2 פאלאס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באסטרואיד בחגורת האסטרואידים. לדף ובו רשימת משמעויות אחרות, ראו פאלאס (פירושונים).
| מידע כללי על האסטרואיד | |
|---|---|
| תאריך גילוי: | 28 במרץ 1802 |
| מגלה: | היינריך וילהלם אולברס |
| קטגוריה: | |
| מיקום: | חגורת האסטרואידים |
| מאפיינים מסלוליים | |
| אפהליון: | 510,425 ק"מ (3.412 AU) |
| פריהליון: | 319,143 ק"מ (2.133 AU) |
| אקסצנטריות: | 0.231 |
| משך זמן המסלול: | 1,686.333 ימים |
| מהירות מסלולית: - ממוצעת: |
17.65 ק"מ/שנייה |
| נטייה: | 34.841° |
| מספר ירחים: | 0 |
| מאפיינים פיזיים | |
| מימדים: | 570×525×500 ק"מ |
| מסה: | 2.2×1020 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת: | 2.8 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה: | 0.18 מטר/שנייה² |
| משך זמן הסתובבות: | 0.32555 יום |
| מהירות הסתובבות: | ק"מ/שנייה (בקו המשווה) |
| אלבדו: | 0.159 |
| מהירות מילוט: | 0.32 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורה: | ~164 K |
| טיפוס ספקטרלי: | אסטרואיד טיפוס-B |
| בהירות מוחלטת: | 4.13 |
2 פאלאס (באנגלית: 2 Pallas) הוא האסטרואיד השני שהתגלה, מייד אחרי קרס (כך קיבל כל אסטרואיד את מספרו). הוא התגלה על ידי היינריך וילהלם אולברס ב-28 במרץ 1802. פאלאס הוא אחד האסטרואידים הגדולים שבחגורת האסטרואידים העיקרית, ומעריכים כי מסתו מכילה 7% מהמסה של כל החגורה.
פאלאס יחד עם קרס, יונו, וסטה ואסטריה נחשב ככוכב לכת עד שהחוקרים שחקרו את האזור הבינו כי המקום בין מאדים לצדק מכיל אלפי גופים המרכיבים את החגורה המרכזית. בעקבות הגילויים, גופים אלה סווגו מחדש כאסטרואידים ולא ככוכבי לכת. ייתכן כי בעתיד פאלאס יסווג מחדש ככוכב לכת ננסי במידה ויוכח כי צורתו כדורית בגלל כוח המשיכה שלו.
היסוד פלדיום (Palladium) נקרא כך על שמו של פאלאס. זהו יסוד כימי שסמלו הכימי Pd ומספרו האטומי 46.
[עריכה] מקור השם
האסטרואיד קרוי על שמה של פאלאס, בתם של טריטון ואתנה במיתולוגיה היוונית. קיימים מספר דמויית גבריות תחת אותו השם במיתולוגיה היוונית אך האסטרואידים הראשונים קיבלו בקביעות שמות של דמויות נשיות.
[עריכה] מאפיינים
פאלאס הוא הגוף השלישי בגודלו בחגורת האסטרואידים, ודומה ל 4 וסטה בנפחו (לא וודאי במאת האחוזים), אך הוא קטן בהרבה במסתו.
לפאלאס יש מאפיינים דינמיים יוצאי דופן יחסית לגוף כל כך גדול. מסלולו מוטה בזווית גבוהה מאוד ואקסצנטרי במידה מסוימת, למרות שהוא נמצא באותו מרחק מהשמש כמו החלק העיקרי בחגורת האסטרואידים.
יתר על כן, הזווית שקובעת את הציר סביבו הוא מסתובב היא גדולה מאוד, וקרובה ל600 (מוערכת בין 560 ל810). זה אומר, שבכל קיץ וחורף פאלאדי (של פאלאס) חלקים גדולים של פני השטח חשופים תמידית לאור ומואפלים לחלוטין (בהתאמה) למשך זמן הקרוב לשנה ארצית אחת. עדיין לא ברור אם סיבובו של פאלאס סביב הוא בכיוון האופייני לחגורת האסטרואידים או בכיוון ההפוך.
יש ראיות שפני השטח של פאלאס דומים לאלה של מטאוריטים פחמניים העשירים במים ובחומרים אורגניים.
ממדיו - 570×525×482 קילומטרים. באפהליון (הנקודה הרחוקה ביותר שלו מן השמש) הוא מצוי במרחק של כ-510 מיליון קילומטרים ממנה ובפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר שלו אל השמש) הוא מצוי במרחק של כ-319 מיליון קילומטרים ממנה. פאלאס מקיף את השמש אחת ל־1,686 ימים בקירוב.
[עריכה] תצפיות
פאלאס נצפה כשהוא מסתיר כוכב כמה פעמים כולל אוסף תצפיות האסטרואידים הטובות במיוחד ב29 במאי, 1983, כשתצפיות ממוקדות במיוחד תוזמנו מצוין על ידי 140 חוקרים. תצפיות אלה עזרו לגלות את קוטרו המדויק של האסטרואיד. במהלך הליקוי ב29 במאי 1983 התגלה סיכוי לך שלפאלאס יש ירח קטן במיוחד, שקוטרו קילומטר אחד. עד היום לא נמצא אישור שירח כזה אכן מקיף אותו. בשנת 1980 הדמיית וידאו מצאה ירח גדול הרבה יותר בקוטר של 175 ק"מ אך ההשערה בדבר קיומו נדחתה מאוחר יותר.
נעשה שימוש בגלי רדיו מחללית במסלול סביב מאדים, וסביב פני השטח שלו, בכדי לקבוע את מסתו של פאלאס בעזרת תהודות זעירות שאותן החזיר אל פני מאדים.
תצפיות טלסקופיות של פאלאס לא סיפקו שום מידע על מאפיינים של הדיסק שלו. אף מעבורת חלל עוד לא ביקרה את פאלאס אך אם מחקרה העתידי של גשושית דַאוֹן יהיה מוצלח ב 1 קרס וב4 וסטה, יש סיכוי שהמשימה תורחב גם אל פאלאס.
 גופים: השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - (קרס) - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - (פלוטו) - (אריס) סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד, אסטרואיד, ירח, קנטאור, גוף טרנס-נפטוני, שביט) מבנה: כוכבי לכת ארציים - חגורת האסטרואידים - ענקי הגז - גופים טרנס נפטוניים (חגורת קויפר - הדיסק המפוזר - עננת אורט) |
