מריה תרזה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריה תרזה (13 במאי 1717 - 29 בנובמבר 1780) צאצאית לבית הבסבורג אשר הייתה ארכי-דוכסית אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה בין השנים 1740 ועד למותה. עם הבחרות בעלה למשרת קיסר האימפריה הרומית הקדושה הפכה לקיסריתה של האימפריה. בשליטתה על מרבית המדינות באירופה המרכזית, היא ללא ספק הייתה אחת הנשים החזקות והמשפיעות ביותר בתקופתה.
מריה תרזה הייתה בתו הבכורה של קיסר האימפריה הרומית הקדושה קרל השישי. בנו היחיד של הקיסר, לאופולד יוהן הראשון, נפטר בילדותו בשנת 1716 והשאיר את הקיסר ללא יורש זכר. בשנת 1713 תיקף הקיסר צו קיסרי אשר הבטיח את זכותה של בתו הבכורה לרשת את כתר הממלכה האוסטרית, וכן את האדמות שבבעלותו של הקיסר. על אף ההסכמה הרחבה לה זכה הצו בקרב המנהיגים הארופאים בעת פרסומו, מיד לאחר מות הקיסר בשנת 1740 החלה מלחמת הירושה האוסטרית, מלחמה אשר הייתה מאבק בין היורשים הפוטנציאלים לקיסר.
בשנת 1736 נישאה מריה תרזה לפרנץ שטפן, מי שעתיד להיות קיסר האימפריה. יחד עם שטפן, שזכה מאוחר יותר לכינוי פרנץ הראשון, הביאה לעולם שישה עשר ילדים. בתה הצעירה ביותר של מריה תרזה הייתה מארי אנטואנט אשר בעודה ילדה הוסדרו נישואיה ללואי, יורש העצר הצרפתי, אשר הוכתר מאוחר יותר כמלך לואי השישה עשר. לאחר נישואיה העניקה מריה תרזה לבעלה מעמד של עוצר משני על נחלותיה באוסטריה, תוך שהיא שומרת למעשה את מרבית הכח הפוליטי בידיה שלה.
