרית, כל השרים בממשלה הם חברי פרלמנט או לורדים בבית הלורדים.
[עריכה] הסמכות התחיקתית
הפרלמנט הוא מרכז המערכת הפוליטית של הממלכה המאוחדת, והגוף המחוקק העליון. למדינה שני בתי מחוקקים - בית הנבחרים (או "בית פשוטי העם"), ובית הלורדים.
[עריכה] בית הנבחרים
- ערך מורחב – בית הנבחרים הבריטי
הממלכה המאוחדת מחולקת למחוזי בחירות פרלמנטריות, פחות או יותר שווים מבחינת אוכלוסין, כשכל מחוז כזה זכאי לנציג אחד בבית הנבחרים, הנבחר בבחירות בשיטת הרוב הפשוט. ישנם 646 נציגים בבית הנבחרים. בזמנים המודרניים, כמעט כל ראש ממשלה ומנהיג אופוזיציה נבחר מבית הנבחרים, ולא מבית הלורדים.
בדרך כלל אך לאחת המפלגות רוב בבית הנבחרים. המונרך יבחר בנציג מסוים ליצירת ממשלה לפי הרעיון הבסיסי של האם ממשלתו תוכל לשרוד בבית הנבחרים, מה שבדרך כלל יהיה ביכולתו של מנהיג מפלגת הרוב בבית.
[עריכה] בית הלורדים
- ערך מורחב – בית הלורדים
לשעבר, בית הלורדים היה לבית מחוקקים אריסטוקרטי אשר השותפות בו הייתה מורשת. רפורמה חשובה הושלמה אך באופן חלקי, וכיום הוא שילוב של חברים מורשים, בישופים של הכנסייה האנגליקנית (המוכרים כ"לורדים רוחניים"), וחברים נבחרים.
כיום, תפקידו בעיקר לבחון את החוקים שגובשו בבית הנבחרים, עם הסמכות להציע תיקונים או להכריז על וטו משהה זמני לתקופה של 12 חודש. בנוסף, הוא מתפקד כבית דין לערעורים, לפחות עד שנת 2008.
[עריכה] המערכת המשפטית
- ערך מורחב – מערכות המשפט בממלכה המאוחדת
עד 2005 היה השופט העליון לראש המערכת המשפטית של אנגליה וויילס, הממנה שופטים ושופטי-שלום בשם המונרך. מ-2005 נכנס לתוקף חוק תיקון לחוקה אשר העביר את המעמד לנשיא בית המשפט העליון.
כיום, בית הדין הגבוה ביותר לערעורים בממלכה המאוחדת הוא בית הלורדים. בפועל, רק הלורדים השופטים, ה-"Law Lords" משתתפים בערעורים. מ-2008, בית הדין הגבוה ביותר לערעורים יהיה בית-המשפט העליון החדש של הממלכה המאוחדת.
[עריכה] אצילת סמכויות
בנוסף לבית הנבחרים של הממלכה המאוחדת, לסקוטלנד יש כעת פרלמנט משלה. לוויילס ולצפון אירלנד יש אסיפות לאומיות. חלק מחברי הגופים המואצלים נבחרים בסוג של ייצוג יחסי של ציבור הבוחרים. למרות של"ממשלות" המואצלות יכולת תחיקתית מסוימת, אין להן את אותה מידת הסמכות של פרלמנט הממלכה המאוחדת. כמערכות ממשל מואצלות, אין להם זכות קיום חוקתית, וסמכויותיהם יכולות להיות מורחבות או מצומצמות באמצעות חוק של פרלמנט הממלכה. מסיבה זו, עדיין ניתן לאמר כי לממלכה המאוחדת ממשל מאוחד, זאת בשונה ממערכת פדרלית בה לתת-פרלמנטים ולאסיפות לאומיות זכויות המעוגנות בחוקה.
[עריכה] גושים פוליטיים
משום ניהול הבחירות לבית הנבחרים בשיטת הרוב הפשוט, ישנם אך שלוש מפלגות פוליטיות גדולות בממלכה.
[עריכה] הימין
מפלגת השמרנים, או ה"טורים" the Tories בשפת היום-יום, מהווה את גוש הימין בבריטניה. כיום המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט לאחר מפלגת העבודה הבריטית, היא אחת המפלגות הוותיקות בעולם. היא גם המוצלחת ממפלגות בריטניה מבחינת ניצחונות בהיסטוריית הבחירות בממלכה.
[עריכה] השמאל
הדמוקרטים הליברליים מהווים את השמאל במדינה. אם כי באופן מסורתי היו נחשבים למרכז, היישור של מפלגת העבודה הבריטית כלפי עמדה זו הפכה את מעמד הדמוקרטים הליברלים בעיני רבים לגוף שמאלי.
[עריכה] המרכז
מפלגת העבודה הבריטית מהווה את מרכז הפוליטיקה בממלכה המאוחדת. תחת הנהגת טוני בלייר, המפלגה ניצחה בשלושת הבחירות האחרונות, 1997, 2001 ו2005.
[עריכה] מפלגות נוספות
- המפלגה הוויגית ההיסטורית.
[עריכה] חברות באיחוד האירופאי
הממלכה המאוחדת חברה באיחוד האירופי, ובזאת העם ממנה לעצמו נציגים לפרלמנט האירופי בבריסל ובשטרסבורג. נכון להיום, זכות הממלכה המאוחדת ב-78 נציגים בפרלמנט.
בשנים האחרונות נוצרו חילוקי דעות עמוקים במפלגות הגדולות לגבי השתתפות הממלכה באיחוד האירופי, במיוחד בנוגע לחוקת אירופה החדשה ובהשתתפות הממלכה במטבע האירופי.
