פרויקט השו"ת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרויקט השו"ת הוא פרויקט תורני רחב היקף של אוניברסיטת בר אילן, שעוסק בהעברה לפורמט ממוחשב של ספרי יהדות, עם דגש מיוחד על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ומאפשר למצוא פסיקות קדומות בנושאים רבים ומגוונים, ולהתאים שאלה שבאה לפני המעיין להיסטוריה ההלכתית המקובלת.

הפרויקט היווה פריצת דרך בתחום של השימוש במחשב לאחזור מידע מטקסט חופשי, וכלל פיתוח של אלגוריתמים בלשניים שאיפשרו איתור טקסט גם בהטיות שונות. כיום כלולות בו למעלה מ-170 מיליון מילים ו-80 אלף שו"ת שונות.

בפרויקט כלולה ספרות תורנית שנכתבה לאורך שלושת אלפים שנה. הפרויקט מכיל את רוב ספרי היסוד של הספרות התורנית (תנ"ך, תלמוד, מדרשים, זוהר, משנה תורה, שולחן ערוך ומפרשיהם). ספרות השו"ת משתרעת על פני כאלף שנים: החל בשו"ת רב האי גאון (תקופת הגאונים) וכלה בשו"ת שרידי אש של הרב יחיאל יעקב וינברג (תקופת השואה) ו"יביע אומר" ו"יחווה דעת" (של הרב עובדיה יוסף). בנוסף כלולים גם ספרים שונים כמו אלפא ביתא דבן סירא, פסקי דין של בית הדין הרבני ועוד. הספר הראשון שהוקלד היה חלק משו"ת הריב"ש, מכיוון שצוות חוקרים באוניברסיטה העברית מיפתחו את הספר, ופרופ' פרנקל רצה להשוות בין שתי השיטות.

הפרויקט החל בתחילת שנות ה-60 במכון ויצמן למדע ואחר כך עבר לאוניברסיטת בר אילן. את הפרויקט הגה פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע בשנת 1963 במהלך ביקור בארצות הברית. לאחר שבדק ומצא שאף אחד לא משתמש בטקסט מלא, העלה את הרעיון לראשי מכון ויצמן, שהסכימו לממן משכורות למספר אנשים שעסקו בעניין. הוא עמד בראש הפרויקט עד שנת 1974. בשנת 1966 הצטרף לפרויקט יעקב שוויקה, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ולימים פרופסור באוניברסיטת בר אילן, שעמד בראשו לאחר פרופ' פרנקל, ותרם לפרויקט בעיקר את הצד הבלשני והמורפולוגי.

דרכו של הפרויקט לא הייתה סוגה בשושנים. בתחילתו הוא עורר התנגדות רבה בקהילה האקדמית ובעולם הישיבות. אחד מראשי המתנגדים היה פרופ' יהושע בר הלל שכתב מאמר מפורט בנושא, ובו טען שהדבר אוטופי ובלתי אפשרי. צוות חוקרים באוניברסיטה העברית צידד במיפתוח של ספריית השו"ת ולא בהנגשה של הטקסטים השלמים. גם בישיבות הייתה התנגדות. היו כאלו שטענו כי הפרויקט מחסל את היגיעה שבלימוד. היו כאלו שחששו כי הפרויקט ינגיש את הספרות היהודית לאנשים שירצו לעשות בו שימוש לרעה. עם התומכים הספורים בו נמנו פרופ' סיני דויטש, פרופ' מנחם צבי קדרי, פרופ' הראל פיש והשופט יעקב בזק. גם הפוסק הרב משה פיינשטיין שחשש ממיחשוב כתביו, נתן את ברכתו לעניין ושמח בהכללת כתביו בפרויקט.

החל משנת 1979 התאפשרה גישה למאגר השו"ת באמצעות תקשורת מחשבים למחשב המרכזי של אוניברסיטת בר אילן, שבו אוחסן המאגר. בין המזמינים קווי תקשורת היו צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית שניסו למפתח את ספרות השו"ת ואוניברסיטת הרווארד. עם התפתחות טכנולוגיית המחשוב נוספה בשנת 1990 האפשרות לרכוש את המאגר על CD-ROM ולעיין בו באמצעות מחשב אישי. במהלך השנים נוספו ספקים נוספים של שירותים מסוג זה (ראו מאגר תורני).

בראש הפרויקט עמדו, במהלך השנים, פרופ' אביעזרי פרנקל, פרופ' יעקב שוויקה, פרופ' נחום דרשוביץ, ד"ר אורי שילד, פרופ' עמיהוד אמיר ופרופ' שמואל טומי קליין. החל משנת 1991 ישנה ועדה מייעצת לפרויקט שמכהנים בה הפרופסורים יעקב שמואל שפיגל, אביעזרי פרנקל ולייב מוסקוביץ. מנהל הפרויקט בפועל הוא הרב יעקב ויינברג.

לאחרונה נתווספה לפרויקט השו"ת האנציקלופדיה התלמודית וכעת הדיסק נמכר בגירסתו המקורית או בתוספת ציון "+" המסמן את הכללת האנציקלופדיה התלמודית בדיסק.

בשנת 2006 יצאה לאור הגרסה הנוכחית של הפרויקט, מס' 14. בסוף 2006 החל הפרויקט לאפשר גישה למאגר דרך האינטרנט באמצעות "פרויקט השו"ת המקוון". השירות ניתן בתשלום וניתן לקנות מנוי לתקופות זמן שונות. ישנה אפשרות מוגבלת מאוד לגישה למאגרים בחינם, לאחר הרשמה.

פרויקט השו"ת הוכרז כזוכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז.