מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי ייתכן שישנם פרטים ספקולטיביים ו/או שגויים שעלולים להשתנות עם התקדמות המיזם וחשיפת פרטים אודותיו. |
| הקו האדום | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||||||||
|
הקו האדום הוא הקו המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, ויעבור, חלקו בדרך עילית כרכבת קלה וחלקו בדרך תחתית, בין הערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה.
אורכו של הקו הוא כ-22 ק"מ, מתוכם 10 ק"מ במנהרה ו-12 ק"מ עיליים והוא יתפרס על 6 ערים וב-33 תחנות, מתוכן 10 תת-קרקעיות.
תחילת העבודה על הקו מתוכננת ל-2007 ופתיחתו באופן מלא בשנת 2013.
תוכן עניינים |
[עריכה] על הקו
[עריכה] תיאור המסלול
הקו האדום מתחיל בתחנת האוטובוסים המרכזית של פתח תקווה, בצומת הרחובות בר-כוכבא ואורלוב, וממשיך בחפיפה לתוואי דרך 481 לפי סימוני החברה הלאומית לדרכים לאורך רחוב אורלוב עד מפגשו עם ציר ז'בוטינסקי, לאורך ציר ז'בוטינסקי עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. זמן הנסיעה בקטע זה צפוי להיות 19 דקות.
התוואי ממשיך בדרך בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) לכל אורכו, עובר את מגדלי עזריאלי והקריה עד אשר מתחבר עם רחוב אילת, ודרומה, דרך שדרות ירושלים לאורך יפו, לעיר בת ים דרך שדרות העצמאות עד לדרום העיר.
הקטע שממחלף גהה עד אזור מנשיה (גבול יפו ותל אביב) - מתוכנן לעבור במנהרה תת קרקעית. יתר התוואי מתוכנן להיסלל מעל לפני הקרקע. לפי חברת נת"ע, הפרויקט מבוצע באופן כזה שיהיה ניתן להרחיב את המקטע התת קרקעי (דהיינו - להפוך חלקים שתוכננו כעיליים לתת קרקעיים), אם וכאשר יתגלה צורך כזה, תחבורתי או תפעולי.
[עריכה] פירוט תחנות
בקו האדום יהיו בסה"כ 33 תחנות - 23 עיליות (בפתח תקווה, יפו ובת ים) ו-10 תחתיות (בבני ברק, רמת גן ותל אביב) כאשר אורכה של כל תחנה תת-קרקעית יהיה כ-70 מטרים (לאחר שצומצם ממעל ל-120 מטרים).
המרחק בין התחנות העליות יהיה כ-500 מטרים, אך המרחק בין התחנות התת-קרקעיות יהיה כ-1000 מטרים בממוצע עקב שיקולי עלות ודרישה.
(התחנות מסודרות ע"פ התוואי מפתח תקווה, דרך תל אביב לבת ים)
| פתח תקווה | בני ברק, רמת גן ותל אביב-יפו | יפו ובת ים |
|---|---|---|
| עילי | תחתי | עילי |
|
|
|
[עריכה] תדירות
בשעות השיא התכנון הוא שתעבור רכבת כל דקה וחצי בתחנות התת-קרקעיות וכל שלוש דקות בתחנות העיליות. בשאר היום התדירות תפחת והרכבת תעבור במרווחי זמן גדולים יותר.
[עריכה] שיטת המימון ועלויות
סך העלויות לקו האדום מוערך בכ-10 מיליארד שקלים שיתפרסו על כ-6 שנים עד 2012. מימון הרכבת התחתית נעשה בשיטת ה-B.O.T, בה הקבוצה הזוכה בונה ומתפעלת את הקו לאורך תקופת הזכיון אותו קיבלה מן המדינה ובסיום תקופה זו היא מעבירה את השליטה בחזרה למדינה. במכרז זה הוחלט על תקופה של 32 שנה לאחריה הזכיין יעביר את הבעלות לידי המדינה.
כמו כן, לזכיין הזוכה יש רשת ביטחון מול כמות צפוייה של נוסעים בכל שנה ברכבת התחתית במידה וכמות הנוסעים לא עומדות בתחזית. מצד שני במקרה ויש כמות גדולה מן הצפוי של נוסעים יחסית לתחזית, המדינה תקבל אחוז מסוים מרווחי החברה המפעילה.
התחזיות מדברות על 100-120 מיליון נוסעים כל שנה בשנת 2020.
[עריכה] המכרז לקו
למרות שכבר בשנת 1973, הורתה גולדה מאיר על בדיקת הקמת הרכבת התחתית בגוש דן, רק בשנת 2001, כ-4 שנים לאחר הקמת נת"ע התפרסם המרכז למיון מוקדם לקו הראשון וב-2003 לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו.
המרכז שונה, עודכן ונדחה 6 פעמים, רובן עקב בקשות חוזרות ונשנות של המועמדות, עד שב-27 בפברואר, 2006 הגישו שלוש הקבוצות המתמודדות את הצעותיהן. ב-31 בדצמבר 2006 הכריז משרד האוצר, בשיתוף משרד התחבורה ונת"ע על זכייתה של קבוצת MTS הכוללת את חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברת הסינית CCECC והחברה הפורטוגלית Soares Da Costa.
ההצעה הזוכה של חברת MTS הייתה של 7.163 מיליארד שקלים אותם יקבלו כמענק הקמה אשר יתפרס על שנים רבות, הפרש של כ-400 מיליון שקלים מן הקבוצה המפסידה.
[עריכה] הקבוצות שהתמודדו
- MTS - חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברת הסינית CCECC והחברה הפורטוגלית Soares Da Costa.
- ספידן - החברה האמריקאית PB, החברות הישראליות קרדן ותה"ל, שפיר ואביב, החברה הקנדית בומברדייה והחברה הגרמנית BVG.
- מטרו-רייל - שיכון ובינוי ואשטרום, אלסטום, החברות הצרפתיות Connex ו-,Vinci והחברה הגרמנית Zublin.
באוגוסט 2006, הכריזה ועדת המכרזים על פסילת קבוצת "ספידן" וביצוע התמחרות בין "MTS" ו"מטרו רייל". [1]
[עריכה] מצב העבודות
תחילת העבודות על ידי הקבוצה שתזכה במכרז מתוכננת לשנת 2007. למרות זאת, כבר בשנת 2005 החלו הכנות של חלק מן הערים בהזזת תשתיות ושיפורן כמו גם פירוק מבנים אשר מפריעים לתוואי המתוכנן.
| עיר | פירוט העבודות |
|---|---|
| בת ים | עבודות לכל אורך התוואי בפינוי תשתיות, כולל יצירת מסלולי מת"צ בחלק מן הרחובות. |
| יפו | שיפוץ כולל והחלפת תשתיות כמו גם הטמנת קווי חשמל בשדרות ירושלים בה תעבור הרכבת, כרכבת קלה עילית. |
| תל אביב | העבודות עוד לא החלו. |
| רמת גן | העתקת תשתיות ברחוב ז'בוטינסקי לאורך 3 ק"מ והעברת תשתיות באזור תחנת "ביאליק" העתידית. |
| בני ברק | העתקת קוי בזק וחשמל מאזור התחנות לרחובות צדדים. |
| פתח תקווה | כשלב ראשון פונו תשתיות ברחוב ז'בוטינסקי ורח' אורלוב כחלק מבניית מת"צ (מסלול תחבורה ציבורית) שבעתיד תעבור בו הרכבת הקלה. |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| כבישי ישראל: החברה הלאומית לדרכים בישראל · כביש 1 · כביש 2 · כביש 4 · חוצה ישראל · נתיבי איילון · מנהרות הכרמל
אוטובוסים: אגד · דן · קווים · מטרופולין · מרגלית · נתיב אקספרס · סופרבוס · קונקס · מטרודן · אגד תעבורה רכבות: רכבת ישראל · קו הרכבת המהיר לירושלים רכבות קלות ותחתיות: תל אביב: כלל הפרויקט - תל אביב: הקו האדום · הרכבת הקלה בירושלים · הכרמלית תעופה: רשות שדות התעופה · נתב"ג · אל על · ישראייר · ארקיע · שדות תעופה בישראל |
 |
