אלכסנדר ואסילבסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר מיכאילוביץ' ואסילבסקי (ברוסית: Александр Михайлович Василевский) - מרשל סובייטי, מצביא דגול במלחמת העולם השנייה. היה ראש המטה הכללי של הצבא האדום בשנים 1942 - 1945 ו1946 - 1949 , שר ההגנה של ברית המועצות בשנים 1949 - 1953.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ילדותו ונעוריו
אלכסנדר ואסילבסקי נולד ב- 30 בספטמבר 1895 בכפר נוביה גולצ'יחה במחוז קוסטרומה באימפריה הרוסית (כיום הכפר , בו נולד, הוא שכונה בעיר ויצ'וגה , מחוז איבנובו בפדרציה הרוסית). אלכסנדר היה ילד רביעי מבין שמונת הילדים של כומר נוצרי אורתודוקסי ועקרת בית. בשנת 1924 ניתק ואסילבסקי את הקשר עם הוריו , מחשש כי קשר עם כומר יזיק להתקדמותו בסולם הדרגות בצבא האדום . בשנת 1940 , לפי עצתו של יוסיף סטלין , חידש את הקשר עם הוריו.
לאחר סיום בית ספר יסודי בכפר התקבל אלכסנדר ואסילבסקי לסמינר לכמורה בעיר קוסטרומה.
[עריכה] מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה
בשנת הלימודים האחרונה שלו בסמינר פרצה מלחמת העולם הראשונה. אלכסנד עם כמה מחבריו החליטו לעזוב את הסמינר ולהתגייס לצבא. הוא הגיש מועמדות לבית ספר לקציני חיל רגלים במוסקבה ועבר בהצלחה את מבחני הקבלה. במאי 1915 , לאחר סיום הלימודים , הוענקה לא דרגת סגן משנה והוא נשלח לחזית. השתתף בקרבות בגליציה וברומניה. על אומץ ליבו זכה בשני עיטורים קרביים והועלה לדרגת סרן . באוגוסט 1917 מונה למפקד גדוד. לאחר המהפכה הבולשביקית , בנובמבר 1917 , עזב את השירות הצבאי וחזר לכפר הולדתו , שם עסק בעבודות חקלאיות ולאחר מכן היה מורה בבית ספר מקומי.
באפריל 1919 גוייס אלכסנדר ואסילבסקי לצבא האדום. תחילה היה מדריך טירונים ולאחר מכן מונה למפקד פלוגה , אשר לחמה במורדים אנטי קומוניסטיים. בקיץ 1919 הוא הועבר לעיר טולה , שם מונה למפקד גדוד. בשנת 1920 מונה לסגן מפקד רג'ימנט , עמו השתתף במלחמה פולנית סובייטית . בשנת 1921 השתתף בדיכוי מרד האיכרים באזור סמולנסק , הפעם כבר כמפקד רג'ימנט.
[עריכה] בין המלחמות
בשנים 1922 - 1931 שירת ואסילבסקי בתפקידי פיקוד שונים במערב רוסיה. יחידות , עליהן פיקד צויינו לא פעם לשבח על ידי המפקדים הבכירים. באחד התרגילים , בהם השתתף הרג'ימנט בפיקודו של ואסילבסקי, נכח סגן ראש המטה הכללי של הצבא האדום. הוא התרשם מאוד מתפקודו של ואסילבסקי והציע לו לעבור לשרת במטה הכללי. בשנים 1931 - 1934 משרת ואסילבסקי באגף תורה והדרכה במטה הכללי. בשנים 1934 - 1936 - ראש מחלקת תורה והדרכה במחוז צבאי. בשנת 1936 הוענקה לואסילבסקי דרגת קולונל. בשנים 1936 - 1937 - לומד באקדמיה צבאית של המטה הכללי. לאחר סיום הלימודים באקדמיה ממונה ואסילבסקי , במפתיע, לראש הפקולטה באקדמיה. בשנת 1939 מונה לסגן ראש אגף המבצעים במטה הכללי. במסגרת תפקידו היה בין מכיני התוכנית למלחמה בפינלנד (התוכנית נדחתה על ידי סטלין). בשנת 1940 הועלה אלכסנדר ואסילבסקי לדרגת גנרל.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
ביוני 1941 , לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות מונה לראש אגף המבצעים במטכ"ל , מכאן החלה העלייה המטאורית של ואסילבסקי. באוקטובר אותה שנה מונה לסגן ראש המטה הכללי והוענקה לו דרגת "גנרל ליטננט" (lieutenant general) . היה נציג הפיקוד העליון בחזית צפון מערבית. החל מאפריל 1942 , עקב מחלתו של הרמטכ"ל המכהן מרשל שפושניקוב , ממלא ואסילבסקי את תפקיד הרמטכ"ל. באותו חודש הוא מועלה לדרגת גנרל - קולונל. ב-26 ביוני 1942 מונה ואסילבסקי רשמית לראש המטה הכללי של הצבא האדום. ביולי 1942 נשלח ואסילבסקי לחזית סטלינגרד , שם תפקד למעשה כמפקד על של כל הכוחות המגינים על העיר. תכנן והכין את התקפת נגד הסובייטית שהביא לכיתור הארמיה ה-6 של הוורמאכט בסטלינגרד. בינואר 1943 הועלה אלכסנדר ואסילבסקי לדרגת גנרל של ארמיה וכעבור פחות מחודש הוענקה לו דרגת מרשל של ברית המועצות.
לאחר סיום המערכה בסטלינגרד פיקד על התקפה של הצבא האדום באזור הנהר דון. בקרב קורסק היה מתאם פעולות של חזית וורונז' וחזית הערבה , אשר הצליחו להדוף את ההתקפה הגרמנית בגיזרה הצפונית של בליטת קורסק. לאחר מכן תכנן את המבצעים לשחרור אוקריאנה מזרחית וחצי האי קרים. על חלקו בשחרור חצי האי קרים הוענק לו עיטור הניצחון , העיטור הגבוהה ביותר של ברית המועצות. במאי 1944 נפצע ואסילבסקי , כאשר רכב בו נסע באזור סבסטופול עלה על מוקש.
ביולי 1944 פיקד ואסילבסקי על ההתקפה של הצבא האדום בליטא ולטביה. על פעילותו בתכנון וביצוע מבצע זה הוענק לואסילבסקי תואר "גיבור ברית המועצות". בסוף 1944 החל ואסילבסקי לתכנן את ההתקפה הסובייטית לכיבוש פרוסיה המזרחית. בפברואר 1945 ביקש ואסילבסקי מסטלין לשחררו מתפקיד ראש המטה הכללי , כיוון שהוא מבלה את רוב זמנו בחזית ולמעשה אינו מתפקד כרמטכ"ל. סטלין נענה לבקשתו ומינה אותו לתפקיד מפקד חזית ביילורוסית ה-3 , עמה השתתף בכיבוש את קניגסברג , בירת פרוסיה המזרחית.
לאחר כניעת גרמניה הנאצית מונה ואסילבסקי למפקד עליון של כוחות הצבא האדום במזרח הרחוק של ברית המועצות. הוא תכנן ופיקד על ההתקפה של הצבא האדום במנצ'וריה , במסגרתה הובס הצבא היפני.
על פעילותו בתכנון וביצוע מבצע זה הוענק לואסילבסקי שנית תואר "גיבור ברית המועצות".
[עריכה] לאחר המלחמה
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה מונה ואסילבסקי שוב לתפקיד ראש המטה הכללי של צבא ברית המועצות , אותו מילא עד לשנת 1949 , כאשר מונה לשרר ההגנה.
לאחר מות סטלין ירד מעמדו של ואסילבסקי , הוא הודח מתפקיד שר ההגנה ומונה לסגן שר ההגנה. בשנת 1956 מונה ליועץ שר ההגנה לעיניני מדע , תפקיד סרק שהומצע בשבילו. כעבור שנה אלץ על ידי ניקיטה חרושצ'וב לעזוב את הצבא ולצאת לפנסיה.
בשנת 1973 הוציא אלכסנדר ואסילבסקי ספר זיכרונות "מטרת כל החיים".
אלכסנדר ואסילבסקי נפטר ב-5 בדצמבר 1977 במוסקבה. גופתו נשרפה והאפר הוטמן בחומת הקרמלין.
