צ'נאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא שיש צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| צ'נאי | |
|---|---|
| מדינה | הודו |
| מחוז | טאמיל נאדו |
| ראש העירייה | מ. סובראמאניאן |
| שטח | 1,180 קמ"ר |
| תאריך ייסוד | 1522 (במאה ה1 היה שם כפר קטן]] |
| אוכלוסייה - עירונית - צפיפות |
4,352,932 איש. 25,016 איש לקמ"ר/קמ"ר |
| [1] | |
צ'נאי(טמילית: சென்னை), (בעבר נקראה מדרס), היא העיר הרביעית בגודלה בהודו ובירתה של מחוז טאמיל נאדו, הודו. היא נמצאת בחוף קורומנדל, בקצה הדרום מזרחי של הודו. היא ידועה בחוף מארינה, מן החופים הארוכים בעולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] שם העיר
השם מדרס הגיע מן השם מדרספנטם, היישוב שנבחר על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית לישיבת קבע ב-1639. בסמוך למדרספנטם שכן היישוב צ'נהפנטם, אך הבריטים העדיפו את השם מדרספנטם. למרות כך, המקומיים כינו את המקום צ'נאפורי. שם העיר שונה לצ'נאי באוגוסט 1996 בתקופת של רפורמת שמות, לאחר שהשם מדרס אובחן כשם פורטוגזי- האמינו שהשם מדרס הגיע מן השם "מדרה דה סויס". יש מקורות הטוענים כי השם מדרס מגיע מן השפה הטמילית ואילו השם צ'נאי לא.
[עריכה] היסטוריה
כבר במאה ה-1 לספירה צ'נאי הייתה כפר דייגים קטן סמוך לאזור ששימש כמרכז מנהלי, צבאי וכלכלי. המקום נשלט על ידי ממלכות דרום הודו: פאלווה, צ'ולה, פנדייה ואימפריית ויג'איינגר. העיירה מיילפור, היום פרבר במטרופולין, הייתה נמל ראשי של ממלכת פאלווה.
כאשר פורטוגל הגיע לאזור ב-1522, הם בנו במקום נמל וכינו אותו סאו טומה, על שם השליח סנט תומאס הנוצרי, שהאמינו שהוא הגיע לאזור בין 52 ל70 לספירה. ב-1612 ההולנדים הגיעו לפוליקט, מקום סמוך לצ'נאי, ושם הקימו את חברת הודו המזרחית ההולנדית.
ב-22 באוגוסט 1639, יום פרנסיס של חברת הודו המזרחית הבריטית, הבריטים השיגו רצועה קטנה בחוף קורומנדל ממלך ויג'איינגר, וונקטה ה-3 בצ'נדרגירי. האזור היה תחת דמרלה ונקאטאפטי, ראש השלטון הנאייקי בונדבאסי. הרשות שניתנה הייתה לבנות מפעל ומחסן בשביל המסחר הבריטי.
שנה לאחר מכן נבנה מבצר סנט ג'ורג', שהפך במהרה לגרעין שהעיר הקולוניאלית השתרעה סביבו. ב-1746 מבצר סנט ג'ורג' והעיר מדרס נכבשו על ידי הצרפתים תחת הגנרל לה בורדונאייס, השיט של מאוריציוס, שבזז את מדרס ואת העיירות השכנות.
ב-1749 קיבלו הבריטים שוב שליטה על המקום בעקבות הסכם אייקס לה שאפל שנחתם שנה לפני כן. תוך זמן מה חזרו הצרפתים להתקיף את העיר, ואליהם גם הצטרף היידר עלי, הסולטן של ממלכת מייסור. בסוף המאה ה18 הבריטים כבשו את רוב אזור טאמיל נאדו וגם את המחוזות המודרניים של קרנטקה ואנדרה פראדש, והקימו את נשיאות מדרס, שבירתה הייתה מדרס.
תחת השליטה הבריטית העיר גדולה והפכה לעיר אם מרכזית ובסיס צבאי ימי. עם הקמת הרכבות בהודו קושרה העיר למומביי (אז בומביי) ולקולקטה (אז כלכותה), שהקלו על התקשורת והמסחר עם שאר המדינה.
במלחמת העולם ה-1 מדרס הייתה לעיר היחידה בהודו שהותקפה על ידי מעצמות המרכז. היא הופצצה בפגז על ידי הסיירת הגרמנית SMS אמדן.
אחרי עצמאות הודו מהממלכה המאוחדת ב-1947 העיר הפכה לבירתה של מדינת מדראס, מ-1969 טאמיל נאדו. בשנים 1965-1967 הייתה צ'נאי מוקד חשוב לתסיסה הטמילית נגד ההינדי.
ב-1996 שונה שם העיר מ"מדרס" לשמה כיום- "צ'נאי"
באסון הצונאמי 2004 ספגה צ'נאי גל גדול בחופה שגרם למותם של אנשים רבים.
[עריכה] כלכלה
צ'נאי היא המרכז הפיננסי והתעשייתי ה-3 בגודלו בהודו. הכלכלה בצ'נאי מגוונת: התעשיות העיקריות הם: שירותי תוכנות, הפקת חומרות, שירותים פיננסים ותעשיית הרכב- הגדולה בהודו- שנתנה לעיר את הכינוי "דטרויט של דרום אסיה". בנוסף לכך, צ'נאי היא גם מרכז ראשי למיקור חוץ מן המערב.
[עריכה] דמוגרפיה
צ'נאי היא העיר הרביעית בגודלה בהודו. תושבייה נקראים "צ'נאייטים". בשנת 2001 חיו במטרופולין 6.4 מיליון איש. בשנת 2006 חיו בה 7.3 מיליון איש. צפיפות האוכלוסייה בעיר היא 25,016 איש לקמ"ר, ובמטרופולין 5,847 איש לקמ"ר. צפיפות זו היא גבוהה מאוד ובין הגדולות בערי העולם. כתוצאה מהצפיפות בעיר יש בעיות תחבורה ("פקקים"). רוב אנשי העיר משתמשים בתחבורה ציבורית. היחס בין גברים לנשים בצ'נאי- לכל 1000 גברים 948 נשים, קצת יותר מהממוצע הארצי בהודו של 934 נשים ל-1000 גברים. 80.14% מהתושבים בעיר יודעי קרוא וכתוב, הרבה מעל הממוצע הארצי בהודו של 59.5% יודעי קרוא וכתוב. 18% מתושבי העיר חיים מתחת לקו העוני. בצ'נאי מדובר ניב מיוחד של טמילית- "מדרס בהשי"- טמילית בשילוב מילים מהשפות אנגלית וטלוגו. בצ'נאי יש גם קהילות גדולות שדוברות אורדו, מליאלם (כמו יהודי קוצ'ין) וטלוגו. מהקהילה היהודית שבעיר, שהייתה מרוכזת ברחוב סוחרי האלמוגים (Coral Merchants Street), לא נותר איש כיום.
