חטיבת המחקר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת המחקר (בראשי תיבות: חט"מ) היא יחידה צבאית השייכת לאגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל, והיא הגוף העיקרי בקהילת המודיעין האחראי על מחקר מודיעיני. על-אף היותה יחידה צבאית, היא אינה תוחמת את עצמה למטרות הקלאסיות של מודיעין צבאי, דהיינו לנושאים צבאיים מובהקים במדינות העימות הפוטנציאליות, אלא עוסקת גם במחקר מדיני, כלכלי, תעשייתי-ביטחוני, חברתי ופוליטי, שאין להם בהכרח נגזרת צבאית מובנית.
למרות שבתחילה יועדה המחלקה למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ לשמש בתפקיד ה"מעריך הלאומי", בפועל חטיבת המחקר היא האחראית להערכת המודיעין הלאומית של מדינת ישראל. תפקידיה הם:
- ניתוח מידע מודיעיני המתקבל מסוכנויות האיסוף באמ"ן ובקהילת המודיעין.
- גיבוש הערכות מודיעיניות בתחומים מגוונים, אסטרטגיים בעיקר, ובכלל זה הערכת הסבירות למלחמה, והצגתן למקבלי ההחלטות בדרגים השונים, הצבאיים והמדיניים, ובראשם ראש הממשלה.
- השתתפות בגיבוש ציון הידיעות החיוניות (צי"ח) והכוונת סוכנויות האיסוף על-מנת להשלים את חלקי ה"פאזל" החסרים לצורך הערכה מודיעינית.
ראש חטיבת המחקר הוא קצין בדרגת תת-אלוף. כיום מכהן בתפקיד זה תת-אלוף יוסי ביידץ.
חטיבת המחקר פועלת בשיתוף פעולה עם גופי המחקר של יחידות מודיעין אחרות בצה"ל: מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים, להק מודיעין (למד"ן) בחיל האוויר, מספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים, וכן עם גופי המחקר של "המוסד" והשב"כ. אף-על-פי שגופי מחקר אלו נותנים גם מענה מסוים לצורך ב"פלורליזם מחקרי", ביצוע מחקר והערכה עצמאי על-ידי גופים אחרים בקהילה במקביל לחטיבת המחקר, עליו המליצה ועדת אגרנט, מוסיפה חטיבת המחקר, הנחשבת לגדולה ולמבוססת שבין גופי המחקר בקהילה, ולרשותה כוח אדם זמין מקרב משרתי החובה בצה"ל, להחזיק גם כיום בבלעדיות כמעט מוחלטת בתחום זה, ולרוב דעתה היא הזוכה בבכורה בקרב מקבלי ההחלטות. הערכות החטיבה נתונות לבחינתה של מחלקת הבקרה, מחלקה באמ"ן שתפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין ואת תוצריו בגישה מקצועית ביקורתית לרבות פונקציית ה"איפכא מסתברא" (מארמית: ההפך מסתבר).
בניגוד לרווח והמקובל במדינות דמוקרטיות אחרות, בהן מופקד המודיעין הצבאי על תחומים צבאיים בלבד, בעוד תחומים שאינם צבאיים והערכת המודיעין הלאומית נמצאים תחת אחריותם של גופי מודיעין אזרחיים, בישראל אחראית חטיבת המחקר גם על התחומים הלא צבאיים, לרבות תחומים כלכליים אסטרטגיים ומדיניים. הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק התייחסה למצב אנומלי זה בדו"ח שפירסמה בחודש מרץ 2004, ובו המליצה, בין היתר, על העברתם של תחומים מדיניים אסטרטגיים מסוימים ותחומים לא צבאיים הנתונים כיום לאחריות אמ"ן לגורם מודיעיני אזרחי.
תוכן עניינים |
[עריכה] כשלונות
בניגוד למישור הטקטי והאופרטיבי בו נרשמו לחטיבת המחקר הצלחות רבות, במישור המדיני-אסטרטגי, כמו מרבית יחידות ההערכה בגופי המודיעין בעולם, לעתים התקשתה חטיבת המחקר בניבוי תהליכים והתפתחויות ביטחוניות, מדיניות, ופוליטיות. הצלחות חטיבת המחקר (שרבות מהן לא ידועות לציבור), המאפשרות לדרג המדיני לקבל החלטות על סמך המידע וההערכה הנכונה ביותר, מתגמדות לעתים לעומת כשלונותיה הידועים של חטיבת המחקר, ביניהם:
[עריכה] מלחמת ששת הימים
בשנים שלפני מלחמת ששת הימים העריכה מחלקת אמ"ן-מחקר, חד-משמעית, כי גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, לא ייזום משבר כל עוד צבא מצרים מעורב במלחמת האזרחים בצפון תימן ובפברואר הוא הבהיר שמלחמה לא צפויה לפני 1970. ראש מחלקת אמ"ן-מחקר דבק בהערכה זו גם חודשים ספורים לפני פרוץ המשבר בהעריכו כי המצרים לא יוכלו להסתכן במלחמה בחמש השנים הקרובות.
[עריכה] מלחמת יום הכיפורים
חטיבת המחקר העריכה לפני מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, כי הסבירות לפריצתה של מלחמה היא נמוכה והמשיכה לדבוק ב"קונספציה" גם כאשר הצטברו לפחות 11 התרעות אסטרטגיות קונקרטיות, ולפיהן מטרת ההכנות הצבאיות של הסורים והמצרים סמוך לגבולה של מדינת ישראל היא יציאה למלחמה, ולא למטרות מגננה (כפי שהעריכה לגבי סוריה) או לשם עריכת תרגיל (כפי שהעריכה לגבי מצרים).
חרף ההתרעות הרבות שהצטברו נותרה "דעת מחקר", אותה ייצגו בעיקר סא"ל יונה בנדמן, רע"ן 6 (ענף מצרים בחטיבת המחקר של אמ"ן), תא"ל אריה שלו, רמ"ח מחקר והאלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן, לפיה "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה".
כישלונו של אמ"ן לספק התרעה אסטרטגית איכותית על המלחמה העומדת לפרוץ הינו יוצא דופן אפילו בהיסטוריה הארוכה של כישלונות מודיעיניים במאה ה-20. כישלון זה בולט במיוחד על רקע הפער הנרחב בין הכמות הרבה של מידע התרעתי, שעמדה לרשות אגף המודיעין ערב המלחמה, לבין איכותה הנמוכה של ההתרעה שהוא סיפק בסופו של דבר.
ועדת אגרנט, שהוקמה אחרי שוך הקרבות, ביקרה בצורה קשה ביותר את פעילות אגף המודיעין בתקופה שלפני המלחמה, ובעקבות המלצותיה הודחו מתפקידם שורה של קצינים בכירים באגף המודיעין ובחטיבת המחקר, ובראשם אלי זעירא ואריה שלו.
[עריכה] הסכם השלום עם מצרים
ב-9 בנובמבר 1977 הודיע אנואר סאדאת בנאום ארוך בפני חברי מועצת העם המצרי על נכונותו להגיע לכנסת בירושלים כדי לדון על שלום עם ישראל.
ראש הממשלה מנחם בגין, המוסד הכפוף לו ושר החוץ משה דיין ניהלו מגעים חשאיים עם מצרים.
חרף העובדה שמדובר במהלך בעל השלכות אסטרטגיות הנמצא תחת אחריותה הישירה של חטיבת המחקר, בחר ראש הממשלה מנחם בגין שלא לשתף את אמ"ן במהלכים החשאיים ולא התייעץ עם חטיבת המחקר בנושא.
הסתרת המידע תרמה להתרעה של חטיבת המחקר שהעריכה כי ביקור סאדאת יסודו במזימה מצרית נוספת. הערכה זאת הובילה את הרמטכ"ל דאז, מוטה גור, להזהיר את ראש הממשלה, מנחם בגין מפני כוונותיו התוקפניות של סאדאת יומיים לפני הגעתו. בעקבות אזהרתו המוטעית ספג הרמטכ"ל מוטה גור נזיפה רועמת ופומבית מפיו של שר הביטחון, עזר ויצמן.
[עריכה] האינתיפאדה
ב-1987 הופתעה ישראל מעצם פרוץ האינתיפאדה לאחר שחטיבת המחקר (אף כי היא לא אחראית לכך בלעדית) לא זיהתה בצורה נכונה את ההתפתחויות בשטחים.
[עריכה] מלחמת המפרץ
חטיבת המחקר לא התריעה ב-1990 על פלישת עיראק לכוויית, אשר הביאה לפרוץ מלחמת המפרץ ב-1991.
[עריכה] הסכם השלום עם ירדן
ב־13 בספטמבר 1993 נחתם הסכם העקרונות בין ישראל לאש"ף והחל התהליך המדיני עם הפלסטינים. לאחר מכן עלתה השאלה האם בעקבות חתימת הסכם זה, יהיה אפשר לחתום הסכמי שלום עם גורמים ערביים נוספים, ובפרט עם ירדן, ששליטה, המלך חוסיין, קיים מגעים חשאיים ארוכי טווח עם ישראל.
חטיבת המחקר העריכה כי אין למהלך זה כל סיכוי וחזרה על הערכת המודיעין שהוצגה לראשי המדינה מזה שנים רבות, ולפיה, חוסיין לא יחתום על הסכם שלום פומבי עם ישראל עד שכל שכנותיה של ישראל, ובעיקר סוריה, יעשו זאת.
ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, דחה את הערכה זו, והעדיף את הערכת המוסד, לפיה, הגעה להסכם עם ירדן היא אפשרית. רבין פתח במשא ומתן עם חוסיין, שבסיומו, ב־26 באוקטובר 1994, נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן. גם הסכם זה, מאז חתימתו, כמו הסכם השלום עם מצרים, איתן ויציב. לאחר ההגעה להסכם תקף רבין בפומבי את אגף המודיעין וטען כי הערכותיו הטעו אותו, והוא שמח שהוא לבסוף בחר שלא להסתמך עליהן.
[עריכה] הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון
חטיבת המחקר העריכה לאורך שנות ה־90 חד־משמעית כי לאחר נסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ימשכו התקפות הרקטות של ה"חיזבאללה" על ישובי הצפון, וכי בהיעדר רצועת הביטחון, יוכלו אנשי ה"חיזבאללה" להתקרב לגבול ולהרחיק באמצעות הרקטות שברשותם עד לאזור הקריות, ואף לחדור לשטח מדינת ישראל למטרות ביצוע פיגועים. החטיבה העריכה כי מספר הפיגועים יגדל ושישראל תשלם מחיר דמים גבוה מזה שהיא משלמת בעת שהות צה"ל ברצועת הביטחון. ברם, תחזית זו לא התממשה, ולאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון ב־24 במאי 2000, פחתה כמות הפיגועים מגבול לבנון באופן משמעותי, וכמות הנפגעים קטנה בסדר גודל בהשוואה למצב טרם הנסיגה. השקט היחסי נשמר במשך שש שנים, וביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, והחיזבאללה חידש את ירי הרקטות לעבר יישובי הצפון. הירי נמשך לכל אורך המלחמה עד לכניסת הפסקת האש לתוקף ב-14 באוגוסט 2006.
[עריכה] מלחמת עיראק
חטיבת המחקר העריכה לפני מלחמת עיראק במרץ 2003, בסבירות גבוהה שהתקרבה לוודאות, כי בידי עיראק נמצאת "יכולת שיורית" בתחום הנשק הכימי והנשק הביולוגי, כמו גם עשרות טילי קרקע-קרקע המסוגלים להגיע לישראל ושניתן לזוודם בחימוש כימי וביולוגי. כמו כן, העריכה חטיבת המחקר ערב המלחמה, בסבירות נמוכה בדרך-כלל, כי סדאם חוסיין עלול לתקוף את מדינת ישראל באמצעות הנשק הבלתי קונבנציונלי (נב"ק) שברשותו; אם באמצעות טילי קרקע-קרקע (טק"ק), ואם באמצעות מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים שהוכשרו לצורך כך.
אהרון זאבי-פרקש, ראש אמ"ן דאז, ונציגיו הפגינו ביטחון עצמי גבוה ביחס למובהקות הערכותיהם המודיעיניות בתחום היכולות בחודשים שקדמו למלחמה, חרף המצע האיסופי הדליל בנושאי נב"ק וטק"ק.
נוכח הערכות המודיעין בתחומי היכולות והכוונות, ובהתאם להערכות המצב, החליטה ממשלת ישראל לנקוט שורת צעדי התגוננות פסיבית ואקטיבית בעלות של מאות מיליוני שקלים, שכללו גיוס אלפי חיילי מילואים ממערך הנ"מ ומפיקוד העורף ומתן הנחיה לפתוח את ערכות המגן לאזרחים.
ככל שהלכה וקרבה המערכה, התרחש תהליך ברור של העצמת יכולות עיראק. כך למשל טיפסו לאיטן הערכות לגבי מספר הטילים ארוכי הטווח מבודדים עד לעשרות, ובשבועות האחרונים שלפני המערכה אף הגיעו ההערכות לרמה של בין 50 טילים כמינימום ועד ל-100 כמקסימום.
גם בשלבי המלחמה המתקדמים ולאחר שצבא עיראק כבר ניגף כמעט לחלוטין בפני צבאות ארצות הברית ובעלות בריתה, נמנעה מערכת הביטחון מלהסיר את הכוננות ומלשחרר את אזרחי ישראל מערכות המגן הצמודות, מחשש לתקיפת ישראל מאזור "אל קאים" שבצפון-מערב עיראק, אשר טרם נכבש באותה עת. החלטה זו ממחישה את אמונתו העמוקה של אמ"ן בקיומם של נב"ק וטק"ק ברשות המשטר העיראקי, ומהווה המחשה מסוימת למידת הביטחון שבה הוצגו הנתונים בפני הדרגים המחליטים. ב-8 באפריל מסר ראש אמ"ן למליאת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי "אני מעריך שבסבירות גבוהה מאוד יש נשק בלתי קונבנציונאלי".
ברם, לאחר סיום המלחמה התברר כי הערכות המודיעין בתחום היכולות העיראקיות אינן עולות בקנה אחד עם המציאות שהתגלתה בשטח.
הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק מתחה ביקורת חריפה על תפקודי קהילת המודיעין אל מול עיראק, אך קבעה בדעת רוב כי בהינתן דלות החומר האיסופי בנושאי נב"ק וטק"ק, ההערכות השגויות שגובשו לבסוף נופלות, גם אם בדוחק, בגדר טעויות שאינן חורגות מגדר הסביר והמקצועי.
[עריכה] ראו גם
- תוכנית חבצלות להכשרת קציני מחקר מודיעיני
[עריכה] לקריאה נוספת
- אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה ביתן, 2001.
- אורי בר-יוסף, בגלל הרקורד העלוב, הארץ, 06.07.2005.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורי בר-יוסף, שהקצין יספור טנקים, הארץ
- אורי בר-יוסף, הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, מערכות, נובמבר 1998
- אביעזר יערי, הבעיה היא בבלעדיות, הארץ
 |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי | אגף המבצעים | אגף התכנון | אגף המודיעין | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
