האמנה הלאומית הפלסטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

האמנה הלאומית הפלסטינית היא המסמך המכונן של אש"ף - הארגון לשחרור פלסטין, שהוקם ב-1964.

האמנה קובעת את זכותם הבלעדית של הפלסטינים על פלסטין (ארץ ישראל), ומגדירה את הציונות כתנועה כובשת ולא חוקית. עוד מתארת האמנה את השאיפה הפלסטינית לבטל את קיומה של מדינת ישראל, מתוך הטענה שהיהדות היא דת ולא לאום, ולפיכך היהודים אינם נכללים בין הקבוצות הזכאיות להגדרה עצמית.

בין הסעיפים באמנה (תרגום של ד"ר יהושפט הרכבי):

סעיף 4: האישיות הפלסטינית היא תכונה שורשית מתמידה שאיננה פגה, והיא עוברת מן האבות אל הבנים; הכיבוש הציוני ופיזור העם הערבי הפלסטיני כתוצאה מהשואות שבאו עליו אינם פוגמים באישיותו ובשייכותו הפלסטינית ואינם שוללים אותו.
סעיפים 5-6: מתייחסים להגדרה של הפלסטיני סעיף 5 מתייחס ללא יהודים ובו הם מוגדרים פלסטינים אם הם שכנו בארץ ישראל לפני 1947. סעיף 6 מתייחס ליהודים ובו הם מוגדרים פלסטינים רק אם שכנו בארץ ישראל לפני "תחילת הפלישה הציונית" (הכוונה היא כנראה ל-1917).
סעיף 21: בבטאו את עצמאותו במהפכה הפלסטינית המזוינת דוחה העם הפלסטיני את כל הפתרונות שהם תחליף לשחרור פלסטין בשלמותה, ודוחה את כל התוכניות שהן שמטרתן חיסול הבעיה הפלסטינית או בינאומה.

ההצהרות באמנה השוללות את הלגיטימיות של מדינת ישראל הביאו לדרישה מצד ישראל לבטל את האמנה כאשר נחתמו הסכמי אוסלו. במכתב ששלח יאסר ערפאת ליצחק רבין, שבו הוא מכיר בשם אש"ף במדינת ישראל, הוא מגדיר את סעיפי האמנה הפלסטינית הסותרים את תוכן מכתבו "בלתי-תקפים ובלתי-ישימים". לפני הבחירות בישראל ב־1996 כונסה המועצה הלאומית הפלסטינית, והחליטה לכאורה על ביטול סעיפי האמנה הסותרים את הסכמי אוסלו. מאוחר יותר טענו גורמי ימין שלהחלטה אין משמעות של ממש, מאחר שנקבע רק שתוקם ועדה שתשנה סעיפים הסותרים להסכמי אוסלו, מבלי לשנותם בפועל, ואף לא נעשה פרסום כלשהו של האמנה המתוקנת. לפיכך משעלה לשלטון בנימין נתניהו הוא תבע כינוס נוסף לביטול האמנה, וזה אכן התקיים בדצמבר 1998 (בזמן ביקור ביל קלינטון בעזה). המועצה המרכזית של אש"ף אישרה את ביטול סעיפי האמנה הבעייתיים בהצבעה גלויה, באמצעות הרמת ידיים, כשהרוב נקבע על-פי התרשמות יושב-ראש האספה ולא בספירה מדויקת של הקולות. ממשלת נתניהו הסתפקה אותו זמן בהצבעה הזאת, אם כי בימין היו שהוסיפו לתארו כהצבעה שאין בה ממש.

בתאריך 2 בפברואר 2001 פורסם בעיתון "אל-חיאת אל-ג'דידה, שנחשב כמביע את העמדות הרשמיות של הרשות הפלסטינית, כי יושב ראש המועצה הלאומית הפלסטינית, סלים אל-זענון הקים בקהיר פורום חדש של נציגים מן הרשות ומן הפזורה הפלסטינית - "רשות לעצמאות לאומית" - אשר תהיה כפופה למועצה הלאומית, ותגשים את עצמאות ההמדינה הפלסטינית. על-פי הדיווח הפורום רואה את האמנה הפלסטינית כתקפה, ומתבסס על החלטות העצרת הכללית של האו"ם 181 (תוכנית החלוקה) ו-194 (העוסקת בין היתר בנושא הפליטים הפלסטינים). החלטה 181 סותרת לכאורה את האמנה הלאומית הפלסטינית. בכירים פלסטינים שהוצגו כשותפים בפורום פרסמו הודעות שבהן הם מתנערים ממנו וכך גם משרד ההסברה של הרשות הפלסטינית. (ראו דיווח באתר ממר"י: [1])

כיום, האמנה הלאומית הפלסטינית עדיין מהווה את המסמך המכונן של הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, אולם בפרסומיה הרשמיים, לצד הצגת האמנה, מציינת הרשות הפלסטינית שהסעיפים שסותרים את הסכמי אוסלו אינם עוד בתוקף, אולם אינה אינה טוענת שסעיפים אלה מבוטלים.

הרשות הפלסטינית לא נתנה הוראה המחייבת הוצאת הוראת עקרונות האמנה הפלסטינית מתוכניות הלימודים ומספרי הלימוד ברשות, ולא הוציאה הוראה המחייבת להדגיש בכל מוסדות החינוך כי האמנה מבוטלת ואף לא כי סעיפים מסוימים באמנה מבוטלים.