מרציפן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרציפן הינו רקיחה המורכבת בעיקר מסוכר ושקדים טחונים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שימושי המרציפן
המרציפן משמש בעיקר כממתק, המיוצר בצורות וטעמים מגוונים כגון: חטיף מרציפן מצופה שוקולד (לרוב בציפוי שוקולד מריר), חטיפי מרציפן בתוספת תמציות פירות וכתוספת לנוגט ומני מתאבנים וקינוחים.
בתעשיית העוגות המרציפן משמש בעיקר לציפוי על עוגות חתונה מסורתיות, עוגות יום-הולדת ועוגות לאירועים מיוחדים. יתרונו הבולט מתבטא בקשיחותו, המאפשר כיתוב או הדפס בצבעי מאכל על-גבי העוגה.
כמו-כן, הודות למרקם הגמיש אך הנוקשה של המרציפן, ניתן לעצבו ולצבועו לשם הנוי והאמנות שבדבר. במדינות רבות בעולם קיימת מסורת האומנות במרציפן. לדוגמה: באיטליה (ובמיוחד בפלרמו), נהוג לעצב ולצבוע המרציפן בדמויות קטנות של חיות במהלך חג המולד. בפורטוגל, נוהגים לעצב את המרציפן בצורות של פירות וכך נוהגים גם בספרד.
[עריכה] היסטוריה
למרות שנהוג לייחס את מוצאו של המרציפן מפרס, אשר הובא לראשונה לאירופה על-ידי התורכים, קיימות למעשה שלושה גירסאות עקריות באשר למוצאו:
הראשונה תומכת בסברה כי, המרציפן הראשון יוצר בעיר ליבק אשר על גדות הים הבלטי ואשר עדין מייצרים בעיר מרציפן בעל שם עולמי על-פי המסורת.
הגרסה השנייה מציינת כי, מקור המרציפן מגיע מטולדו, ספרד עוד משנת 850-900 לספירה ובתקופת שלטונו של אלפונסו השביעי מלך ספרד במאה ה- 12. הסברה לגרסה זו מגיע מהשפעה המוסלמית בתרבות הספרדית במהלך הרקונקיסטה כאשר בלילות הרמדאן נהגו המוסלמים לאכול ממרח שקדים כדי לעורר את תאבונם.
ואילו הגרסה השלישית רואה בסין כמייסדת המרציפן, אשר המתכון הסיני נדד למזרח התיכון ומשם לעבר אירופה.
על-אף אי-התאימויות בין הגירסאות, עדיין ערים רבות ברחבי אירופה טוענות לחזקה על מקור המרציפן ורבות מהן עדיין מייצרות מרציפן בהתאם למסורת הייחודית הקיימת בכל עיר במשך מאות שנים.
[עריכה] ייצור המרציפן כיום
כיום, עם התפתחות התעשייה, טכנולוגיות הייצור והמודעות לבריאות, מוסיפים למרציפן גלוקוזה לשם הקשחתו, שמן שקדים ומי ורדים להגברת טעמו הייחודי והגדלת הערך התזונתי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מרציפן |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרציפן |
