אג'ריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

აჭარის ავტონომიური რესპუბლიკა
הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה

דגל אג'ריה	סמל אג'ריה
שפה רשמית	גאורגית
עיר הבירה	בתומי
העיר הגדולה ביותר	בתומי
קוד ISO	GE-AJ
ראש הממשלה	לבן ורשלומידזה
שטח - סה"כ - % מים	2,900 ק"מ² זניח
אוכלוסייה  - סה"כ (2002)   - צפיפות	392,432 135.32/ ק"מ²
נפות	6 (1 עיר ו- 5 נפות)
מטבע	לארי גאורגי
חלוקה אתנית - גאורגים - רוסים - ארמנים - יוונים - אבחזים - אוקראינים - אחרים	93.4% 2.4% 2.3% 0.6% 0.4% 0.2% 0.2%
מפה מפורטת של אג'ריה
חלוקה לנפות (ראיוני)

אג'ריה או אצ'ארה (בגאורגית:აჭარა) או הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה (בגאורגית: აჭარის ავტონომიური რესპუბლიკა, בתעתיק עברי: אצ'אריס אבטוֹנוֹמיוּרי רֶספּוּבליקה) הינה רפובליקה אוטונומית בדרום-מערב גאורגיה, ומחוז בגאורגיה. הרפובליקה האוטונומית גובלת בתורכיה ובים השחור. משנת 1921, ובתקופת גאורגיה הסובייטית הייתה אג'ריה רפובליקה אוטונומית סובייטית סוציאליסטית שנקראה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה. הרפובליקה האוטונומית הוקמה מסיבה פוליטית בעיקרה, למנוע מגאורגיה שליטה מלאה בנמל בתומי.

תוכן עניינים 1 גיאוגרפיה 2 יישובים 3 ממשל 4 דמוגרפיה 5 היסטוריה 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] גיאוגרפיה

אג'ריה נמצאת באזור הקווקז וגובלת בתוך גאורגיה מצפון בגוריה, בצפון-מערב בסאמצחה-ג'אוואחתי בתורכיה וגם מדרום בתורכיה, וממערב בים השחור. אג'ריה מחולקת לשש נפות והן:

בקטע קצר לחופי הים השחור שורר ברפובליקה אקלים סובטרופי ובשאר הרפובליקה, בהרים, אקלים הררי.

[עריכה] יישובים

• ערים: 2 (בתומי, כובולתי)
• עיירות: 7 (מחינג'אורי, צ'אכבי, אוצ'חמורי, כדה, חלבצ'אורי, שואחבי, חולו)
• כפרים: 333

[עריכה] ממשל

מושלי האוטונומיה של אג'ריה:

• 2001-2004 אסלן אבשידזה

מושל המחוז:

• 1991-2001 אסלן אבשידזה
•  ??? גיאורגי צינצכּילדזה
• 2004 מיכאיל מחרדזה

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – אסלאם באג'ריה

רוב תושבי אג'ריה הם אג'רים הדוברים גאורגית בניב הייחודי להם. תושבי החבל התנצרו במאה ה-4. תחת השלטון העותומני הם אולצו במאות ה-17 וה-19 להתאסלם אומנם נישארו מוטיבים נוצריים בהם. כאשר נשלט האזור על ידי הסובייטים ובעת החזרת השלטון לידיים גאורגיות עברו רוב תושבי הרפובליקה בחזרה לנצרות אולם רבים נשארו מוסלמים סונים. מיעוטים אתנים באג'ריה הם: ארמנים, יהודים, רוסים ואבחזים.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – ההיסטוריה של אג'ריה

ערך מורחב – אג'ריה בתקופת מהפכת הוורדים

בימי קדם הייתה אג'ריה חלק מקולכיס ומאיבריה הקווקזית. אוכלסה על ידי היוונים במאה ה-5 לפנה"ס, ובמאה ה-2 לפנה"ס נכבשה על ידי הרומאים. היא הפכה חלק מאגריסי לפני היותה שהתאחדה עם הממלכה הגאורגית המאוחדת במאה ה-9. העות'מנים כבשו את האזור בשנת 1614. ותושבי אג'ריה המירו את דתם לאסלאם, במהלך אותה תקופה. הם הוכרחו למסור את אג'ריה לאימפריה הרוסית בשנת 1878.

לאחר כיבוש זמני על ידי יחידות תורכים והבריטים ב- 1918-1920, אג'ריה חזרה להיות חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה ב-1920. לאחר קונפליקט צבאי קצר במרץ 1921, ממשלת אנקרה העבירה את השטח לגאורגיה בהתאם לסעיף 6 של הסכם קארס, על בסיס של אוטונומיה שתתמוך באוכלוסייה המוסלמית. בהסכם זה קיבלו התורכים בתמורה את נפות ארדהאן וארטווין. ברית המועצות ייסדה באג'ריה רפובליקה אוטונומית סובייטית סוציאליסטית שנקראה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה. כך אג'ריה הייתה מרכיב של גאורגיה, אבל עם אוטונומיה מקומית ניכרת. האוכלוסייה המוסלמית שלה דוכאה על ידי סטלין.

לאחר התמוטטות ברית המועצות בשנת 1991, אג'ריה הפכה לחלק מהרפובליקה העצמאית החדשה של גאורגיה המחולקת פוליטית. היא נמנעה מלפול לכאוס ולמלחמת אזרחים שייסרה את יתר חלקי המדינה בשנים 1991-1993, שנבע בחלקה הגדול משלטון אוטוריטטי של מנהיגה, אסלן אבשידזה. למרות שהוא שמר על סדר באג'ריה בצורה מוצלחת, והפך אותה לאחד המחוזות המשגשגים במדינה, הוא נאשם במעורבות בפשע המאורגן. במיוחד בהברחות שמימנו את ממשלתו, והעשירו אותו באופן אישי. כמו כן הוא נאשם בהפרת זכויות אדם. בזמן נשיאותו של אדוארד שוורדנדזה נראה כי לממשל נוח לעצום עיניים למתרחש באג'ריה.

זה השתנה בעקבות מהפכת הוורדים בשנת 2003, כאשר שוורדנדזה הודח על ידי האופוזיציונר הרפורמיסט מיכאיל סאקשווילי, שהבטיח לנקוט באמצעים חמורים כנגד בדלנות בתוך גאורגיה. בקיץ 2004, התפרץ משבר חמור באג'ריה, כאשר השלטון המרכזי נדרש לכפות את סמכותו על המחוז. הגשר על נהר הצ'לוכי, שנמצא על הדרך הראשית המחברת בין אג'ריה לבין יתר גאורגיה, פוצץ ב-2 במאי 2004 בהוראת המנהיגות הגולה של אג'ריה בראשות אסלן אבשידזה, כאשר הוא קורא להחלטה להפציץ את הגשר שנמצא בנפת כובולתי "אמצעי מניעה כנגד פעולות צבאיות אפשריות של ההנהגה המרכזית הגאורגית". זה איים להתפתח לעימות מזוין. מכל מקום, האולטימטום של סאקשווילי והמחאות הרבות כנגד שלטונו האוטוקרטי של אבשידזה, אילץ את המנהיג האג'רי להתפטר במאי 2004, ובעקבות זה גלה מארצו לרוסיה. לאחר סילוק אבשידזה, חוקק חוק חדש המגדיר מחדש את התנאים לאוטונומיה של אג'ריה. אמות מידה שנמתחה ביקורת על כך שניטרלה את רוב סממני הכוח של האוטונומיה.

רוסיה שימרה את הבסיס הצבאי ה-12 (לשעבר יחידת הרובאים הממנונעת ה-145) בבתומי. הבטחה רוסית שניתנה בוועידה של OSCE באיסטנבול לגבי נסיגת הכוחות הרוסיים מ"וזיאני" (ליד טביליסי), וגודאותה, לא מולאה. זה היה מקור למתח רב עם גאורגיה, שמאיימים לחסום את הגישה לבסיסים. בשיחות שהתקיימו במרץ 2005, הציעה ממשלת רוסיה להתחיל להניע נסיגה מאוחר יותר באותה שנה. בסוף יולי הכלים הכבדים שבבסיסים הרוסיים החלו לעזוב את הבסיס בבתומי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הנשיא מגיע להסכם עם מנהיג המורדים באדג'אריה, 18 במרץ 2004