המערכה בפולין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה איננו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| הפלישה לפולין | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||
 פולין |
 גרמניה הנאצית ברית המועצותתמונה:1stslovakia flag large.svg Slovakia |
||||||||
| מפקדים | |||||||||
 אדוארד רידז שמיגלי |
 פדור פון בוק (קבוצת ארמיות צפון. ) גרד פון רונדשטט (קבוצת ארמיות דרום) Mikhail Kovalov (חזית בלרוס) Semyon Timoshenko (חזית אוקראינה)תמונה:1stslovakia flag large.svg Ferdinand Čatloš (Field Army Bernolak) |
||||||||
| כוחות | |||||||||
| 39 דיביזיות 16 בריגדות 4,300 תותחים 880 טנקים 400 מטוסים סיכום: 950,000[1] |
גרמניה: 56 דיביזיות 4בריגדות 10,000 תותחים 2,700 טנקים 1,300 מטוסים ברית המועצות: 33+ דיביזיות 11+ בריגדות סלובקיה: 3 דיביזיות סיכום: 1,800,000 גרמנים 800,000+ סוביטים 50,000 סלובקים סיכום כולל: 2,650,000+[1] |
||||||||
| אבדות | |||||||||
| 66,000 מתים[2] 133,700 פצועים 694,000 שבויים |
16,343 מתים 27,280 פצועים 320 שגורלם לא נודע[2] |
||||||||
המערכה בפולין אשר ידועה גם בשם מלחמת פולין גרמניה של 1939 (בפולנית: Wojna obronna 1939 roku- מלחמת ההגנה של 1939, בגרמנית: Polenfeldzug- המערכה בפולין) הייתה השם שניתן לפלישה של גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין במהלך מלחמת העולם השנייה.
המתקפה החלה ב-1 בספטמבר 1939, שבוע אחד בלבד לאחר החתימה על הסכם ריבנטרופ מולוטוב, והסתיימה ב-6 באוקטובר 1939 לאחר שגרמניה וברית המועצות כבשו למעשה את כל פולין. אף אחד בגרמניה, בברית המועצות, בבעלות הברית ובפולין עצמה לא העלה בדעתו שפלישה זו תוביל למלחמה עקובה מדם שתימשך 6 שנים ותגרום יותר אבידות מאשר מלחמת העולם הראשונה. מערכה זו הייתה יריית הפתיחה של מלחמת העולם השנייה באירופה הואיל ולבעלות בריתה של פולין- בריטניה וצרפת לא נותרה ברירה אלא להכריז מלחמה על גרמניה ב-3 בספטמבר 1939. לאחר המערכה בפולין השתררה תקופה של שקט יחסי באירופה המכונה המלחמה המדומה.
בעקבות ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ פלשו כוחות גרמניים לפולין מצפון דרום ומערב. מאחר שהצבא הפולני לא יכל להגן על גבולותיה הארוכים של פולין הוא נאלץ לסגת מזרחה. הפולנים ניהלו מלחמת השהייה נואשת בתקווה לעכב את הגרמנים עד בוא העזרה מבעלות הברית אך זו לא באה. אחרי התבוסה הפולנית בקרב על בזורה (Battle of Bzura) הרוויחו הגרמנים יתרון ניכר ועקב כך הצבא הפולני נסוג מדרום מזרח פולין. ב-17 בספטמבר 1939 פלש הצבא האדום לחלקה המזרחי של פולין. הסובייטים פעלו בשיתוף פעולה עם הנאצים, תוך מילוי חלקם בחלק הסודי של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (חלוקת אירופה לאזורים בשליטה סובייטית ובשליטה גרמנית). דבר זה הבטיח להיטלר את החזית המזרחית ואיפשר לו להפנות את כוחותיו לעבר המערב ללא חשש ממתקפה רוסית במזרח. הממשלה והפיקוד הפולני העליון הבינו שההגנה על פולין נכשלה והורו לחיילים להתפנות לרומניה הנייטרלית.
בתחילת אוקטובר גרמניה וברית המועצות השתלטו למעשה על כל פולין. הממשלה הפולנית (שמעולם לא נכנעה) יחד עם שאריות הצבא וחיל האוויר שלה התפנו לרומניה והונגריה השכנות. לאחר מכן רבים מהם הצטרפו לצבא הפולני בצרפת, בסוריה ובבריטניה.
במהלך מבצע ברברוסה הגרמנים כבשו את השטחים הפולניים שהיו בשליטת הרוסים, והרוסים כבשו אותם בחזרה בשנת 1944. במהלך המלחמה נהרגו יותר מ-20% מאוכלוסיית פולין.
המערכה בפולין סימנה את קיצה של הרפובליקה השנייה ותחילת מלחמת העולם השנייה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הצדדים היריבים
[עריכה] גרמניה
לגרמניה היה יתרון מספרי משמעותי על פני פולין. בנוסף הצבא הגרמני התחזק מאוד לפני תחילת המערכה. בבעלות ה"היר" (חלק מהוורמאכט) היו כ 2,400 טנקים מאורגנים ל 6 דיביזיות פאנצר, אשר עשו שימוש בדוקטרינת לחימה חדשה. לפי הדוקטרינה דיביזיות אלו יפעלו בשיתוף עם יחידות אחרות בצבא במטרה להבקיע את קו ההגנה של האויב, לבודד יחידות אויב ולהשמידן. לאחר מכן כוחות רגלים, חלקם משוריינים, יחזרו על אותו דפוס פעולה. הלופטוופה (חיל האוויר) יספק הגנה טקטית ואסטרטגית במיוחד באמצעות מפציצי צלילה שיתקיפו את קווי ההגנה והתקשורת של האויב. הדוקטרינה החדשה כונתה מלחמת בזק (בליצקריג), אולם היסטוריונים נוטים לגרוס שהפעולות הגרמניות במהלך המערכה היו יותר שמרניות ועשו שימוש בשיטות ידועות. האסטרטגיה של הוורמאכט תאמה יותר את תפיסת החיסול (בגרמנית Vernichtungsgedanken). לפי תפיסה זו ההתמקדות היא בכיתור על מנת ליצור כיסים מבודדים בשורות האויב.
מטוסים מלאו תפקיד מרכזי במערכה. מפציצים תקפו ערים והביאו לאבידות כבדות בנפש בקרב האוכלוסייה האזרחית. מטרתם הייתה לשבור את המורל של האוכלוסייה האזרחית. כוחות הלופטוופה הורכבו מ 1,180 מטוסי קרב: 290 מפציצי צלילה, 290 מפציצים רגילים (בעיקר מדגם He 111), ו 240 מטוסי צי. בסך הכול לגרמניה היו קרוב ל 3,000 מטוסים, שני שליש מהם היו מודרניים. חצי מהכוח האווירי נפרס בחזית הפולנית. הלופטווה היה בין חילות האוויר המאומנים והמצוידים ביותר נכון לשנת 1939.
[עריכה] פולין
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
בין השנים 1936 ו 1939, השקיעה פולין רבות בתיעוש. הכנות למלחמת מגננה מול גרמניה נמשכו שנים רבות, אולם רוב התוכניות הניחו שהמלחמה לא תחל לפני 1942. כדי לגייס כספים לפיתוח תעשייתי, פולין מכרה את רוב הציוד המודרני שייצרה. לצבא הפולני היו בערך מיליון חיילים אך פחות ממחציתם היו ממונעים עד ה-1 בספטמבר. השריון של צבא פולין היה מועט ונחות לעומת השריון הגרמני. יחידות השריון פוזרו בחיל הרגלים ולא היו מסוגלות לנהל לוחמה אפקטיבית.
הניסיון הפולני שנרכש במלחמה הפולנית סובייטית.
[עריכה] סדרי הכוחות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] רקע
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
.
[עריכה] מהלך המלחמה
הכוחות הפולנים התנגדו לפלישה הגרמנית בכל כוחם, אך מלכתחילה היה מצבם האסטרטגי חמור, שכן גרמניה וצ'כוסלובקיה שהייתה לפרוטקטורט גרמני לאחר הסכם מינכן (במסגרתו קיבלה אף פולין נתח קטן מצ'כוסלובקיה) הקיפו את המדינה משלושה עברים. פולין הייתה הזירה הראשונה בה השתמשו הגרמנים בטקטיקת "מלחמת הבזק" (בליצקריג) – התקדמות מהירה של ארמיות משורינות, ושימוש במפציצי צלילה על מנת לשבור את קו ההגנה של האויב, להתקדם אל עורפו, לכתר את כוחותיו ולהשמידם במהירות. טקטיקה זו כללה אף מרכיב מובנה של הפצצות טרור על אוכלוסייה אזרחית. אל מול עוצבות הטנקים הגרמניות עמד הצבא הפולני המבוסס על עוצבות פרשים. הצבא הפולני וחיל האוויר הפולני לא היו ערוכים להתמודד כנגד הצבא הממוכן וההתקפי ביותר בעולם, המצויד במיטב המכשור המודרני. הגרמנים נהנו מעדיפות מספרית וטכנולוגית בים, באוויר וביבשה.
בריטניה וצרפת כיבדו את ערבותם לפולין בהכרזת מלחמה על גרמניה, אך לפעולה זו לא הייתה כל השפעה על הצבאות הגרמנים השועטים לתוככי פולין. ההסכם הצבאי הצרפתי פולני, שנחתם ב19 במאי 1939 דיבר במפורש על כך שהצבא הצרפתי יתקוף את גרמניה אם תותקף פולין (בעוד שהערובה הבריטית הייתה כללית ובלתי מפורשת). הוורמאכט היה עסוק בהתקפה על פולין, והצרפתים נהנו מעדיפות מספרית מכרעת בגבולם עם גרמניה, אך הצרפתים לא נקטו בכל פעולה שהיה בה כדי לסייע לפולנים המותקפים. תשע דיביזיות (מתוך 102 שהיו מוכנות לפעולה) של צבא צרפת נכנסו אל שטח גרמניה בחבל הסאר, התקדמו לעומק של שמונה קילומטרים וכבשו כעשרים כפרים נטושים, ללא התנגדות כלשהי. "מתקפת הסאר" לא הביאה להסטת חייל גרמני אחד מפולין אל המערב. חיל האוויר הבריטי, השליך כרוזים על אדמת גרמניה, במבצע שכונה על ידי הגנרל אדוארד ספירס "לוחמת קונפטי". משנראה כי הגרמנים מביסים את פולין, ובקרוב יוכלו לשוב ולהפנות חיילים אל המערב, הורה המטה הכללי הצרפתי על נסיגה, וב 4 באוקטובר שבו הכוחות הצרפתים אל העמדות בהם החזיקו טרם המתקפה.
הממשלה הפולנית חזתה כי הגרמנים יתקיפו בכוח מוגבל, על מנת לכבוש את השטח השנוי במחלוקת באזור "המסדרון", ולאחר מכן ידרשו הפסקת אש. לאור תחזית זו ריכזו הפולנים את כוחותיהם לאורך הגבול המערבי, על מנת להגן על האזור התעשייתי העיקרי מסביב לערים פוזנן, ולודז'. דבר זה איפשר לגרמנים פעולה בתנועת מלקחיים, עת חלק מן הכוחות פורצים מזרחה מפומרניה וחלק מן הכוחות פורצים מערבה מפרוסיה המזרחית, ועד שהחליטו ראשי הצבא להסיג את החיילים אל קו הנהר ויסלה היה כבר מאוחר מדי. ב14 בספטמבר הייתה העיר ורשה נתונה במצור. בתוך שבוע היה הצבא הפולני כלא היה. רובו הושמד בתנועת המלקחיים שסגרה עתה על ורשה, ואחרי היתרה רדפו היחידות הממונעות הגרמניות. חיל האוויר הפולני הושמד על הקרקע עוד בימים הראשונים של הלחימה. תנועת מלקחיים נוספת כיתרה את היחידות הפולניות שהצליחו להמלט מן הכיתור הראשון, דרומית לברסט ליטובסק. ב17 בספטמבר עדיין היו חיילים בודדים שגילו התנגדות בתוך כיסי הכיתור, אך ההתנגדות הפולנית המאורגנת הייתה כלא הייתה, וממשלת פולין נמלטה אל הגבול הרומני.
ב17 בספטמבר 1939 נע הצבא האדום מערבה, אל תוככי פולין. על פי הנספח הסודי להסכם ריבנטרופ מולוטוב חולקה פולין בין הנאצים ובין ברית המועצות כאשר קו הגבול מקביל בערך לקו קרזון ההיסטורי מ1919. ב18 בספטמבר נפגשו צבאות הרוסים והנאצים בברסט ליטובסק.
ורשה עדיין גילתה התנגדות, והופצצה מן האוויר בהפצצה כבדה ב27 בספטמבר שגבתה קורבנות אזרחיים רבים. יחידות פולניות גילו התנגדות בורשה עוד במהלך חודש אוקטובר 1939. בחבליה ההרריים של פולין החלו יחידות צבא להתארגן באופן מחתרתי ללוחמת פרטיזנים.
הנשיא הפולני איגנצי מושצ'יצקי העביר את סמכויותיו לממשלת פולין הגולה בפריז בטרם חצה את הגבול אל רומניה שם נעצר. אלפי חיילים נוספים חצו את הגבולות אל רומניה ובולגריה במטרה להגיע אל מדינות המערב, ולהמשיך שם בלחימה. אלפים נוספים נפלו בשבי הגרמני, ובשבי הרוסי. אלו גם אלו לא שפר גורלם. בחודש אוקטובר 1939 המדינה הפולנית לא הייתה עוד.
[עריכה] התוכנית הגרמנית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] התוכנית הפולנית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] הפלישה הגרמנית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] הפלישה הסובייטית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] אבידות אזרחיות
בשנת 1939 מנתה אוכלוסיית פולין 34,775,000 אזרחים. במהלך המלחמה נהרגו 400,000 חיילים מקרב הצבא, 2,200,000 אזרחים וכן 3,000,000 יהודים במסגרת השואה. סה"כ נהרגו 5,600,000 איש שהיוו כ-16.10% מכלל האוכלוסייה.
[עריכה] לאחר המלחמה
[עריכה] מיתוסים
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ישנם מספר מיתוסים נפוצים בנוגע למערכה בפולין :
- הצבא הפולני היה כה מיושן עד כי נאלץ להשתמש בחיל הפרשים מול הטנקים הגרמניים
- חיל האוויר הפולני הושמד על הקרקע בימי הלוחמה הראשונים:
- פולין לא גילתה התנגדות כלשהיא ונכנעה עד מהרה:
- הצבא הגרמני עשה שימוש בטכניקות לוחמה חדשות לחלוטין
[עריכה] ראו גם
[עריכה] מקורות
- ^ 1.0 1.1 Various sources contradict each other so the figures quoted above should only be taken as a rough indication of the strength estimate. The most common range differences and their brackets are: German personnel 1,500,000–1,800,000. This can be explained by inclusion (or lack of it) of Luftwaffe and Kriegsmarine forces alongside Heer personnel. Luftwaffe: 1,300–3,000 planes, this can be explained by inclusion of all Luftwaffe planes (including transport, communications, training and anything not stationed at Polish front) on the larger end. Similarly Polish Air Force is given at 400–800; as with total Luftwaffe, the 800 number includes virtually 'anything that can fly'. Polish tanks: 100–880, 100 is the number of modern tanks, 880 number includes older IWWs tanks and tankettes. For all numbers, primary source is Encyklopedia PWN, article on 'KAMPANIA WRZEŚNIOWA 1939'
- ^ 2.0 2.1 Various sources contradict each other so the figures quoted above should only be taken as a rough indication of losses. The most common range brackets for casualties are: Polish casualties—63,000 to 66,300 KIA, 134,000 WIA; German KIA—8,082 to 16,343, with MIA from 320 to 5,029, total KIA and WIA given at 45,000. The discrepancy in German casualties can be attributed to the fact that some German statistics still listed soldiers as missing decades after the war. Today the most common and accepted number for German KIA casualties is 16,343. Soviet official losses are estimated at 737-1,475 killed or missing, and 1,859-2,383 wounded. The often cited figure of 420,000 Polish prisoners of war represents only those captured by the Germans, as Soviets captured about 250,000 Polish POWs themselves, making the total number of Polish POWs about 660,000–690,000. Equipment losses are given as 236 German tanks and approximately 1,000 other vehicles to 132 Polish tanks and 300 other vehicles, 107–141 German planes to 327 Polish planes (118 fighters) (Polish PWN Encyclopedia gives number of 700 planes lost), 1 German small minelayer to 1 Polish destroyer (ORP Wicher), 1 minelayer (ORP Gryf) and several support craft. Soviets lost approximately 42 tanks in combat while hundreds more suffered technical failures.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הפלישה לפולין בארכיון העיתונים (אנגלית)
- הפלישה לפולין באתר נתונים על מלחמת העולם השנייה (אנגלית)
- סטטיסטיקות גרמניות על האבידות במלחמה (אנגלית)
- נתונים אודות אבידות הצדדים הלוחמים (אנגלית)
- הסכם ההגנה ההדדי בין בריטניה לפולין (אנגלית)
- אתר עם ציר זמן של האירועים במלחמה (אנגלית)
| מערכות וזירות במלחמת העולם השנייה |
|---|
| הזירה האירופאית 1941-1939 |
|
המערכה בפולין | המלחמה המדומה | המערכה בנורבגיה | המערכה על צרפת | הקרב על בריטניה | המערכה בבלקנים | מבצע ברברוסה |
| הזירה האירופאית 1945-1942 |
|
החזית המזרחית 1941-1945 | המערכה באיטליה | החזית המערבית 1944-1945 |
| הזירה הפסיפית: מזרח אסיה והאוקיינוס השקט |
|
מלחמת סין-יפן השנייה | המערכה באוקיינוס השקט | המערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט | הזירה הדרום מזרח אסיאתית | מבצע סערת אוגוסט |
| הים התיכון, אפריקה והמזרח התיכון |
|
הקרב על הים התיכון | המערכה בצפון אפריקה | המערכה במזרח התיכון |
| זירות ומערכות אחרות |
