היפאטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

היפאטיה (בערך 370 - 415 לספירה), פילוסופית ומתמטיקאית יווניה, שפעלה באלכסנדריה שבמצרים. היפאטיה היא האשה הראשונה בתולדות המתמטיקה.

היפאטיה הייתה בתו של תאון, איש המוזיאון של אלכסנדריה.

בשנת 391 הרס תיאופילוס, הפטריארך של אלכסנדריה, את כל המקדשים הפגניים, כחלק מהשתלטותה של הנצרות על אלכסנדריה. היפאטיה הייתה עדה למאבק בין הפגנים והנוצרים המתונים לבין הנוצרים הדוגמטיים, שבו דרשו הנוצרים הדוגמטיים ביעור כל זכר לפגניות. היפאטיה עצמה הייתה פגנית, אך זכתה גם להערכתם של הנוצרים המתונים.

היפאטיה הורתה פילוסופיה ומתמטיקה באלכסנדריה. היא לא נישאה, ולהצעות הנישואים שקיבלה ענתה שהיא "מאורסת לאמת".

בשנת 412 הגיע לאלכסנדריה פטריארך חדש בשם קיריל, כשהוא נחוש בדעתו לבער את הפגניות והנאופלטוניזם מהעיר. השליט הרומאי של העיר היה אורסטס, ובינו ובין קיריל התנהל מאבק כוח על השליטה בעיר. היפאטיה, שהייתה ידידתו של קיריל, עסקה בפילוסופיה והייתה פגנית, נקלעה למאבק זה. בשנת 415 נרצחה היפאטיה באכזריות, לאחר שהוגדרה על-ידי הנוצרים כמכשפה. לפי דיעה אחת היו רוצחיה נזירים נוצריים פאנטיים, מתומכי קיריל, ולפי דיעה אחרת נרצחה על-ידי האספסוף המוסת של אלכסנדריה.

בין יצירותיה של היפאטיה, שאבדו כולן, פירוש לספרו של דיופנטוס, "אריתמטיקה", פירוש לספרו של אפולוניוס על החרוט, והערות על עבודתו של תלמי.

מותה של היפאטיה מסמל את סוף תקופת הזוהר של המתמטיקה היוונית, וכניסתה של המתמטיקה בעולם הנוצרי לקיפאון שנמשך יותר מאלף שנה.