אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הממלכה המאוחדת |
|
אליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור, או הוד מלכותה המלכה אליזבת השנייה (נולדה ב-21 באפריל 1926) היא המלכה השולטת וראש המדינה של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ו-15 ממלכות אחרות שנמנות עם חבר העמים הבריטי כגון אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד וג'מייקה. כמו כן היא המפקדת העליונה של הצבא הבריטי, ראש חבר העמים הבריטי וראש הכנסייה האנגליקנית. עלתה למלוכה עם מות אביה ג'ורג' השישי ב-6 בפברואר 1952 והיא שולטת מאז ברציפות.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייה
[עריכה] עד המלכתה
אליזבת נולדה לאלברט, הדוכס מיורק, בנו השני של המלך ג'ורג' החמישי, ולליידי אליזבת בווס-ליון. המשפחה הצעירה התגוררה בבית בן ארבע קומות ב-פיקדילי 145. בשנת 1930 נולדה אחותה הצעירה, הנסיכה מרגרט רוז. אליזבת, או בשם החיבה, ליליבת, הייתה ילדה רגועה ומאורגנת, ועשתה רושם רב על הסובבים אותה. הוריה שכרו לה ולאחותה אומנת, מריון קראופורד "קראופי". יחד הם טיילו בפארקים, שיחקו במלחמת כריות ובמחבואים, ובסופי שבוע בילו במעון המלכותי ב"וינדזור גרייט פארק". "קראופי" סיפרה על ניסיונותיהן הנואשים של הנסיכות להתחבר לילדים בני גילן, אך בגלל היותן נסיכות קשרים אלו לא החזיקו מעמד.
בשנת 1936 נפטר סבה, ג'ורג' החמישי, ודודה אדוארד השמיני ויתר על הכתר, מכיוון שרצה להתחתן עם גרושה, לכן אביה הוכתר למלך ג'ורג' השישי. בהיותה יורשת העצר, משפחתה רצתה לשלב אותה בפוליטיקה ובחוק הבריטי, לכן אביה דאג לעדכן אותה בחדשות מן הארץ ומן הממשלה, ואף הכיר לה פוליטיקאים משפיעים, בזמן שאימה וסבתה, המלכה מרי, נתנו לה שיעורים בחוק הבריטי.
אליזבת פגשה לראשונה את בעלה פיליפ במשחק טניס בשנת 1939. פיליפ היה בנו של אנדריאס גליקסבורג, נסיך יווני שמוצאו ממשפחת המלוכה הדנית ושל אליס נסיכת בטנברג. הוא שירת בצי הבריטי והיה אחיינו של לורד לואיס מאונטבטן. במלחמת העולם השנייה התגוררה המשפחה המלכותית בטירת וינדזור. אליזבת רצתה להצטרף לצבא, אך אביה הרשה לה להתגייס רק לגדוד המשאיות ב-1945. באותה השנה הסתיימה המלחמה.
בשנת 1946 היא התארסה בחשאי לפיליפ, שכבר קוּדם לדרגת לוטננט. אביה לא הסכים בתחילה לנישואים, אך אליזבת שיכנעה אותו ואירוסיהם נחגגו ביוני 1947. פיליפ נאלץ לוותר על אזרחותו היוונית ועל תוארו, וגם שינה את שם משפחתו למאונטבטן. המלך העניק לו אזרחות בריטית ואת התארים: הדוכס מאדינבורו, הרוזן ממריונת והברון מגריניץ'. פיליפ ואליזבת התחתנו ב-20 בנובמבר 1947 בכנסיית וסטמינסטר, ונולדו להם ארבעה ילדים. באותה שנה נסעה אליזבת לטיול רשמי באפריקה, ואז נשאה את נאומה הראשון ברדיו, אל אנשי המושבות (בתרגום חופשי): "אני מכריזה בפניכם שכל חיי, בין אם יהיו ארוכים או קצרים, אקדיש לשירותכם ולשירות האימפריה שאנו שייכים לה. אבל לא אוכל לעשות זאת לבד, אלא אם תצטרפו אליי, שכן אני מזמינה אתכם לעשות כך. אני יודעת שתמיכתכם לא תכזב. האל יברך את כל אלו המוכנים לחלוק איתי זאת".
בנה הבכור ויורש העצר, הנסיך צ'ארלס, נולד בשנת 1948. הנסיכה אן נולדה שנתיים לאחר מכן. שני בנים נוספים נולדו לאליזבת לאחר שהפכה מלכה, ובכך הייתה לשליט הראשון שנולדים לו ילדים, מאז המלכה ויקטוריה: הנסיך אנדרו, (כיום הדוכס מיורק), שנולד בשנת 1960 והנסיך אדוארד (כיום רוזן וסקס), שנולד בשנת 1964.
[עריכה] תקופת שלטונה
שלטונה של אליזבת נפרש על פני יותר מחמישה עשורים, שבמהלכם שינו את פניהם העולם בכלל, והאימפריה הבריטית בפרט. מאז ה-6 בפברואר 1952, אז נפטר אביה, המלך ג'ורג' השישי, אחרי מחלה, הפכה אליזבת למלכה, ומאז היא שולטת ברציפות. היא הוכתרה בכנסיית וסטמינסטר ב-2 ביוני 1953.
בראשית שלטונה הסתבכה בריטניה במלחמת סיני (1956), שבה פלשה בריטניה למצרים יחד עם ישראל ועם צרפת, בעקבות ניסיונו הנואש של ראש הממשלה סר אנתוני אידן להשיג שוב חזקה בריטית על תעלת סואץ.
בעיה מיוחדת בתקופת שלטונה הייתה שאלת צפון אירלנד. מחתרת ה-IRA, שבה פעלו קתולים בצפון אירלנד כדי לנתק את האזור מהממלכה המאוחדת, נלחמה מלחמת גרילה, ובריטניה נאלצה לשלוח צבא בריטי לאזור ב-1969 ולהשעות את הפרלמנט הצפון אירי ב-1972. במשך עשרות שנים סבל האזור מפעילות ה-IRA, שהתפשטה עד ללונדון.
בין השנים 1970 - 1974 סבלה בריטניה מגל של שביתות, ממשבר הנפט ועליית האינפלציה, אך המצב השתפר עם חזרת הלייבור לשלטון. ב-1979 חזרו השמרנים לשלטון, בהנהגת "אשת הברזל", מרגרט תאצ'ר. תקופת כהונתה התבלטה בעידוד הקפיטליזם- חברות ממשלתיות הופרטו, הופחתה השליטה הממשלתית על שוקי הכספים וקוצצו המיסים. בשנות ה-90 נמצא לבסוף פתרון לבעיה האירית. אמנם ב-1995 נחתם הסכם שביתת נשק שהופר לאחר 17 חודשים, אך ב-1998 נערך משאל עם בצפון אירלנד, בו הרוב הפרוטסטנטי ניצח והאזור נשאר בשליטה בריטית. באותה שנה קיבלו ויילס וסקוטלנד האצלת סמכויות לפרלמנטים מקומיים. תחת שלטון ממשלה הנוכחית, ממשלת הלייבור של טוני בלייר, השתתפה בריטניה במלחמה בעיראק ובלחימה בטרור.
[עריכה] חייה האישיים
חייה האישיים של אליזבת היו מורכבים והם מושכים לאורך השנים את תשומת לבם של אמצעי התקשורת. כבר בהכתרתה צילמה כתבת את הנסיכה מרגרט, אחותה הצעירה של הוד מלכותה, מנקה מוך ממעילו של גיבור מלחמת העולם השניה, פיטר טאונסנד. עד מהרה התגלה לאומה אודות הרומן המתוקשר של הנסיכה והטייס הגרוש, אך העם תמך בקשר זה. לעומת זאת, במשפחת המלוכה לא היו מרוצים מהקשר. בפני הנסיכה הוצבה ברירה: או שתינישא לטאונסנד, ובכך תוותר על מעמדה, על תוארה ועל כספה, או שתוותר עליו כדי לשמור על כל אלו. הנסיכה, שכעסה על דודה המלך אדוארד השמיני על שוויתר על הכתר לטובת אהובתו, החליטה, בניגוד אליו, לוותר על אהבתה למען חובתה הציבורית. היא נפרדה מטאונסנד, וב-1958 נישאה לצלם המפורסם אנתוני ארמסטרונג-ג'ונס, שהפך ללורד סנודון ונולדו להם שני ילדים. הם התגרשו ב-1974, אז צולמה נופשת באי מסטיק עם רודי לואלן, גנן הצעיר ממנה בכעשרים שנים. היא הייתה מכורה לאלכוהול ולעישון, ובסוף חייה הייתה חולה וחלשה.
בנוסף לאחותה, גם בעלה של הוד מלכותה, הנסיך פיליפ, גרם למבוכות. הוא ידוע בניאופיו, בגזענותו ובלשונו חסרת הרסן. כשנפגשה הוד מלכותה עם קנצלר גרמניה ניסה הנסיך להרשים את הקנצלר ובירך אותו בגרמנית. אך הנסיך לא ידע שבברכה זו בירכו רק את היטלר. תקרית זו גרמה מבוכה גם להוד מלכותה וגם לקנצלר. אירוע טראומטי שהשפיע על הוד מלכותה היה רצח דודנה האהוב, לורד לואי מאונטבטן על ידי ה-IRA ב-1979.
גם ילדיה של הוד מלכותה לא הביאו לה נחת. הנסיך צ'ארלס ניהל רומן עם קמילה פרקר בולס במהלך נישואיו הכושלים לליידי דיאנה ספנסר. היא בגדה בו בתגובה, ולאחר גירושיהם ב1993 ניהלה רומן עם איל ההון הערבי דודי אל-פאייד. מותה בתאונת דרכים ב-1997 עדין מעיב על משפחת המלוכה כיום, כשעדין צצים כל מיני משרתים וצלמים שמביאים פיסות מידע שערורייתיות על הנסיכה. המהומה שככה עם נישואיהם השנויים במחלוקת של צ'ארלס וקמילה ב-2005. כשנשאה הוד מלכותה את נאומה השנתי לאומה בערב חג המולד 1992, כינתה את השנה שחלפה "אנוס הוריביליס"- שנה נוראית. באמת, באותה שנה נשרף הארמון האהוב עליה, טירת וינדזור, הנסיך צ'ארלס ודיאנה הודיעו על פרידתם, ביתה, הנסיכה אן ובעלה מרק פיליפס התגרשו, בנה, הנסיך אנדרו ואישתו הדוכסית "פרגי" התגרשו, ו"פרגי" צולמה חצי ערומה כשמאהב אמריקאי מלקק את בהונותיה. בשנת 2002 נפטרו אחותה, הנסיכה מרגרט, ואימה, המלכה האם.
גם הנכדים גורמים לבעיות. הנסיך ויליאם מעדיף את הפאב ואילו הנסיך הארי מעדיף את מועדוני החשפנות. אולם, היו להוד מלכותה כמה רגעים של נחת, בחגיגות חצי היובל לשלטונה ב-1977, בחגיגות היובל ב-2002, ובחגיגות יום הולדתה השמונים ב-2006.
[עריכה] משפחה
להוד מלכותה ארבעה ילדים ושבעה נכדים:
הנסיך צ'ארלס, נסיך ויילס, נולד ב-1948. מנישואיו הראשונים לליידי דיאנה ספנסר נולדו לו ויליאם, הנסיך מוויילס בשנת 1982 והנסיך הנרי "הארי" בשנת 1984. לאחר גירושיהם ב-1996, נישא ב-2005 לאהובתו עוד מימי נישואיו הראשונים (עימה ניהל פרשת אהבים מסועפת) קמילה פרקר בולס שהוכתרה לדוכסית מקורנוול.
הנסיכה אן, הנסיכה המלכותית, נולדה ב-1950. מנישואיה הראשונים למרק פיליפס נולדו פיטר פיליפס בשנת 1977, וזרה פיליפס בשנת 1981. לאחר גירושיה ב-1992 נישאה לטימותי לורנס.
הנסיך אנדרו, דוכס יורק, נולד ב-1960. נישא לשרה פרגוסון ("פרגי"). מנישואיהם נולדו הנסיכה ביאטריס בשנת 1988 והנסיכה יוז'יני בשנת 1990. התגרשו בשנת 1992.
הנסיך אדוארד, רוזן וסקס, נולד ב-1964. נשוי לסופי ריס-ג'ונס. מנישואיהם נולדה ליידי לואיז וינדזור בשנת 2003.
על פי צו מלכותי משנת 1960 כל צאצאי הנסיך פיליפ והמלכה אליזבת שאין להם תואר אחר, יישאו את שם המשפחה מאונטבאטן וינדזור, שהוא צירוף של שמות המשפחה של הוריהם. אולם למעשה, החליטו כל בניהם לאמץ גם כן את השם המשפחה הזה כהוקרה לאביהם והם השתמשו בו בהודעות הנישואין שלהם. מלבד הודעות נישואין, למעשה בני משפחת המלוכה כמעט ולא משתמשים בשם משפחה אלא בתאריהם. למשל הנסיכים ויליאם והארי, נקראו בבית הספר בשם "ויילס". עם זאת, ליידי לואיז וינדזור נקראת כך (באופן לא רשמי) למרות ששם משפחתה הרשמי הוא מאונטבאטן וינדזור.
[עריכה] ראשי הממשלה של הוד מלכותה
בתקופת שלטונה כיהנו עשרה ראשי ממשלה (בסוגריים המפלגה אליה השתייכו):
סר וינסטון צ'רצ'יל 1951-1955. (שמרן)
סר אנתוני אידן 1955-1957. (שמרן)
הרולד מקמילן 1957-1963. (שמרן)
סר אלק דאגלס-הום 1963-1964. (שמרן)
הרולד וילסון 1964-1970. (לייבור)
סר אדוארד הית' 1970-1974. (שמרן)
הרולד וילסון (בשנית) 1974-1976. (לייבור)
ג'יימס קולגהאם 1976-1979. (לייבור)
מרגרט תאצ'ר 1979-1990. (שמרנית)
ג'ון מייג'ור 1990-1997. (שמרן)
טוני בלייר 1997-נוכחי. (לייבור)
[עריכה] תארה המלא של המלכה
על פי החוק הנוכחי, המלכה היא ראש המדינה של כל אחת מנחלותיה בנפרד, ולכן תארה משתנה בכל אחת מהמדינות שבהן היא מוכרת כראש המדינה. בבריטניה, התואר הרשמי המלא הוא:
- "אליזבת השנייה, בחסד האל, של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, ושל שאר נחלותיה ואדמותיה, מלכה, ראש חבר העמים, מגינת האמונה."
קיצור של התואר הזה מופיע בלטינית, בראשי תיבות, על כל מטבע בריטי: Elizabeth II D G Reg Fid Def [1]. על מטבעות שמונפקים לשימוש מחוץ לבריטניה - בטריטוריות בריטיות או במדינות עצמאיות שמכירות בה כמלכתן, מופיע התואר המקומי של המלכה, או הכיתוב: "המלכה אליזבת השנייה" בלא תוספת.
[עריכה] דוגמאות לתארים מחוץ לבריטניה
- בקנדה: "אליזבת השנייה, בחסד האל, של הממלכה המאוחדת, קנדה ושאר נחלותיה ואדמותיה, מלכה, ראש חבר העמים, מגינת האמונה".
- באוסטרליה: "אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת אוסטרליה ושאר נחלותיה ואדמותיה, ראש חבר העמים".
- בג'מאיקה: "אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת ג'מאיקה ויתר נחלותיה ואדמותיה, ראש חבר העמים".
[עריכה] תפקידים
הוד מלכותה, בתור ראש המדינה, נפגשת פעם בשבוע עם ראש הממשלה שלה. ראש הממשלה מדווח לה על ענייני המדינה, והיא רשאית לייעץ לו, אולם אינה יכולה לתת לו הוראות. השיחה בין ראש הממשלה למלכה נשמרת בסוד. בנוסף, כל מסמכי הממשלה מוצגים בפניה, אולם היא אינה יכולה לבטל החלטות. הוד מלכותה משתתפת בימי זיכרון ובטקסים מיוחדים בכנסיית סט. פול, במנזר וסטמינסטר וברחבי הממלכה. הוד מלכותה משמשת גם כראש הצבא הבריטי. בתור ראש חבר העמים הבריטי, הוד מלכותה מרבה לבקר במדינות חבר העמים ולארח את ראשי המדינות האלו. בנוסף, הוד מלכותה מבקרת במדינות זרות ומארחת אנשים חשובים שבאים לממלכה המאוחדת ממדינות אחרות. הוד מלכותה מארחת במסיבות גן ובארוחות בארמונותיה פעילי ציבור. הוד מלכותה מעניקה תארי כבוד ואצולה לאנשים שהשפיעו על החיים בממלכה, ומשתתפת בפגישות אבירי מסדר הבירית ואבירי מסדר הדרדר. היא פטרונית ונשיאת 700 ארגונים שונים.
[עריכה] סדר ירושת העצר
סדר הירושה של הכתר הבריטי נותן עדיפות ליורשים זכרים על יורשות. עם זאת, צאצאית ישירה של המלך עדיפה על פני קרוב משפחה זכר. לפיכך, אם למלך יש בנות בלבד, הבכורה שבהן תירש אותו, אולם אם יש לו בנות ובנים, הבן המבוגר ביותר יהיה היורש, גם אם יש לו אחות מבוגרת ממנו. לצאצאיו של יורש העצר (נכדיה וניניה של המלכה) יש עדיפות על פני ילדיה האחרים. בנה של אליזבת השנייה, הנסיך צ'ארלס, הנסיך מויילס, הוא גם המבוגר מבין ילדיה, ולפיכך הוא יורש העצר לפי כל הכללים. אם מסיבה כלשהי לא יוכל צ'ארלס לרשת את המלוכה מאמו, יבוא במקומו בנו הבכור, ויליאם, הנסיך מוויילס, (נכדה של המלכה). אחריו בתור לירושה - אחיו (בנו השני של צ'ארלס), הנסיך הארי מוויילס. בהמשך הרשימה מופיעים אחיו של הנסיך צ'ארלס וצאצאיהם, אחותו וצאצאיה.
קשרי הנישואין הענפים בין משפחות המלוכה באירופה מביאים לכך שברשימת היורשים של הכתר הבריטי מופיעים מלכי נורבגיה, שבדיה, ספרד ועוד מבחר בני אצולה מהיבשת. בדורות האחרונים לא קרה שהמלוכה עברה למישהו מעבר למקום השני בתור לירושה.
אליזבת השנייה אינה חייבת לכהן עד יום מותה, והיא רשאית לפרוש מתפקידה ולהעבירו ליורש העצר. לעת עתה, נראה כי היא אינה מתכננת לפרוש מתפקידה, אף על-פי שתקופת כהונתה היא בין הארוכות ביותר בתולדות בריטניה.
[עריכה] מדינות בהן היא מלכה
- ערך מורחב – ממלכת חבר העמים
- אנטיגואה וברבודה
- אוסטרליה
- איי בהאמה
- ברבדוס
- בליז
- קנדה
- גרנדה
- ג'מייקה
- ניו זילנד
- פפואה גינאה החדשה
- סנט קיטס ונוויס
- סנט לוצ'יה
- סנט וינסנט והגרנדינים
- איי שלמה
- טובאלו
- הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (כולל מספר שטחי חסות של הממלכה המאוחדת)
כמו כן היא הייתה מלכה לתקופה מסוימת במדינות:
- דרום אפריקה (עד 1961)
- פקיסטן (עד 1956)
- ציילון (כיום סרי לנקה) (עד 1972)
- פיג'י (1970-1987)
- מלטה (1964-1974)
- מאוריציוס (1968-1992)
- גאנה (1957-1960)
- ניגריה (1960-1963)
- טנזניה (1961-1962)
- סיירה לאון (1961-1971)
- אוגנדה (1962-1963)
- קניה (1963-1964)
- מלאווי (1964-1966)
- גמביה (1965-1970)
- גינאה (1966-1970)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Elizabeth II, Dei Gratia Regina Fidei Defensor
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גלריית תמונות של המלכה אליזבת השנייה בוויקישיתוף
- לאתר הסרט "המלכה" המבוסס על דמותה.
מלכי מרסיה | בית וסקס | המלכים הנורמנים | בית פלנטג'נט / אנגואין | בית לנקסטר | בית יורק | בית טיודור | בית סטיוארט | בית הנובר | בית וינדזור
ג'ורג' החמישי | אדוארד השמיני | ג'ורג' השישי | אליזבת השנייה |