אנרגיה מתחדשת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה שמקורה בתהליכי טבע מתמשכים שאינם מתכלים כתוצאה מרתימת האנרגיה האצורה בהם.
מקורות אנרגיה מתחדשים נבדלים מממקורות אנרגייה כגון דלק מאובנים (נפט ופחם), ואנרגיה גרעינית, שהשימוש בהם כרוך בהקטנת מאגר האנרגיה הזמינה (אקסרגיה) שאצורה בהם. מקורות אנרגיה אלה כוללים בראש ובראשונה את האנרגייה הסולרית, ומקורות אנרגיה שמקורה באצירה של אנרגיה זו, כגון אנרגיית רוח ואנרגיה הידרואלקטרית; תהליכים ביולוגים כגון הפקה ביולוגית של מימן; אנרגיה גאותרמית שמקורה בזרימת מאגר החום הפנימי של כדור הארץ; ואנרגיית גאות ושפל כתוצאה מכוחות המשיכה של הירח והשמש.
רבים מבלבלים בין אנרגיה מתחדשת לבין המונח "אנרגיה חלופית" המציין כל אנרגיה שמקורה אינו דלק מאובנים. טעות רווחת נוספת היא הכללה של מימן בתור מקור לאנרגיה מתחדשת, בעוד שהוא למעשה דרך אצירה של אנרגיה (שנוצרה בדרכים אחרות), ולא מקור אנרגיה בפני עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
[עריכה] בעיות סביבה
מרבית האנרגיה המשמשת את האדם מופקת מדלקים מאובנים (כ60%) הגורמים נזק אקולוגי לעולם. כל למשל, זיהום אוויר, ערפיח וגשם חומצי נוצרים בגלל שריפת הדלקים השונים. על פי דו"ח האו"ם לשנת 2007, קיים קונצנזוס כמעט מלא בקהילה המדעית כי תוצרי הפליטה של דלקים מאובנים גורמים להגברת אפקט החממה ולהתחממות עולמית. התחממות זו מקושרת לבעיות אקולוגיות אחרות כגון שינויי אקלים, המסת קרחונים, עליית מפלס האוקיינוסים ועוד.
[עריכה] התייקרות וכילוי משאבי הדלק המחצבי
ראו גם שיא תפוקת הנפט
בנוסף לכך, הגידול באוכלוסייה האנושית, ובפעילות הכלכלית הביאו לעלייה מתמדת בשימוש העולמי בדלק מחבצי מאז המהפכה התעשיתית. חלק ניכר מהגידול בכלכלה העולמית בתקופה זו נבע מהיכולת של הכלכלה האנושית לקבל אנרגיה זמינה וזולה. אך מצב זה עתיד ככל הנראה להשתנות.
אוכלוסיית העולם מכלה במהירות את הרזרבות של הדלקים המחצביים. על פי ד"ר רמי אריאלי, צריכת האנרגיה הממוצעת במהלך שנת 2000 הייתה 2.28 קילוואט לאדם, וכ-
ואט לאנושות כולה. לשם השוואה, שטף האנרגיה הסולרית המגיע לפני כדור-הארץ הוא כ- 
, בערך פי 5000. על פי נתוני משרד האנרגיה האמריקני הנפט עומד לאזול בקצב הנוכחי בתוך 45 שנה, והפחם בתוך כ200-300 שנים. תיעושה המואץ של סין, שאחת מדרכי ביטויו היא קידום התוכנית של מכונית לכל אזרח, מהווה סיכון נוסף של זיהום וכילוי הדלקים באופן מהיר מהצפוי.
אבל עוד הרבה לפני שהדלק המחצבי יאזל כליל, צפויה התייקרות ניכרת במחירי הנפט ובדלקים אחרים. הסיבה לכך היא שלשם ההפקה, הזיקוק וההפצה של דלקים אלה, יש צורך להשקיע אנרגיה. ככל שהאנושות מכלה את עתודות הדלק המחצבי שלה, עולה ההשקעה האנרגטית הנדרשת כדי להפיק דלקים אלה (משום שהם נמצאים עמוק יותר, רחוק יותר ובאיכות ירודה יותר יחסית לדלק שנתקבל בעבר). בהתאם לכך תעלה גם ההשקעה הכספית. כך שגם ללא גידול בצריכה, מחירי הדלקים הללו צפויים לעלות לפני כילוי מוחלט של דלקים אלה, ויש הטוענים שדבר זה החל להתרחש או צפוי להתרחש בשנים הקרובות.
בנוסף, כאשר תעמוד האנושות בפני כילוי המשאבים אשר רובם נמצאים במזרח התיכון, עלולים להתעורר מאבקים ומלחמות סביבם, כמו גם אגירה ספקולטיבית של הדלקים בגלל ציפייה לעליה עתידית במחירם, ובעיות חברתיות וכלכליות נוספות כמו החלשות כלכלתה של ארצות הברית, מיתון עולמי, אינפלצייה, והתייקרות של המזון.
[עריכה] מקורות לאנרגיה מתחדשת
מסיבות אלה, נערכים חיפושים אחר מקורות נוספים לאנרגיה על על מנת להקדים תרופה למכה, למנוע מלחמות סביב הדלקים המתכלים, וכן כדי למצוא מקור רווחים לחברות העוסקות בהפקת אנרגיה.
כיום ניתן לייצר אנרגיה חלופית מקרינת השמש (אנרגיה סולארית), מרוח באמצעות טורבינות רוח, מזרימה של נהרות וגלי ים באמצעות טורבינות מים (אנרגיה הידרואלקטרית), מחום הנובע ממעמקי האדמה (אנרגיה גיאו-תרמית), מבעירת מימן, מכורים גרעיניים, ומביומסה. יש המקווים שבעתיד ניתן יהיה לייצר אנרגיה גם באמצעות היתוך גרעיני.
ישנן לא מעט חברות ולא מעט מחקרים וניסויים ברחבי העולם העוסקים בתחום זה. ניתן לציין שבשנים האחרונות חלה התקדמות רבה, וכיום יש מגוון רחב של תוכניות ופיתוחים. כך למשל ניתן לציין את ההתקדמות הרבה שחלה בתחום המכוניות הירוקות, שהן מכוניות שמונעות במימן, מצברי חשמל ואנרגיה סולארית, הנוסעות במהירות סבירה ולהן טווח פעילות רחב.
[עריכה] אנרגיה סולארית
אנרגיה זו נחשבת למקור האנרגיה החלופי הטוב והנקי ביותר. אנרגיה זו נמצאת מסביבנו בשפע, עד פי 10,000 מהתצרוכת העולמית הנוכחית, וצריך רק למצוא דרכים יעילות ללכוד אותה ולהעצימה. מדינת ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בחקר ותעשיית אנרגיית השמש בעולם.
החסרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית כיום: מחירה הגבוה (פי כארבעה ממחיר הפקת אנרגיה קונבנציונאלית) ואי סדירות של הפקתה במשך ימות השנה המעוננים ובלילה.
ישנן כמה דרכים להשתמש באנרגית השמש:
- דוד שמש
- בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב בהמצאה המקומית של דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), שחוסכים כ3-4 אחוז מתצרוכת החשמל. (על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש). אבל לא נעשה בו שימוש מסחרי להפקת חשמל.
- שיטה פוטו-וולטאית
- המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש לחשמל באמצעות תא פוטו-וולטאי, שהוא תא שעשוי לרוב מסיליקון בטכנולוגיה של עשיית שבבים, בנוי מסרט מוליך למחצה הנתון בין שתי אלקטרודות. בחשיפה לאור האלקטרונים ניתקים ממקומם ויוצרים תנועה חשמלית. הניצולת של תא כזה היא נמוכה, (כ15 אחוז) ומחירו יקר, בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו. כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים הסולריים לגדלים זעירים ביותר (כ-100 ננומטרים), ולשיטה של צביעת השבבים הזעירים על יריעות, דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו.
- טורבינה סולארית
- בתחנה זו מומרת קרינת השמש לקיטור, המניע טורבינות שייצרו חשמל. שיטה זו נראית מבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום. חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן אורמת, ולוז, שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו במדבר מוהבי בקליפורניה שתפוקתם הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל. כיום חברת סולל בבית שמש ממשיכה את דרכה של לוז, אשר פשטה את הרגל. באתר המפעל ממזגים את המבנה בכוח חום השמש, וגם מנצלים את המים החמים לייצור קיטור ולהנעת גנרטור.
מגדל השמש שנבנה במכון ויצמן למדע פועל בשיטה דומה, זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של מראות המרכזות את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה.
- שמש שימושית, באתר מט"ח.
- השיטה התרמו-חשמלית
- המרת החום ישירות לאנרגיה חשמלית על ידי שימוש בצמד מתכות. הפרשי חום בין המתכות יכולות לגרום לזרם חשמלי היוצא מהן, ולהיפך, העברת חשמל במתכות יכולה לגרום להתקררות המתכת האחת בעוד השנייה מתחממת. בתקופה האחרונה (תחילת 2006) חלו מספר התפתחויות דרמטיות בעולם בתחום יעילות הפקת החשמל מצמדי מתכות, אך עד כה בדרך כלל יעילות מערכות אלו קטן ביותר, ומשתמשים בהן רק בתהליכים תעשייתיים בהם מעוניינים לשלוט באנרגיה 'נקודתית' לדוגמה אם יש צורך לקרר או לחמם שטח בגודל מילימטר או פחות, ובסביבתו אין רוצים לשנות את החום, ישתמשו בצמד מתכות.
- ארובות שרב
- עיקרו של הרעיון הוא ניצול חום השמש לשם הפקת אנרגית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור. הרעיון מבוסס על בניית ארובה ענקית במקום חם, יבש, וקרוב לים, בצורת צינור אנכי, בגובה של כקילומטר וברוחב של כחמש מאות מטרים. מי ים נשאבים לראש המגדל ומרוססים על האוויר החם שמתקרר ונע מטה במהירות של עד כ-80 קמ"ש, ומניע טורבינות לייצור חשמל, כאשר הוא יוצא דרך פתחים מיוחדים שבבסיס המגדל. חסרונות שיטה זו הן: מחירה הרב, חוסר המודולריות שלה, חוסר ההתנסות בפועל עם מבנים בסדר גודל דומה.
- והיה השרב למקור מים, באתר הטכניון
- מגדל סולארי
- כמו הרעיון של "ארובות שרב", הרעיון הוא הפקת אנרגית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור, כאשר מנצלים את העיקרון שאויר חם נע למעלה. ממציא המגדל הוא המהנדס הגרמני שלייך ברגרמן, שכבר בנה מגדל הדגמה בגובה 200 מטר, בתחנת כוח בספרד ב-1982. באוסטרליה חברת אינורומישין יוזמת הקמה של מגדל סולארי, בגובה של קילומטר. למגדל יהיה סמוך לקרקע בסיס זכוכית ברוחב של 7 קילומטרים. בסיס זה יקלוט את חום השמש, והאוויר שבו יחומם כתוצאה מכך ל70 מעלות ויזרום ב-32 טורבינות לראש המגדל, שבו הטמפרטורה תעמוד רק על 20 מעלות. מגדל זה יוכל לספק תפוקת חשמל של 200,000 בתי אב. עלותו מוערכת ב56 מיליוני דולרים. מגדל זה מזכיר את ארובות השרב, שבו האוויר זורם בכיוון הפוך. ויתרונו נעוץ בכך, שאין בו תלות במים ומחירו נמוך בהרבה ממחיר ארובות השרב הישראלי.
[עריכה] טורבינות רוח
בשיטה זו משתמשים באנרגיית רוח להפעלת מדחפים שממירים את האנרגיה לחשמל. בעבר השתמשו בטחנות רוח בהולנד ובארצות השפלה על מנת לטחון חיטה לקמח ולשאוב מי ים שהציפו את אזורי השפלה.
דנמרק היא מדינה חלוצה בהקמת טורבינות רוח, ובשנת 2004 כ-20 אחוז מהחשמל במדינה זו מיוצר באמצעות טורבינות רוח. במדינות הסקנדינביות השימוש בטורבינות מים נפוץ ביותר. בארץ הוקמו טורבינות רוח בגולן ברכס חזקה, ליד היישוב אלוני הבשן ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע. כמו כן מתוכננות בניה של חוות טורבינות ברמת סירין בגליל.
החסרונות העיקריים בשיטה זו הן: זיהום סביבתי של הנוף (נתון לדעת המשקיף), רעש, קרינה אלקטרומגנטית (היום כשהלהבים עשויים חומרים מרוכבים זה כבר שולי) וסכנה לבעלי כנף, במיוחד בארץ שבה עוברים פעמים בשנה כחצי מיליארד ציפורים (מה שמצריך מיקום לא על מסלולי נדידה ואז אין בעיה משמעותית). עלות היקרה פי 3 משל הפקת חשמל רגילה. טורבינה מודרנית כיום מאפשרת לספק חשמל לכ2,000 בתי אב. בדנמרק פותרים בעיה זו בהקמת חוות טורבינות בים, במרחק של מספר קילומטרים מהחוף במים רדודים.
[עריכה] טורבינות מים
באנרגיה זו משתמשים בזרימת נחלים, בנפילת מים, בכוח גלי הים, או בהפרשי הגאות והשפל בחופי הימים, על מנת ליצור חשמל. בתהליך זה המים הזורמים מניעים מדחפים שממירים את האנרגיה הקינטית לאנרגיה חשמלית. ישנם דגמים שונים של טורבינות (קפלן, פרנסיס) המיועדים לסוגי זרימות שונות של מים. שיטה זו שימושית למדינה שיש בה נחלים גדולים בעלי זרימת מים חזקה, נחלים הזורמים בהפרשי גבהים או מספיק אנרגיה בגלי הים. ישנם ניסויים מעניינים ביפן של הפקת חשמל באמצעות רפסודות, וכן ישנם פתרונות בחוף המערבי של ארצות הברית ובארצות הסקנדינביות לניצול הזרם הנובע מהפרשי החום והקור הניכרים בין שכבות המים השונות.
בישראל עדיין ניתן לראות את מפעל נהריים המרשים של רוטנברג שפעל בתחילת שנות ה40 והפיק את החשמל הנדרש לאזור הצפון ועד לעיר חיפה כמו גם לעיר אירביד וסביבתה. במלחמת העצמאות התחנה נכבשה בידי חיילים עיראקים ונהרסה.
מתחילת שנות החמישים החלו לעבד תכניות לייצור חשמל מטורבינות מים בתעלת הימים, שהייתה אמורה לזרום מהים התיכון או מים סוף לים המלח, תוך ניצול הפרשי הגבהים הגדולים. בדיקות הראו שאין לתוכנית כדאיות כלכלית, למרות ההשקעות העצומות שכבר גויסו לשם כך מיהודי התפוצות, התוכנית ננטשה, ובסופו של דבר ישראל ויתרה אף על דרישותיה באזור המוצא המתוכנן של התוכנית בחוף הים התיכון.
מומחים רבים הציעו במשך השנים למדינת ישראל לבנות תחנות כוח המנצלות את גלי הים לאורך החוף הארוך שלה. בשנת 2004 אנשי אקדמיה הדגימו בפני מנכ"ל משרד התשתיות דגם מוקטן המפיק חשמל מגלים וסתרו את הטענות המקובלות שאין מספיק אנרגיה בגלי הים שלאורך חופי הארץ, בכדי להצדיק הקמת תחנה כזו. משרד התשתיות הוציא מכרז לבדיקת כדאיות והיתכנות. כל חברות ההנדסה שהשתתפו במכרז היו מוכנים לפסוק מראש וללא תשלום שהפעולה אינה כדאית. בסופו של דבר נערכה בדיקה שתוצאותיה היו שליליות, כמצופה.
באותו זמן, החברה הישראלית SDE בה שותף פרופסור עמרם אולמרט, אחיו של ראש הממשלה, פיתחה בסיועו של משרד המדע הישראלי מערכת יעילה לייצור חשמל בצמוד להתפלת מים וניסתה אותה בהצלחה בחוף יפו. מערכת זו מנצלת גם את זרם המים ההולך והחוזר, וגם את תנועת ההגבהה וההנמכה של גלי הים על מצופים, ולפי הפרסומים של החברה, מגיעה לכדאיות כלכלית גבוהה. בעקבות ההצלחה המערכת נמכרה לארצות שונות בדרום אמריקה.
[עריכה] אנרגיה גיאו-תרמית
ערך מורחב – אנרגיה גאותרמית
במקומות רבים על פני כדור הארץ ניתן לקבל אנרגיה מהחום הפנימי של כדור הארץ. מקומות אלו נמצאים בעיקר ליד הרי געש או שברים בלוחות טקטוניים. במקומות אלו מגמה קרובה לפני השטח. בתחנות כוח גיאו-תרמיות מנצלים חום זה להפיכת מים לקיטור לצורך סיבוב טורבינות ליצירת חשמל. ניתן לנצל חום זה בדרך ישירה יותר - באיסלנד מחוממים הבתים בעזרת קיטור שחומם באמצעים גיאו-תרמיים. בשנת 1999 יוצרו ברחבי העולם כ 6 גיגה-ואט חשמל בעזרת אנרגיה גיאו-תרמית.
[עריכה] מימן
המימן, היסוד הכימי הקל והנפוץ ביותר ביקום, הוא גם חומר הדלק היעיל והנקי ביותר שמציע לנו הטבע. כלי רכב ניסיוניים המונעים במימן כבר פותחו, תחנות כוח מימניות שיפיקו חשמל מצויות בשלבי תכנון מתקדמים והאתגר העיקרי הוא מציאת דרך זולה להפקת המימן. ישנן כמה דרכים לעשות זאת כימיות וחשמליות אבל כולן יקרות ולא מסחריות. אחת הדרכים היא למצוא דרך לפרק את מולקולת המים לאטומי המימן והחמצן שבה. פרופ' אברהם כוגן ממכון ויצמן למדע, הגה מערכת חדשה המתבססת על חימום המים לטמפרטורה גבוהה של כ2000 מעלות בלחץ נמוך באמצעות ריכוז קרני השמש של המגדל הסולארי שבמכון, בשילוב עם פילטר קראמי שמפריד את המימן מהחמצן. מערכת זו רשמה מספר פטנטים, ויש סיכוי שבעתיד הקרוב היא תכנס לשימוש מסחרי.
- המוציא דלק מן המים, מכון ויצמן
בעיה אחרת הכרוכה בשימוש במימן היא הובלתו ואחסנתו בצורה בטוחה : המימן דליק ונפיץ ביותר. במכון ויצמן מתבצע מחקר נוסף, אשר הגיע לשלב של יישום טרום תעשייתי, ובו משתמשים באנרגיית השמש מ"מגדל השמש" לשם פירוק תחמוצת אבץ לאבץ וחמצן. האבץ האבקתי הטהור ניתן לאחסנה והובלה בקלות, ובעת ערבובו עם מים הוא משחרר מהם את המימן, ונוצרת מחדש תחמוצת אבץ בה ניתן להשתמש שימוש חוזר.
[עריכה] תא דלק מימני
תא דלק מימני שבתהליך אלקטרו-כימי ממיר מימן וחמצן לאנרגיה חשמלית ומים. תהליך הפקת המימן ממים עדיין יקר ולא מסחרי. עדיין לא נמצאה שיטה להוזלה של ההפקה.
היתרונות בשימוש במקור אנרגיה זה הם בזמינות שלו, (כל מולקולה של מים מורכבת משני אטומים של מימן), ובבעירה נקייה, שתוצר הלוואי שלה הוא מים.
לאחרונה נרשמה פריצת דרך במנוע מימן, כאשר מספר חברות הצליחו ליצור מנוע שיכול לפעול בטמפרטורות נמוכות, דבר שהיווה עד כה מגבלה במנועים מסוג זה.
[עריכה] ביומסה
ביומאסה מתבססת על הפקת אנרגיה מחומרים אורגניים באופנים שונים, הפקת דלק אלכוהולי וביודיזל מגידולים חקלאיים, הפקת גז מתאן ממטמנות, ויצירת קיטור באמצעות שריפת פסולת וחומרים אורגניים. יתרונה של שיטה זו שהיא מיוצרת ממקור אנרגיה מתחדש ותרומתה בזיהום האוויר יחסית נמוכה, לשיטות של השימוש בדלק מחצבי. בארץ קשה לגדל גידולים לביומאסה, מכיוון שהמים המצומצמים מיועדים לחקלאות למוצרי אכילה, עם זאת ישנה הפקה של גז מתאן. נבחנו בארץ גידולים שונים של צמחים שאינם דורשים הרבה מים, אבל בפועל נושא זה לא קודם.
[עריכה] ביו דיזל
מנוע הדיזל הראשון של רודולף דיזל שהומצא ב1892 הונע בביו דיזל שהופק משמן בוטנים.
כיום, ניתן להפיק שמנים ממספר רב של צמחים וליצור מהם חומר בעירה המתפקד בדומה לסולר לאחר תהליך עיבוד מסוים. כיום משתמשים בפתרונות מסוג אלו במכוניות מירוץ, בהן גורם הביטחון חשוב ביותר, מכיוון שהביו-דיזל אינו מתלקח. עלות ההפקה של ליטר דלק באמצעי זה זול מאשר הפקת דלק מנפט ובארצות הברית הוא עומד כיום על חצי דולר לליטר. לאחרונה האיחוד האירופי החליט לקדם את הפתרון הזה באמצעות הקלות במיסים ובגרמניה צריכת הביודיזל עומדת על 3% מצריכת הדיזל הכוללת.
[עריכה] ביו אתנול
כמו ההיסטוריה של מנוע הדיזל הראשון שהונע בשמן בוטנים, כך ביו-אתנול שיוצר מתירס תדלק את הדגמים הראשונים של מכוניות פורד. לצורך ייצור הדלק קנה הנרי פורד שטחים גדולים לייצור תירס, ושיווק אתנול בשם "גזוהול", אך מחירי הבנזין הנמוכים דחקו אותו מהשוק. כיום, ביו אתנול מיוצר בהיקף גדול יחסית בקנדה, בברזיל ובארצות הברית, ומשווק בתערובות שונות של אתנול ובנזין, השימוש בו רב בארצות כמו ברזיל, שבדיה, ארצות הברית. כך בברזיל ביו-אתנול המופק מקני סוכר מתדלק כ- 50% מהרכבים. בארצות הברית מגיע היקף השיווק של ביו אתנול שמיוצר מתירס, ל- 1.5 מיליארד גלון לשנה. שבדיה היא אחת המדינות שדוחפות לעבור לאתנול, והיא בתהליך של העברת כלי הרכב השונים לנסיעה בתחליף דלק זה.
[עריכה] ביוגז
בשיטה זו של הפקת אנרגיה מפסולת, מפיקים גז מתאן שהינו תוצר לוואי של המטמנות או משפכים של תעשיה ובתהליך של שריפתו מייצרים ממנו חשמל. בתהליך זה אוספים את הגז במערכת צינורות, בנוסף ליצירת החשמל ישנו רווח נוסף לאיכות הסביבה, שהגז איננו נפלט לאטמוספרה ומוסיף לאפקט החממה.
[עריכה] שיטות נוספות
ישנם צורות נוספות של אנרגיה שימושית:
- פצלי שמן שהוא הפקת דלק ממאובנים. בארץ הייתה התרגשות רבה בעניין פצלי השמן, בתחילת שנות ה80 ובעיקר לפני הבחירות של 1982. התברר שמבחינה כלכלית אין דרך משתלמת לייצור, והפקת הדלק מפצלי השמן נדחתה.
- קידוח בקרום כדור הארץ. כמו כן, נבחן הרעיון לבצע קידוח לתוך כדור הארץ (שצריך להיות באזור האוקיינוסים שם הקרום דק, או באזור השבר הסורי אפריקני מאותה סיבה), ולהפיק מקצת מהאנרגיה שנמצאת בתוך כדור הארץ. הקידוח באזור השבר נדחה, מכיוון שמדובר באזור רגיש, ולא היו ברורות תוצאותיו על התהליכים הגאולוגיים.
- ניצול הפרשי קור וחום. כיום בעולם נמכרות מערכות לקירור או חימום בתים או מפעלים באמצעות העברת החום אל מתחת לפני האדמה, או לתוך בריכות אגירה, וניצול שעות היום לקליטת חום ושעות הלילה לפיזור החום וקירור.
- ניצול חום תעשייתי. במקומות רבים בעולם מנצלים את החום הנוצר לצורך תהליכים תעשייתיים, בניצול משני. דוגמה נפוצה לכך הוא השימוש בחום של תחנות כוח לחימום המים או לקירור בתים, לעתים של עיר שלמה.
- אגירת אנרגיה ושימושה. קיימות שיטות אגירת אנרגיה, כמו אגירה בלחץ אוויר, שימוש בגז דחוס ליצירת הפרשי חום, וכן אגירה באנרגיה פוטנציאלית מכנית - כלומר בסוגים שונים של קפיצים. הצד השווה בשיטות אלו הוא שהפקת מקור האנרגיה במקום מרכזי מאפשרת ייעול של תהליך הייצור ומניעת זיהום טובה יותר. כמו כן אין זיהום במקום השימוש, שהוא באזורי המגורים (בעיקר זיהום מכלי רכב) ואזורי תעשייה.
יתרונות נוספים לצורות אנרגיה חלופיות אלו:
- "תדלוק" מהיר: ניתן לתדלק באמצעים אלו במהירות רבה ובמקרים רבים בתדלוק מיידי. לשם דוגמה, ניתן לתדלק כלי רכב על ידי החלפת בלון אוויר דחוס.
- הפחתת הסיכון: השימוש בחלופות אנרגיה אלו מקטין באופן משמעותי את הסיכון, בעיקר של דליקה.
- שימושי אנרגיה חלופית: בשנים האחרונות ישנם פיתוחים רבים בתחום השימוש באנרגיה חלופית נאגרת, כמו מנועים חשמליים המופעלים באמצעות מערכות בקרה דיגיטליות, מנועים רוטוריים, מיסבי אוויר ועוד.
[עריכה] חיסכון בכילוי אנרגיה
לצד מציאת מקורות אנרגיה חילופיים ופיתוחם, יש הטוענים שאפשר לצמצם בכילוי האנרגיה באופנים שונים:
- בידוד. בניית בתים מחומרים מבודדים ושימוש בבידוד יעיל, מאפשר לחסוך בהוצאות חימום וקירור, ביחד עם חימום בית באמצעים החסכוניים ביותר.
- שימוש מושכל בחשמל. הגברת יעילות מכשירים חשמליים, אם באמצעות פיתוחים חדשים של מוצרים ירוקים וחוסכי אנרגיה, ואם באמצעות שימוש מושכל בחשמל, כמו מעבר לתאורה חסכונית של ניאון או לדים.
- חיסכון בהוצאות רכב. מעבר לשימוש במכוניות זעירות לשימוש אישי, כיום ברוב המכוניות בכדי לשנע אדם ששוקל בממוצע 60 קילוגרם, יש לשנע מכונית שמשקלה טונה ורבע. מעבר לשימוש במכוניות היברידיות. מעבר למנועים חוסכי אנרגיה כפי שנעשה בהודו. העדפת נסיעה בתחבורה ציבורית. חבירה לנסיעות משותפות.
[עריכה] מדיניות מדינת ישראל בנושא
בארץ עיקר הפעילות הממשלתית מתמצה בכך, שמשרד התשתיות משקיע כל שנה מיליוני שקלים במחקרים שאמורים לקדם את האנרגיה החלופית. במסגרת מחקרים אלו נרשמו לא מעט פריצות דרך ופטנטים.
מלבד ההשקעה במחקרים, מדינת ישראל הענייה בדלק פוסילי, מבחינה מעשית לא רק שאיננה יוזמת, אלא היא בעצם נגררת אחרי מדינות העולם בתחום זה. מדינות רבות בעולם ובמיוחד אלו השייכות להאיחוד האירופי, מקדמות את השימוש בדלקי ביו-מסה ובאנרגיה חלופית בכלל, בקביעת תקנות ובעידוד הנושא בדרכים שונות, ואף בהקצאת כספים למדינות מתפתחות במטרה לשימור הטבע כחלק מהאיזון האקולוגי של כדור הארץ כולו, אבל בישראל של סוף 2005 נראה שנעשה מעט מדי בנושא זה, במיוחד משרד התחבורה, ובמשרד התשתיות, כמו גם במשרדים אחרים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אנרגיות חילופיות - באתר אורט
- שיתוף פעולה בינלאומי לפיתוח אנרגיה חלופית -באתר של מט"ח
- אירופה מקימה כור היתוך גרעיני -באתר ה-BBC (באנגלית)
- פרויקט איטר להקמת כור היתוך גרעיני - האתר הרשמי (באנגלית)
- טורבינת רוח עשה זאת בעצמך - באתר של חנן לוי
- חברת החשמל מקימה חוות טורבינות רוח ברמת סירין בגליל, באתר ynet
- אשכול ידיעות על אנרגיה ותחבורה עתידניים, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- פורטל ישראלי העוסק באנרגיות חלופיות ליצור חשמל - Solari.co.il.
