גמביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת הגמביה | ||||||
|
||||||
מוטו לאומי: קידמה, שלום, שגשוג | ||||||
המנון לאומי: למען גמביה מולדתנו | ||||||
יבשת | אפריקה | |||||
שפה רשמית | אנגלית | |||||
עיר בירה | בנג'ול 13°28' צפון 16°36' מערב |
|||||
העיר הגדולה ביותר | סרקונדה | |||||
משטר | דמוקרטיה נשיאותית | |||||
ראש המדינה - נשיא |
נשיא אלחג'י יחיה א.ג'.ג'. ג'אמה |
|||||
הקמה - עצמאות - תאריך |
מבריטניה 18 בפברואר 1965 |
|||||
שטח - סה"כ - % מים |
160 בעולם 11,300 קמ"ר 11.5% |
|||||
אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
145 בעולם 1,593,256 141 אנשים לקמ"ר |
|||||
תמ"ג - סה"כ (2006) - תמ"ג לנפש |
172 בעולם 3,250 מיליון $ 2000 $ |
|||||
מטבע | דלסי | |||||
אזור זמן | UTC | |||||
סיומת אינטרנט | gm | |||||
קידומת בינלאומית | 220+ |
- ערך זה עוסק במדינה במערב אפריקה. לערך העוסק בנהר, ראו גמביה (נהר).
רפובליקת הגמביה (באנגלית: Republic of The Gambia) היא המדינה היבשתית הקטנה ביותר באפריקה. צורתה היא צורת רצועת צרה, שבמרכזה נהר גמביה, והיא מוקפת על ידי סנגל מכל עבריה, מלבד קו חוף באוקיינוס האטלנטי ממערב.
גמביה היא מושבה בריטית לשעבר, שקיבלה עצמאות בשנת 1965.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] היסטוריה מוקדמת: סחר העבדים
התיעוד הכתוב הראשון של התיישבות באזור מצוי ברשומות של סוחרים ערבים מן המאה התשיעית והעשירית לספירה. תושבי טרקור, ממלכה ששכנה באזור נהר סנגל מצפון, היו הראשונים באזור לקבל עליהם את דת האסלאם. סוחרים ערבים ביססו נתיבי סחר החוצים את הסהרה, על מנת לסחור בשנהב, זהב ועבדים. במאה ה-14 הייתה רוב גמביה של ימינו חלק מממלכת מאלי.
הפורטוגזים הגיעו לאזור דרך הים במאה ה-15, והחלו להשתלט על המסחר. ב-1588 מכר הטוען לכתר הפורטוגזי, אנטוניו הראשון, את זכויות הסחר הבלעדיות בנהר הגמביה לסוחרים בריטים.
בין 1651 ל-1661 התקיימה בחלק מגמביה, האי ג'יימס, התיישבות קולוניאלית של דוכסות קורלנד, שהייתה חלק מן האיחוד הפולני ליטאי. הבריטים השתלטו על המושבה לבסוף.
בריטניה וצרפת ניהלו מאבק על השליטה באזורי גמביה וסנגל לאורך המאות ה-17 וה-18. החזקה על אזור נהר הגמביה ניתנה לבריטניה בחוזה ורסאי מ-1783, פרט למובלעת צרפתית קטנה שנמסרה מאוחר יותר.
גמביה מילאה תפקיד בסחר העבדים הבינלאומי לאורך כל אותה תקופה, בין דרך היבשה, על ידי סוחרי עבדים ערבים ובין דרך הים למושבות אמריקה, על ידי סוחרים אירופים. מעריכים כי 3 מיליון עבדים נלקחו מן האזור בשלוש מאות שנות סחר עבדים טרנס-אטלנטי. ברובם, נמכרו העבדים לסוחרים על-ידי אפריקאים. חלקם היו שבויים ממלחמות שבטים, חלקם היו בעלי חוב שלא עמדו בתשלום חובותיהם, ואחרים נחטפו.
[עריכה] מושבה בריטית
ב-1807 ביטלה בריטניה את העבדות, ובשנים שלאחר מכן ניסתה ללא הצלחה להילחם בעבדות בגמביה. לשם כך הוקמה ב-1816 מצודה בבאת'וּרסט, כיום בנג'ול בירת גמביה. עד 1888 הייתה גמביה כפופה לשלטון הקולוניאלי בסיירה לאונה, ובאותה שנה קיבלה מעמד של מושבה עצמאית. שנה מאוחר יותר נקבעו סופית גבולותיה, והיא הפכה למושבת כתר בריטית. מועצות שלטוניות ומחוקקות מקומיות הוקמו ב-1901, והמושבה החלה לצעוד בהדרגה לעבר שלטון עצמי. צו מ-1906 ביטל את העבדות.
ההתקדמות לעבר עצמאות הואצה אחרי מלחמת העולם השנייה. בעקבות בחירות כלליות ב-1962, הוענק שלטון עצמי מלא בשנה שלאחר מכן, וב-18 בפברואר 1965 הוכרזה עצמאות גמביה, כמונרכיה חוקתית החברה בחבר העמים הבריטי, שמלכת בריטניה עומדת בראשה באופן סמלי.
גמביה, הראשונה שבמושבות הבריטיות באפריקה, הייתה גם האחרונה להשתחרר משלטונה.
[עריכה] עצמאות
זמן קצר לאחר קבלת העצמאות, נערך משאל עם בשאלה האם להחליף את מלכת בריטניה בנשיא גמביה כראש המדינה. הרוב הדרוש לא הושג, אך משאל העם עצמו והאופן הדמוקרטי שבו נוהל נתפסו כסימן מעודד לגבי עתידה הפוליטי של המדינה. לאחר משאל עם נוסף ב-1970 הוכרזה גמביה כרפובליקה, וראש הממשלה סר דאודה קאירבה ג'ווארה (Dawda Kairaba Jawara) הוכרז כראש המדינה. ג'ווארה נבחר לנשיא חמש פעמים ברציפות עד הדחתו בהפיכה צבאית ב-1994, ולאורך רוב התקופה היה שלטונו יציב. במדינה התקיימה באופן יוצא דופן באפריקה דמוקרטיה רב-מפלגתית עם בחירות סדירות מדי חמש שנים. מפלגתו של הנשיא, ה PPP, זכתה שוב ושוב לרוב במועצה המחוקקת.
ב-1981 פרצה הפיכה נגד שלטונו של ג'ווארה, והוא פנה לממשלת סנגל בבקשת עזרה. כוחות סנגלים דיכאו את המרידה, וכעבור שנה נחתם הסכם איחוד בין המדינות ליצירת קונפדרציה בשם סנגמביה. שילובן של המדינות לאחת, שמלכתחילה נתמך בעיקר בידי ההנהגה האליטות ולא בקרב העמים, לא צלח. החשש מחוסר יציבות שלטונית, שהיה העילה המרכזית לאיחוד, דעך בהדרגה ככל שהתרחק זכרון ההפיכה של 1981, וב-1989 הכריז נשיא סנגל על פירוק הקונפדרציה, לאחר כשלונו של משא ומתן מתמשך על איחוד מכסים.
ביולי 1994 הדיחה קבוצת קצינים בשם "המועצה השלטת הזמנית של הכוחות המזוינים" את ג'ווארה בהפיכה צבאית. יו"ר הקבוצה, יחיה איי.ג'י.ג'י. ג'אמה (Yahya A.J.J. Jammeh) נעשה ראש המדינה, החוקה הושעתה וכל פעילות אופוזיציונית נאסרה. המועצה השלטת הזמנית החלה לפעול לארגון בחירות כלליות לכל המוסדות במדינה. בבחירות שנעשו ב-1996 נבחר ג'אמה לנשיאות, ובבחירות למועצה המחוקקת, שההשתתפות בהן נאסרה על מפלגות מתקופת ג'ווארה, זכתה מפלגת ה ARPC של ג'אמה ברוב מוחלט. ב-2001 הותרה פעילותן של המפלגות הפוליטיות מתקופת ג'ווארה, ונערכו שוב בחירות למוסדות המדינה השונים. משקיפים בינלאומיים אישרו כי למעט כשלים מעטים התנהלו הבחירות באופן תקין והוגן, אם כי מפלגת האופוזיציה המרכזית, ה-UDP, החרימה אותן. תוצאת הבחירות הייתה דומה לבחירות 96-97: ג'אמה נבחר שוב לנשיא, ברוב של 53%, ומפלגתו זכתה לרוב במועצה המחוקקת.
[עריכה] פוליטיקה
[עריכה] משטר
חוקת גמביה הנוכחית, שהוכנה על-ידי ועדה מטעמם של מארגני ההפיכה של 1994 שהשעו את החוקה הקודמת מ-1970, אושרה במשאל עם באוגוסט 1996. על פי החוקה, משטר המדינה הוא דמוקרטיה נשיאותית ריכוזית; הרשות המחוקקת מורכבת מבית אחד בן 53 חברים (מהם חמישה המתמנים על-ידי הנשיא); הרשות השופטת נפרדת ובלתי תלויה, וניתנת הגנה חוקתית לזכויות האדם.
[עריכה] המצב הפוליטי העדכני
בסוף חודש מרס 2006, חודשים אחדים לפני הבחירות לנשיאות, התעוררה מתיחות במדינה, והיו דיווחים על הפיכה צבאית צפויה. ג'אמה נאלץ לקטוע ביקור ממלכתי במאוריטניה, קצינים נעצרו בחשד למעורבות בתכנון ההפיכה, ומספר קצינים בולטים ובהם הרמטכ"ל נמלטו מן המדינה. מאוחר יותר נטען הנשיא ג'אמה נבחר לכהונה שלישית בספטמבר 2006, ברוב של 67.3%.
בבחירות האחרונות לאסיפה המחוקקת, שנערכו בינואר 2007, זכתה מפלגתו של הנשיא, ה-APRC, ב-42 מבין 48 המושבים שהועמדו לבחירה.[1]. ירידה קלה לעומת 45 מושבים שקיבלה בבחירות 2002, שאותן החרימה מפלגת האופוזיציה העיקרית ה-UDP.
הנשיא אמר לאחר הבחירות כי אותם מחוזות בחירה שבחרו במועמדי האופוזיציה, לא יזכו לקבל פרויקטים ממשלתיים: "אלמד את העם כי באפריקה, פעילות אופוזיציונית אינה משתלמת". [2]
גמביה ירדה למקום ה-130 בעולם ברמת חופש העתונות, בדוח של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" מ-2005, עקב העוינות שמפגין ממשלו של ג'אמה כלפי התקשורת.[3]
[עריכה] כלכלה
גמביה היא אחת המדינות העניות בעולם. התוצר הלאומי לנפש, 2000 דולר לשנה, הוא במקום ה-179 בעולם. (2006).
אין בגמביה מחצבים, והכלכלה מתבססת על חקלאות, תיירות ודייג. בנוסף משמשת המדינה תחנת מעבר בסחר בינלאומי, אך היקף הפעילות בתחום זה פחת לאחרונה לאחר שפיחות במטבע הסנגלי גרם לכך שסנגל תועדף כארץ מעבר.
הגידול החקלאי החשוב ביותר הוא הבוטנים, התורמים למעלה מחמישה אחוזים מכלל התוצר הלאומי. בנוסף מגדלים בגמביה אורז, תירס, דוחן, כותנה, קסאווה ודקלים, וכן בקר ועזים. החקלאות, שנעשית ברובה בשיטות מסורתיות, מעסיקה כשלושה רבעים מכוח העבודה במדינה.
המגזר התעשייתי אינו מפותח, והוא מבוסס על עיבוד מוצרי חקלאות.
ראשיתה של התיירות בגמביה בקבוצה של 300 תיירים שבדים שביקרו במדינה ב-1965 בארגונה של חברת תיירות שבדית. מאז נהפכה התיירות לענף משמעותי בכלכלת גמביה, והכנסות הענף מהוות 12% מן התוצר הלאומי. התשתית התיירותית עדיין אינה מפותחת וכמעט כל המלונות מרוכזים באזור סרקונדה. הענף סבל מקשיים לאחר הפיכת 1994, שעוררה חשש מאי-שקט בטחוני והרתיעה תיירים, אך בשנים האחרונות הוא במגמת התאוששות. עונת התיירות היא העונה היבשה, תקופת החורף בחצי הכדור הצפוני.
[עריכה] גאוגרפיה
שטחה של גמביה הוא 11,300 קמ"ר, והיא המדינה היבשתית הקטנה ביותר באפריקה. שטחה בנוי כפס ארוך וצר שנהר הגמביה במרכזו, אורכו 480 ק"מ ורוחבו בין 10 ל-50 ק"מ. גמביה היא כמעט מובלעת של סנגל, אשר גובלת בה מכל עבריה פרט לקטע חוף באורך כ-80 ק"מ באוקיינוס האטלנטי.
פני השטח הם מישור, המנומר פה ושם בגבעות. הגובה המרבי הוא 53 מטר בלבד.
[עריכה] אקלים
במדינה שורר אקלים טרופי. העונה הגשומה נמשכת מיוני עד נובמבר, וכמות המשקעים הכוללת בה נעה בין 800 ל 1000 מ"מ, ש-90% מהם יורדים בין יולי לספטמבר. בעונה היבשה, מנובמבר עד מאי, מושפע מזג האוויר מרוחות יבשות צפוניות-מזרחיות הנושבות מן הסהרה.
[עריכה] ערים
העיר הגדולה ביותר במדינה היא סרקונדה שאוכלוסייתה מונה כ-348 אלף נפש, על-פי הערכה מ-2007.[4] אחריה בגודל האוכלוסייה נמצאות בריקמה (Brikama) עם כ-84,000 תושבים ובקאו (Bakau) עם כ-48,500. הבירה בנג'ול היא רק הרביעית בגודלה, וגרים בה כ-31,000 איש.
כל ארבע הערים הללו נמצאות במערב המדינה, סמוך לחוף. העיר הגדולה ביותר בפנים הארץ היא פרפני (Farafenni) המונה כ-30,500 תושבים.
[עריכה] דמוגרפיה
אוכלוסיית גמביה מנתה 1.6 מיליון נפש ב-2006.[5]. רוב האוכלוסייה חיה באזורים הכפריים, אך הפער בין האוכלוסייה הכפרית והעירונית מצטמצם בעקבות תהליך של הגירת צעירים מהכפר לעיר, בעיקר לעיר הבירה, וכן של תהליכי עיור באזור הכפרי.
האוכלוסייה העירונית מתרכזת באזור המערבי של המדינה הסמוך לחוף, בעיקר בחלק שמדרום לשפך הגמביה.
[עריכה] מוצא
האוכלוסייה היא כמעט כולה ממוצא אפריקאי, פרט למיעוט זעיר של אירופים ומהגרים מלבנון.
בני גמביה נחלקים למספר רב של קבוצות אתניות, החיות יחד בהרמוניה יחסית תוך שמירה על התרבות והשפה של כל קבוצה. הקבוצה הגדולה ביותר היא המנדינקה (Mandinka) המונה כ-42 אחוז מן האוכלוסייה. אחריה לפי הגודל באות פולה (Fula) המונה כ-18%, וולוף (Wolof) המונה כ-16%, ג'וֹלה - כ 10% וסֵרָהוּלי - כ-9%. עוד כארבעה אחוזים משתייכים לקבוצות נוספות.
[עריכה] דת
הדת הרווחת היא איסלאם, שמאמיניה מונים 90% מן האוכלוסייה. נוצרים מכנסיות שונות מהווים 9% ועוד כאחוז מאמינים בדתות אנימיסטיות. במדינה שוררת סובלנות דתית, וחגי שתי הדתות הגדולות מצוינים באופן רשמי.
[עריכה] שפה
אנגלית, השפה הרשמית במדינה, מדוברת בקרב רוב התושבים באזור החוף, ובכל כפר נמצא מי שדובר בה. כמדינה הבנויה כפסיפס אתני, שמתבטא גם בריבוי לשוני (הזיהוי האתני מוגדר במידה רבה על-ידי השפה), רבים מתושבי גמביה הם רב-לשוניים. שפת המנדינקה המדוברת בפי 454,000 תושבים היא השפה השכיחה ביותר. כ-165,000 דוברים בשפת ווֹלוֹף, בעיקר באזורי החוף ובאזור בנג'ול, והיא משמשת לצרכי מסחר. בתקופת קיומה של סנגמביה, שימשה וולוף בדיוני הפרלמנט. מספר דוברי פולה (פולאני) מוערך ב-263,000, ועוד קרוב ל-20 שפות משמשות קבוצות קטנות ברחבי המדינה.[6]
הערבית שחדרה לגמביה עם הגעת האסלאם מצפון-אפריקה משמשת לצרכי דת וחינוך.
שיעור יודעי קרוא וכתוב מוערך ב-35%.
[עריכה] ראו גם
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גמביה |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סקירה על המצב בגמביה אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה
|
|
אנטיגואה וברבודה · אוגנדה · אוסטרליה · איי שלמה · בהאמה · בוטסואנה · בליז · בנגלדש · ברבדוס · ברוניי · גאנה · גמביה · גיאנה · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · דרום אפריקה · הודו · המלדיביים · הממלכה המאוחדת · ונואטו · זמביה · טובלו · טונגה · טנזניה · טרינידד וטובגו · לסוטו · מאוריציוס · מוזמביק · מלאווי · מלזיה · מלטה · נאורו · ניגריה · ניו זילנד · נמיביה · סווזילנד · סיירה לאונה · סיישל · סינגפור · סמואה · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · סרי לנקה · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · פקיסטן · קיריבטי · קמרון · קנדה · קניה · קפריסין
חברות לשעבר: אייר · ניופאונדלנד · זימבבואה |
|
מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | הרשות הפלסטינית | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה | |