לטביה

הרפובליקה של לַטְבִיָה (בלטבית: Latvijas Republika) היא רפובליקה בצפון-מזרח אירופה. היא גובלת בים הבלטי, וידועה כאחת המדינות הבלטיות יחד עם אסטוניה וליטא, שגובלות איתה מצפון ודרום בהתאמה. במזרח היא גובלת ברוסיה ובלארוס (בילורוסיה).

במשאל עם שנערך ב-20 בספטמבר 2003 הצביעו הלטבים בעד הצטרפות לאיחוד האירופי, והצטרפותה של לטביה נכנסה לתוקף ב-1 במאי 2004. לטביה גם הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של לטביה

אזור לטביה נודע בעבר בשם ליבוניה (Livonia), והיה תחת השפעת ה-Sword Brethren הגרמנים החל מהמאה ה-13. במאות ה18 וה-19, רוסיה השתלטה על לטביה ואזורים סמוכים. לאחר שרוסיה התמוטטה לאחר מהפכת אוקטובר ומלחמת העולם הראשונה הכריזה לטביה על עצמאותה בנובמבר 1918. תקופת העצמאות הזו נמשכה זמן קצר בלבד, לאחר שברית המועצות ספחה את המדינה ב-17 ביוני 1940 בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב משנת 1939.

פרט לתקופת כיבוש נאצי קצרה במהלך מלחמת העולם השנייה, לטביה נשארה שטח סובייטי עד שרפורמות בקומוניזם הסובייטי כמו גלאסנוסט גירו את תנועת העצמאות הלטבית, ולטביה זכתה לעצמאות מחודשת ב-21 באוגוסט 1991. מאז חיזקה את קשריה עם המערב והפכה לחברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי בשנת 2004.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של לטביה

ה"סיימה" (Saeima) הוא הפרלמנט של לטביה, המונה 100 מושבים ונבחר בבחירות ישירות כל ארבע שנים. הבחירות לנשיאות נערכות בנפרד, כל ארבע שנים גם כן. הסיימה בוחר את הנשיא, וזה ממנה ראש ממשלה שיחד עם ממשלתו מהווים את הרשות המבצעת של הממשל.

[עריכה] מחוזות

ערך מורחב – מחוזות לטביה

לטביה מחולקת ל-26 מחוזות המכונים "ראיון" (rajons). ל-7 ערים יש מעמד נפרד.

מחוז Aizkraukles
מחוז Aluksnes
מחוז Balvu
מחוז Bauskas
מחוז Cesu
Daugavpils
מחוז Daugavpils
מחוז Dobeles
מחוז Gulbenes
מחוז Jekabpils
Jelgava
מחוז Jelgava
Jurmala
מחוז Kraslavas
מחוז Kuldigas
Liepaja
מחוז Liepaja

מחוז Limbazu
מחוז Ludzas
מחוז Madonas
מחוז Ogres
מחוז Preilu
Rezekne
מחוז Rezekne
ריגה
מחוז ריגה
מחוז Saldus
מחוז Talsu
מחוז Tukuma
מחוז Valkas
מחוז Valmieras
Ventspils
מחוז Ventspils

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת לטביה

כלכלת לטביה התאוששה מהמשבר הפיננסי של שנת 1998 ברוסיה, בעיקר בזכות הקפדת הממשלה על משמעת פיסקלית והמעבר ההדרגתי ליצוא למדינות האיחוד האירופי, מה שהקטין את התלות המסחרית ברוסיה. רוב החברות, הבנקים ונכסי הדלא-ניידי עברו הפרטה. לטביה הצטרפה לארגון הסחר העולמי בפברואר 1999 ולאיחוד האירופי במאי 2004. הגירעון המסחרי הגדול הוא הדאגה הכלכלית העיקרית כעת.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת לטביה

ערך מורחב – גאוגרפיה של לטביה

חלק נכבד משטחה של לטביה מכוסה על ידי יערות, ולמדינה יש גם יותר מ-12,000 נחלים קטנים ומעל 3,000 אגמים. רוב שטח המדינה הוא מישורים פוריים עם מעט גבעות במזרח. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא Gaizinkalns, בגובה של 312 מטר.

לשון הים הרדודה שנקראת מפרץ ריגה נמצאת בצפון-מערב המדינה. הבירה ריגה נמצאת לחופי מפרץ זה, היכן שנהר הדאוגבה (Daugava) זורם לים. ערים מרכזיות נוספות הן דאוגבפילס (Daugavplis) שנמצאת במעלה הנהר ולייפיה (Liepaja) שנמצאת על החוף הבלטי.

האקלים הבלטי הוא ימי וממוזג, עם קייצים קרירים וחורפים מתונים רטובים.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של לטביה

פחות מ-60% מהאוכלוסייה בלטביה הם לטביים אתנים. כ-30% הם רוסים, שרוסיה דואגת לרווחתם. מיעוטים בולטים נוספים הם מהלאומים בלארוס, אוקראינה ופולין.

לטבית, שהיא אחת מהשפות הבלטיות, היא השפה הרשמית היחידה, אך גם רוסית נפוצה. האוכלוסייה היא נוצרית ברובה, ומתחלקת בין הכנסייה הלותרנית, הקתולית ואורתודוקסית. דת נוספת היא הדייבטורי ("שומרי האל", Dievturi), ששורשיה ההיסטוריים במיתולוגיה הקדם-נוצרית.

[עריכה] יהודי לטביה

ערך מורחב – יהדות לטביה

בלטביה היה ישוב יהודי כבר במאה ה-16. היהודים התרכזו בעיירות שבהן הותר להם לשבת, וכן בערים הראשיות, כדוגמת ריגה, דווינסק, רז'יצה, ליביה ועוד. בתחילת המאה ה-20 חיו בלטביה כ-200,000 יהודים. בשואת העם היהודי פעל העם הלטבי בשיתוף פעולה מלא עם הגרמנים, רצחו ופרעו ביהודים שלא הצליחו להימלט או להגר קודם לכן. רוב יהודי לטביה שנותרו נרצחו בבורות ההריגה, בגיטאות וביערות כדוגמת יער רומבולה. בשנת 1943 כבר נותר בלטביה רק שריד מיהדות לטביה המפוארת, כ-5,000 יהודים בשלושה גטאות ובמספר מחנות עבודה.

בשנת 1970 מנו היהודים במדינה כ-36,600 יהודים. עד לשנת 1987 עלו כשליש מהם למדינת ישראל.