Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions גארנט - ויקיפדיה

גארנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גארנט
תכונות המינרל
הרכב כימי מינרל נזוסילקטי שנוסחתו הכללית היא A3B2(SiO4)3.
מערך קריסטלוגרפי איזומטרי
צורת הגביש קובייתי או דודקהדרון רומבי.
צבע בפועל, כל הצבעים.
ברק זגוגי או דמוי שרף.
שקיפות הגבישים שקופים עד אטומים.
פצילות אין.
שבירה בלתי שווה עד דמוית קונכייה.
קשיות 7.5-6.5 בסולם מוס
משקל סגולי 4.3-3.1
שרטוט לבן
מינרלים נלווים משתנה בהתאם לסוג. בין הנפוצים קוורץ, נציץ וכלוריט.
סוגים
אוּבארוֹאיט

אַלמַנדין

אַנדראדיט

גרוֹסוּלאר

ספֶסַרטין

פירוֹפּ

Ca3Cr2Si3O12

Fe3Al2Si3O12

Ca3Fe2Si3O12

Ca3Al2Si3O12

Mn3Al2Si3O12

Mg3Al2Si3O12

גארנט – קבוצת מינרלים נזוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת איים), בעלי הנוסחה הכללית : A3B2(SiO4)3, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe2+, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe3+, Cr‏). היסודות הכימיים המשתתפים בבניית סוגי הגארנט השונים כוללים: סידן, מגנזיום, אלומיניום, ברזל 2+, ברזל3+, כרום, מנגן וטיטניום. סוגים אחדים של גארנט קשים למדי ויכולים לשמש למטרות ליטוש (7.5-6.5 בסולם מוס). מקור השם גארנט מלטינית - "גראנטוס" (granatus – גרעין), כנראה קיצור של "מאלום גראנטום" (malum granatumרימון), פרי שגרעיניו האדומים דומים בצורה, בגודל ובצבע לכמה מסוגי גבישי הגארנט.

קבוצת הגארנטים נפוצה יחסית בסלעים מותמרים ובסלעי יסוד, משום שהגארנטים נוצרו תחת טמפרטורות גבוהות או לחץ גבוה בהם עומדים סלעים מסוג זה. משום כך יכולים הגאולוגים להסיק תחת אילו תנאים נוצרו סלעים על פי הגארנטים המצויים בהם.

צבעם הנפוץ של גבישי הגארנט הוא אדום, אך ניתן למוצאם במגוון של צבעים כולל: סגול, אדום, כתום, צהוב, ירוק, חום, שחור או חסר־צבע. היעדרו של הצבע הכחול משורת הצבעים של הגארנט תוקן בשנות ה-90 של המאה ה-20 משהתגלה גארנט המחליף צבעים מכחול לאדום/ורוד ב"בקילי" שבמדגסקר, אך אבנים אלה נדירות ביותר. ככלל, גארנטים מחליפי צבעים הם בין הגארנטים הנדירים ביותר פרט לאוּבארוֹאיט, המצוי בגדלים זעירים שאינם מאפשרים את חיתוכו לאבני חן. באור היום יהיה צבע גבישי הגארנט מחליף צבעים בגוונים של ירוק, בז', חום, אפור ולעתים רחוקות כחול, עד אדמדם או סגלגל/ורדרד באור זוהר. הרכבם של גארנטים אלו הוא תערובת של ספסרטין ופירופ, כדוגמת הגארנטים של מלאיה. האפקט של החלפת הצבע בגארנטים חדשים אלו הוא לעתים קרובות עז ודרמטי יותר מאבן החן כריזובריל באיכות הגבוהה ביותר. למרות האפקט המאכזב לעתים של הכריזובריל הוא נמכר באלפי דולרים לקרט. יש להניח כי בעתיד יהיו מחירי הגארנט הכחול מחליף הצבעים שווים לאלו של הכריזובריל או אף יקרים ממנו, שכן בדרך כלל אפקט החלפת הצבע בגארנטים אלו טוב יותר והם נדירים יותר. הסוג הכחול מחליף הצבע נוצר בשל נוכחות של כמויות גדולות יחסית של ונדיום (בערך כ-1% במשקל V2O3).

בהתאם להרכבם הכימי מוכרים כיום ששה סוגים של גארנטים: אוּבארוֹאיט, אַלמַנדין או גחלת, אַנדראדיט, גרוֹסוּלאר (שבו יש חלוקה משנית נוספת, להֶסוניט המכונה אבן קינמון וטסאבוריט), ספֶסַרטין ופּירוֹפּ.

נוהגים לחלק את הסוגים לשתי קבוצות:

1. אַלמַנדין- ספֶסַרטין- פּירוֹפ.

2. אוּבארוֹאיט- אַנדראדיט – גרוֹסוּלאר.

תוכן עניינים

[עריכה] סוגי הגארנטים

[עריכה] קבוצת הפיראלספיט – אלומיניום כמשתנה B

  • אלמנדין: Fe3Al2(SiO4)3
  • ספסרטין: Mn3Al2(SiO4)3
  • פירופ: Mg3Al2(SiO4)3

[עריכה] אלמנדין

אלמנדין בסלע גנייס
אלמנדין בסלע גנייס

אלמנדין הוא אבן חן מודרנית הקרויה לעתים גם גחלת (למרות שבמקור נקראה כך כל אבן חן אדומה). השם אלמנדין הוא שיבוש של אלאבנדה, אזור באסיה הקטנה שבו היה נהוג לכרות את האבן בימי קדם. כימית, אלמנדין הוא גארנט ברזל-אלומיניום שנוסחתו Fe3Al2(SiO4)3. האבנים השקופות בעלות הצבע האדום קרויות גארנט יקר ועושים בהן שימוש כאבני חן (זהו הגארנט הנפוץ ביותר). את האלמנדין מוצאים בסלעים מותמרים כדוגמת שיסט נציצי יחד עם המינרלים סטאורוליט, קיאניט, אנדלוסיט ואחרים. כינויים נוספים לאלמנדין: גארנט אוריינטלי, אודם-אלמנדין וגחלת.

[עריכה] ספסרטין

ספסרטין
ספסרטין

ספסרטין הוא גארנט אלומיניום-מנגן, Mn3Al2(SiO4)3. הוא קרוי על שם שושלת ההרים ספסראט בבוואריה. את הספסרטין מוצאים בעיקר בגרניט פגמטיטי וסלעים נלווים ובסוגים מסוימים של הסלע המותמר פייליט. ספסרטין בגוון כתום יפהפה מצוי במדגסקר. ספסרטינים בגווני אדום-סגול מצוייים בסלעי הריוליט של קולורדו ומיין.

[עריכה] פירופ

פירופ, מלטינית פירופוס (pyropos – דמוי אש) הוא אבן חן בצבע אדום-אודם והרכבו הכימי הוא סיליקט אלומיניום-מגנזיום שנוסחתו Mg3Al2(SiO4)3, למרות שחלק מיוני המגנזיום עשויים להיות מוחלפים על ידי סידן או ברזל. צבע הפירופ נע מאדום עמוק לכמעט שחור. פירופים שקופים משמשים כאבני חן.

לאחד מסוגי הפירופ שמקורו במחוז מקון שבצפון קרולינה יש גוון סגול-אדום והוא קרוי "רודוליט", מיוונית שפרושו "ורד". הרכבו הכימי הוא תערובות איזומורפית של פירופ ואלמנדין ביחס של חלק אחד אלמדין לשני חלקים פירופ. כינויים נוספים לפירופ: "אודם הכף", "אודם אריזונה", "אודם קליפורניה", "אודם הרי הרוקי" ו"גארנט בוהמי" מצ'כיה. ממצא מרתק הם הגארנטים הכחולים מחליפי הצבע ממדגסקר, תערובת פירופ וספסרטין. צבע הגארנטים הכחולים הללו איננו כצבע הכחול של הספיר אלא הוא מזכיר יותר את צבעי הכחול-אפור וכחול-ירוק שלעתים ניתן לראות בספינל. לעומת זאת, באור LED לבן הצבע מקביל לצבעי הכחול של הספיר או הטאנזניט בשל תכונתם של הגארנטים הכחולים לספוג את התחום הצהוב מהאור הנפלט מהדיודה.

פירופ הוא מינרל סמן לסלעים שעברו התמרה בלחץ גבוה. הגארנטים בסלעים שמקורם במעטפת כדור הארץ , פרידוטיט ואקלוגיט מכילים בדרך כלל פירופ.

[עריכה] קבוצת האוגראנדיט – סידן כקטיון A

  • אוּבארוֹאיט: Ca3Cr2(SiO4)3
  • אנדראדיט: Ca3Fe2(SiO4)3
  • גרוסולר: Ca3Al2(SiO4)3

[עריכה] אוּבארוֹאיט

אוּבארוֹאיט
אוּבארוֹאיט

אוּבארוֹאיט הוא גארנט סידן-כרום שנוסחתו: Ca3Cr2(SiO4)3. זהו גארנט נדיר למדי שצבעו ירוק בהיר, המצוי בצורת גבישים קטנים בסביבת המינרל כרומיט בפרידוטיט, סרפנטיט וקימברליט. מוצאים את האוּבארוֹאיט בשיש גבישי ובשיסטים בהרי אורל ברוסיה ובאזור אוטאוקומפו בפינלנד

[עריכה] אנדראדיט

אנדראדיט (המינרל השחור)
אנדראדיט (המינרל השחור)

אנדראדיט הוא גארנט סידן-ברזל, Ca3Fe2(SiO4)3, הוא בעל הרכב משתנה ויכול להיות אדום, צהוב, חום, ירוק או שחור. סוגי משנה מוכרים של אנדראדיט הם טופזוליט (צהוב או ירוק), דמנטואיד (ירוק) ומלאניט (שחור). האנדראדיט מצוי הן עמוק בסלעי יסוד כמו סיאניט כמו גם בסרפנטינים, שיסטים ואבן גיר גבישית. דמנטואיד היה קרוי "היהלום של הרי אורל" על שם המקום בו נמצא והוא אחד מסוגי הגארנט הנחשקים ביותר.

[עריכה] גרוסולאר

גרסולאר הוא גארנט סידן-אלומיניום שנוסחתו Ca3Al2(SiO4)3, למרות שלעתים מוחלף הסידן בברזל תלת-ערכי והאלומיניום בברזל דו-ערכי. השם גרוסולאר מקורו בשם הבוטני של הדומדמנית, grossularia, בהתייחס לגארנט ירוק מהרכב זה המצוי בסיביר. גוונים אחרים כוללים חום-קינמון, אדום, וצהוב. הסוג הצהוב דומה לזירקון אך דרגת הקשיות שלו נמוכה יותר ולכן הוא נחשב נחות יותר, מכאן מקור כינויו "הֶסוניט" (מיוונית נחות). גרוסולאר נוצר באבן גיר שעברה התמרה של מגע. אחד מסוגי הגארנטים המבוקשים ביותר הוא גרוסולאר ירוק נאה המצוי בקניה ובטנזניה המכונה טסאבואיט, המינרל נתגלה בשנות ה-60 של המאה ה-20 באזור טסאבו של קניה שנתן למינרל את שמו.

[עריכה] סוגים נדירים

  • סידן כקטיון A
    • גולדמניט: Ca3V2(SiO4)3
    • קימזייט: Ca3(Zr,Ti)2[(Si,Al,Fe3+)O4]3
    • מורימוטואיט: Ca3Ti4+Fe2+(SiO4)3
    • שלומריט: Ca3(Ti4+,Fe3+)2[(Si,Ti)O4]3
  • סידן כקטיון A – בתוספת הידרוקסיד
    • הידרוגרוסולאר: Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x
    • היבישיט: Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x (כש-x בין 0.2 ל-1.5)
    • קאטואיט: Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x (כש-x גדול מ-1.5)
  • מגנזיום או מנגן כקטיון A
    • קורינגיט: Mg3Cr2(SiO4)3
    • מג'וריט: Mg3(Fe,Al,Si)2(SiO4)3
    • קלדריט: Mn3Fe3+2(SiO4)3

[עריכה] קנורינגיט

קנורינגיט הוא גארנט מגנזיום כרום שנוסחתו Mg3Cr2(SiO4)3. קנורינגיט טהור אינו מופיע לעולם בטבע. ניתן לייצר גארנט בעל תכולת קנורינגיט גבוהה תחת לחץ גבוה בלבד. קנורינגיט הוא עקרונית פירופ בעל תכולה גבוה של כרום ומצוי לעתים קרובות בקימברליט זהו מינרל אינדקס בחיפוש אחר יהלומים.

[עריכה] שימושי הגארנטים

תליון עם אוּבארוֹאיט, גארנט נדיר בעל גוון ירוק מבריק
תליון עם אוּבארוֹאיט, גארנט נדיר בעל גוון ירוק מבריק

גבישים טהורים של גארנט משמשים כאבני חן. לגארנטים דרגת קשיות גבוהה, מקדם שבירה גבוה, צבעים נאים, שקיפות ועמידות. כל אלה הם תנאים נדרשים לאבן חן, אבל בשל תפוצתם הנרחבת בהשוואה לאבני חן אחרות מחירם נמוך יחסית. אבקת גארנט היא חומר ליטוש טוב, ותחליף מקובל לחול סיליקה בתהליך התזת חול. בתוספת מים בלחץ גבוה משמש הגארנט לחיתוך פלדה וחומרים נוספים במכשיר החיתוך בעזרת סילון מים (באנגלית Water jet cutter). סוגי הפירופ הם סמנים בקימברליט למחפשי יהלומים.

הגארנטים נפוצים מאוד בחלקו התחתון של קרום כדור הארץ ובמעטפת כדור הארץ והם משחקים תפקיד חשוב בהבנת הגאוכימיה של כדור הארץ.

הגארנט נמצאת בשימוש האדם כבר מתקופת הברונזה. המצרים הקדמונים נהגו להניח אבני גארנט בקברים כתשלום לאלים עבור מסע בטוח לחיים שלאחר המוות. יוסף בן מתיתיהו מזהה את אבן החן נופך שבחושן עם הגארנט. במאה ה-13 השתמשו במינרל כדוחה חרקים ואמצעי להרחיק רוחות רעות.

הגארנט היא "אבן יום ההולדת" (מנהג שהנהיג איגוד הצורפים האמריקאים בתחילת המאה ה-20 למתנת יום הולדת הכוללת אבן חן מסוימת והתקבל במדינות רבות נוספות) של חודש ינואר. למאמינים בריפוי בקריסטלים הגארנט הוא סמל לאמונה ואמון וכשהוא ניתן כמתנה הוא סמל למסירות ונאמנות.

[עריכה] הגארנט בישראל

בישראל מצויים סוגי גארנט שונים, כאשר בפגמטיטים הגרניטיים של אזור אילת מופיעים גבישי גארנט גדולים אטומים בגודל של כ-8 ס"מ. בשיסטים של נחל שלמה מצויים גבישי ספסרטסין. באזור מנחמיה יש גרוסולאר שנוצר בהתמרה של מגע שבין הבזלת וחוואר הלשון. ובצפחות הנציץ של אזור אילת יש אלמנדין.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גארנט
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu