קו הרכבת המהיר לירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שישנם פרטים ספקולטיביים ו/או שגויים שעלולים להשתנות עם התקדמות המיזם וחשיפת פרטים אודותיו.

קו הרכבת המהיר לירושלים - A1

מצב בנייה:	בבנייה
מיקום:	תל אביב-ירושלים
שנת תחילת בנייה:	2001 (עד נתב"ג), 2004 (עד כפר דניאל), 2005 (עד ירושלים)
שנת סיום בנייה:	2003 (עד נתב"ג), 2007 (משוער, עד כפר דניאל), 2011 (משוער, עד ירושלים)
עלות:	בין 3.8 ל-7 מיליארד שקלים
חברת בנייה:	מספר רב של חברות
מידע מקוצר:	קו רכבת מהיר שיחבר את ירושלים לתל אביב דרך נתב"ג ב-28 דקות.

קו הרכבת המהיר לירושלים (מכונה גם A1) הוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר במדינת ישראל. המיזם כולל סלילת קו רכבת מהיר שיחבר את ירושלים לנתב"ג ולתל אביב. העלות המשוערת של הקו היא כ-3.8 מיליארד שקל למרות שיש המעריכים כי הוא עלול לעלות כ-7 מיליארד שקל.

הקו כולל שלושה חלקים שהאחרון שבהם, באורך 30 קילומטר, מקשר את אזור כפר דניאל עם ירושלים באמצעות מנהרות באורך כולל של 20 קילומטר וגשרים באורך כולל של 5 קילומטר. קטע זה אמור להסתיים בתחנת רכבת תת-קרקעית בעומק של 80 מטר בין בנייני האומה לתחנה המרכזית בכניסה לירושלים. קו זה יופעל במקביל לקו הקיים לירושלים שנבנה ונפתח בשנת 2005 בתוואי ההיסטורי המפותל.

[עריכה] קבלת ההחלטה

הדמית תחנת הרכבת בנייני האומה שתיבנה מול התחנה המרכזית בירושלים

קו הרכבת לירושלים הונח על ידי האימפריה העותמאנית. הקו תאם את מאפייני רכבות הקיטור של תחילת המאה העשרים, ולא ניתן היה להפעיל עליו רכבות מהירות. קו הרכבת הישן נפתח בשנת 1892 ופעל עד שנת 1998, ופיתוליו הרבים בקטע שעבר בנחל שורק הכתיבו נסיעה איטית. בשל כך השתמשו בו נוסעים מעטים. כמו כן התעורר צורך להניח מסילה לעיר החדשה מודיעין ולנמל התעופה בן גוריון.

נבדקו מספר חלופות:

שיפוץ הקו הישן על ידי החלפת מסילות ויישור חלק מהעיקולים (חלופה S).
שיפוץ הקו הישן ושידרוגו על ידי כרייה של מספר מנהרות קטן (חלופה S1).
שיפוץ מסיבי של הקו הישן עם מנהרות רבות וישור עיקולים רבים (חלופה G).
בניית קו חדש מבית שמש עד לתחנת בניני האומה עם מנהרה באורך של כ-15 ק"מ (חלופה G1).
בניית קו חדש דרך מודיעין ומשם דרך כביש 443 עד לצפון ירושלים (חלופות B,B1,M,M1).
בניית קו חדש וממונהר במקביל לכביש 1 לירושלים ותחנת רכבת תת קרקעית בבניני האומה (חלופות A ו-A1).

האופציות שכללו מעבר דרך מודיעין וקו לאורך כביש 443 נפסלו מסיבות פוליטיות - רוב התוואי הוא בתחומי יהודה ושומרון, מעבר לקו הירוק. רוב ההתלבטות הייתה בין החלופות שכללו את שיפוץ הקו הישן לבין בניית הקו החדש לאורך כביש 1. היה ברור כי שיפוץ של הקו הישן ללא בניית מנהרות מספקת רמת שירות נמוכה אבל זולה יחסית ויכולה להתבצע מהר לעומת החלופות האחרות שכללו חפירת מנהרות רבות. חלופה G נפסלה מחשש להתנגדויות רבות של גופי שימור טבע, שכן הקו הישן עבר בלב שמורת טבע.

לאחר מספר שנים של דיונים והתלבטויות הוחלט בשנת 2001 לבצע במקביל את חלופה S (שיפוץ הקו הישן ללא חפירת מנהרות) ואת חלופה A1, היקרה והמסובכת ביותר לביצוע, שאפשרה את השירות הטוב ביותר. ההגיון היה לבצע את השיפוץ כדי לחדש את שירות הרכבות לירושלים תוך פרק זמן קצר ובמקביל לבצע את חלופה A1 כפתרון לטווח הארוך. לפי תוכנית זו, לאחר שתושלם חלופה A1, יהפוך הקו הישן לקו שישמש בעיקר רכבות מטען. מכיוון שחלופה זו לא מאפשרת מעבר בעיר מודיעין, הוחלט על הקמת שלוחה מיוחדת מהקו לירושלים.

העבודות לשדרוג הקו הישן החלו בשנת 2002 ונמשכו כשלוש שנים. בחודש אפריל 2005 חזרו הרכבות לירושלים לאחר 7 שנים בהם הקו לא היה פעיל. שדרוג הקו הישן זכה לביקורת רבה: הוא חרג באופן משמעותי מתקציבו, הנסיעה בו ארוכה מאוד (כשעה ועשרים דקות) והעיקולים שוחקים את הקרונות שפועלים בו.

[עריכה] תוואי הקו

[עריכה] תל אביב-נתב"ג

הקטע הראשון של הקו מחבר את תל אביב לנמל התעופה בן גוריון. הוא מתפצל מקו תל אביב לוד במרכזו של כביש מספר 1 בין המחלפים גנות ושפירים, עובר במנהרה מתחת לכביש 1 ומחלף שפירים וממשיך בחפיר וגשרים עד לתחנה שממוקמת מתחת לכניסה לבניין טרמינל 3. העבודות לבניית קטע זה החלו בשנת 2001 והוא החל לפעול באוקטובר 2004, סמוך לתחילת פעולת טרמינל 3. הקו נחשב הצלחה, וישראלים ותיירים רבים עושים שימוש בו כדי להגיע לטיסות. בעקבות פתיחתו החלה הרכבת לפעול בשעות הלילה.

[עריכה] נתב"ג-כפר דניאל

לאחר נתב"ג, עובר התוואי מעל כביש מספר 1 בגשר שאורכו 550 מטר. בסיום הגשר נמצא מחלף רכבות שיאפשר לרכבות הבאות מהדרום לפנות לכיוון נתב"ג וכך לאפשר שירות בין באר שבע לנתב"ג. הקו ממשיך בקו ישר דרומית למושבים בן שמן וגינתון (כביש מספר 1 עוקף אותם מצפון), חוצה את כביש מספר 6 ועובר עוד פעם במנהרה מתחת לכביש מספר 1 לכיוון כפר דניאל. באזור כפר דניאל מתפצלת מהקו שלוחה מזרחה לכיוון מודיעין. בעתיד הרחוק, שלוחה זו תהיה חלק מקו ארוך יותר שימשיך מערבה מדניאל בין מסלוליו של כביש מס' 431 עד לתחנת משה דיין העתידית במערב ראשון לציון. חיבור זה יאפשר גישה ישירה לקו A1 ולמודיעין מהפרברים הדרומיים של ת"א ומערים כגון רחובות ואשדוד בלי הצורך לסוע קודם לת"א ולהחליף רכבת לכיוון ירושליים.

העבודות בקטע נתב"ג-כפר דניאל החלו בשנת 2004 והן צפויות להסתיים בשנת 2007. עיכוב משמעותי בעבודות נבע ממציאת קברים בגבעה סמוך למעבר הרכבת מתחת לכביש מספר 1 לעבר כפר דניאל. כדי להמנע מעימות החליטה הרכבת לחפור מנהרה מתחת לגבעה זו ולעכב את פתיחת הקו למודיעין בשנה.

[עריכה] כפר דניאל-ירושלים

החלק היקר, המסובך והמאתגר ביותר של קו הרכבת המהיר לירושלים הוא מאזור השפלה עד לקצה הקו בעיר. כדי לפתור את בעיית השיפועים, ההשפעה על הסביבה והתוואי ההררי הוחלט שרוב התוואי יעבור בשתי מנהרות.

מאזור כפר דניאל ממשיך התוואי לאורך כביש מספר 1 לכיוון לטרון. באזור לטרון נכנס התוואי דרך גשר, לתוך מערכת של שלוש מנהרות ושני גשרים, כאשר המנהרה הארוכה והשלישית מבניהם, שאורכה 11 ק"מ, תהיה המנהרה הארוכה ביותר בישראל.

המנהרה השלישית תסתיים באזור מבשרת ציון. שם, דרך מערכת קצרה יותר של מנהרות וגשרים, ימשיך התוואי עד לתחנה הסופית שתמוקם כ־80 מטרים מתחת לאדמה בכניסה לירושלים, בין בנייני האומה והתחנה המרכזית ומתחת לתוואי הרכבת הקלה בעיר, שבנייתה תסתיים ב־2008.

העבודות על התוואי עד אזור לטרון החלו בשנת 2005 וכלל העבודות על כל חלקי התוואי אמורות להסתיים בשנת 2011.

ביולי 2006, כחלק מעבודות הפיתוח, גודר השטח בכניסה לירושלים, בין בנייני האומה לתחנה המרכזית , שבו אמורה להיבנות בעתיד תחנת הרכבת התת-קרקעית, ובמקום הוצבו שלטים עם תרשים מבנה התחנה. בספטמבר, הונחה אבן הפינה לתחנה.

רחוב יפו, ירושלים

אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית \| (2) תחנת הרכבת \| (3) שוק מחנה יהודה \| (4) מרכז כלל \| (5) מדרחוב בן יהודה \| (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי \| (8) כיכר ספרא \| (9) העיר העתיקה \| (10) פרויקט ממילא \| (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה \| (B) - כיכר ציון \| (C) - כיכר צה"ל.

[עריכה] לקריאה נוספת

מדינת ישראל. משרד מבקר המדינה."שדרוג מסילת הרכבת בתוואי תל אביב - ירושלים" דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003. 2005. עמ' 975-992. [1]