תנין היאור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנין היאור | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | זוחלים |
סדרה: | תנינאים |
משפחה: | תניניים |
סוג: | תנין |
מין: | תנין היאור |
שם מדעי | |
Crocodylus niloticus | |
תחום תפוצה | |
תנין היאור (שם מדעי: Crocodylus niloticus), מין בסוג תנין.
תנין היאור הוא התנין האפריקני הגדול ביותר והטורף העליון בתחום תפוצתו, אשר מכסה את מרבית אפריקה דרומה לסהרה ואת האי מדגסקר. תנין היאור נודע כאוכל אדם והוא גם נשנא וגם נערץ, במיוחד במצרים העתיקה שבה נחנטו תנינים ונעבדו כאלים. בעוד שתנין היאור אינו מצוי בסכנת הכחדה כמין, אוכלוסיות שלו במדינות רבות נמצאות בסכנת העלמות. אורך גופו הוא חמישה מטרים, ומשקלו נע בין טון לטון וחצי. בכל הטלה הוא מטיל בעו 60 ל-80 ביצים, ואלו בוקעות כעבור 90-85 ימים. לרוב הוא ניזון מדגים, רכיכות, סרטנים, עופות, יונקים ובהם בני אדם. הוא נמצא בדרך-כלל בבתי גידול ביצתיים, בנהרות ובאגמים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפוצה ומקום חיות
המין נפוץ במדינות: בורונדי, אתיופיה, קניה, רואנדה, סומליה, טנזניה, אוגנדה, קמרון, הרפובליקה המרכז אפריקאית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו, גינאה המשוונית, גבון,מצרים, סודאן, אנגולה, בוטסואנה, מדגסקר, מלאווי,מוזמביק, נמיביה, דרום אפריקה, סווזילנד, זימבבואה,זמביה, בנין, בורקינה פאסו, צ'אד, חוף השנהב, גמביה,גאנה, גינאה, גינאה ביסאו, ליבריה, מאלי, מאוריטניה,ניז'ר, ניגריה, סנגל, סיירה לאונה, טוגו.
עד תחילת המאה ה-20 היה נפוץ בישראל, כשהפרט האחרון בארץ ניצוד כנראה ב-1912 בנחל תנינים. בתחילת המאה ה-19, עוד היה נפוץ באיי קומורו.
המין מתקיים במקווי מיים שונים: אגמים, נהרות, ביצות מים מתוקים, מקווי מים מלוחים.
הפריטים המתבגרים מתרחקים מאתרי הרבייה ומתפזרים למקומות החיות השונים, כאשר אורכם מגיע ל1.2 מטר. מעריכים כי אוכלוסיית המין מונה 250,000 עד 500,000 פריטים.
[עריכה] תיאור המין
תנין גדול גוף, 5 מטרים בממוצע לבוגר, כאשר נצפו פריטים שאורכם 6 מטרים. פריטים שאורכם 7 מטרים נדירים ביותר.
בארצות הקרות מרבית הפריטים באורך של 4 מטרים. ידועים 2 אוכלוסיות של תניני יאור גמדיים, במאלי ובמדבר סהרה, שאורכם 2-3 מטרים.
[עריכה] תזונה
תנינים צעירים ניזונים מחרקים ומחסרי חוליות מימיים קטנים ותוך זמן קצר לומדים לאכול גם דו חיים, זוחלים ועופות. אולם אף כבוגר, כ-70% מתזונתו של תנין היאור מורכבת מדגים, למרות שתנינים גדולים מסוגלים לאכול כמעט כל בעל חוליות שבא לשתות משפת המים, למעט בהמות ופילים בוגרים. הם ידועים כאוכלי זברות, בהמות צעירים, תאויים, אנטילופות כדוגמת גנו ואף חתולים גדולים ותנינים אחרים. תועדו אף כמה מקרים של טריפת קרנפים.
תניניי יאור בוגרים משתמשים בגופם ובזנבם כדי לאסוף קבוצות דגים לכיוון הגדה, ולאכול אותם באמצעות זינוק מהיר הצידה עם ראשם. כמו כן הם משתפים פעולה כדי לחסום דגים נודדים על ידי יצירת חצי-מעגל לרוחב הנהר. התנין הדומיננטי ביותר יאכל ראשון.
יכולתם לשכב נסתרים כשרוב גופם נמצא תחת המים, בשילוב מהירותם על פני מרחקים קצרים הופכים אותם לציידים סתגלניים אפקטיביים של טרף גדול. הם אוחזים טרף כזה באמצעות מתלעותיהם החזקות, מושכים אותו למים, ומחזיקים אותו מתחת למים עד לטביעתו. כמו כן הם יחפשו אחר נבלות, אף שהם נמנעים מלאכול בשר רקוב. קבוצות של תניניי יאור עשויים לטייל מאות קילומטרים מנתיב מים כדי לאכול גוויה.
[עריכה] תת-מינים
בהתאם לתפוצתו הרחבה, משוער כי קיימים מספר תת-מינים. אולם הנחה זו טרם נבחנה בצורה סופית, וטרם נחקרו ההבדלים בין תתי-המין באזורי התפוצה השונים.
תת-המינים המשוערים הינם:
- C. n. africanus - תנין יאור מזרח אפריקאי
- C. n. chamses - תנין יאור מערב אפריקאי
- C. n. corviei - תנין יאור דרום אפריקאי
- C. n. madagascariensis - תנין יאור מדגסקרי
- C. n. niloticus - תנין יאור אתיופי
- C. n. pauciscutatus - תנין יאור קנייתי
- C. n. suchus - תנין יאור מרכז אפריקאי
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנין היאור |